האוניברסיטה הפתוחה
י"ב באדר תשפ"א
24 בפברואר 2021
סמסטר 2021א
10957 / 2
מס' שאלון – 340
מס' מועד 85
שאלון בחינת גמר
10957 – רגולציה – מתאוריה למעשה
משך בחינה: 3 שעות
מבנה הבחינה:
בחינה שלושה חלקים.
חלק א
יש לענות על שתי שאלות מתוך ארבע השאלות 1-4.
30 נקודות לכל שאלה; 60 נקודות לחלק זה.
חלק ב
יש לענות על שתי שאלות מתוך שלוש השאלות 5-7.
15 נקודות לכל שאלה; 30 נקודות לחלק זה.
חלק ג
יש לענות על שאלה אחת מתוך שתי השאלות 8-9.
10 נקודות לכל שאלה; 10 נקודות לחלק זה.
יש להקליד את התשובות במסמך Word, עם רווח כפול בין השורות.
שימו לב לאורך התשובה המוקצה לכל שאלה.
חריגה מעבר להקצאה זו, לא תיקרא.
בהצלחה !!!
חלק א (60 נקודות)
יש לענות על שתי שאלות מתוך ארבע השאלות 1-4.
(30 נקודות לכל שאלה; 60 נקודות לחלק זה).
כתבו עד 2 עמודים לחלק זה.
קראו את הקטע שלהלן וענו על שתי שאלות מתוך ארבע השאלות המוצגות בהמשך.
כשהחיסון לקורונה יגיע לארץ: משרד הבריאות צפוי להמליץ – חוק חיסון חובה
משרד הבריאות עשוי להמליץ על חקיקה שתחייב את אזרחי ישראל להתחסן מפני נגיף הקורונה כשהחיסון יהיה זמין לשיווק והפצה בארץ. כך עולה מסיכום ישיבת הצוות לטיפול במגפות של המשרד שהגיע לידי "ידיעות אחרונות".
בסיכום הישיבה, שהתקיימה בשבוע שעבר, נכתב: "יש להכין תוכניות תמריצים נוהליים ומשפטיים לציבור שיתחסן (הקלות למיניהן – א"י) ולבחון חובת חיסון בחקיקה". מטרת המהלך היא להתגבר על החשש מפני התחסנות מצד חלקים משמעותיים בציבור. מדובר בחיסון ראשון מסוגו, וייתכן שרבים יעדיפו לא להתחסן או יהססו לעשות זאת עד התבהרות התמונה באשר להשלכות ולתופעות הלוואי.
ההצעה של משרד הבריאות עשויה להיתקל בהתנגדות משפטית. "ברמה העקרונית, מדינת ישראל נמנעה עד היום מלחייב בחקיקה חיסונים כלשהם", אומר ד"ר עו"ד עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות ומשפט רפואי. "גם היום המדינה מאפשרת לאזרח לשמור על האוטונומיה שלו ולא להתחסן בחיסוני השגרה המומלצים במשרד הבריאות. נעשות הרבה פעולות הסברה באשר לחשיבות ההתחסנות במטרה לבסס את האמון בחיסונים שהמדינה מציעה וממליצה עליהם, ובמבחן התוצאה שיעור ההתחסנות כאן הוא מהגבוהים בעולם בחיסוני השגרה.
"יש בארץ היענות מאוד גבוהה, בצורה וולונטרית, לחיסוני השגרה. חיוב בחקיקה להתחסן, בניגוד לרצון הפרט, מהווה פגיעה אנושה בזכויות יסוד ובחירויות הפרט. כלי חקיקה לכפיית חיסונים גם איננו אפקטיבי. לא נראה אנשים שנקשרים על מנת שיקבלו חיסון, ולכן חוק מהסוג הזה הוא לא ישים. הדרך להגיע לכיסוי חיסוני גבוה היא באמצעות פעולות הסברה וביסוס האמון שבין הממשל לציבור".
מקור: ינקו, א. (2020). כשהחיסון לקורונה יגיע לארץ: משרד הבריאות צפוי להמליץ – חוק חיסון חובה. Ynet. 10.11.20. אוחזר בתאריך – 5.12.20 מ-https://www.ynet.co.il/health/article/ByNrLjvYv
*הקטע נערך על ידי צוות הקורס.
שאלה 1 (30 נקודות)
(15 נק') א. אילו ממטרות הרגולציה מקבלות ביטוי בקטע? הסבירו את המטרות, וענו תשובה מנומקת.
(15 נק') ב. איזו תיאוריה של רגולציה מסבירה את ההתערבות הרגולטורית בקטע?
שאלה 2 (30 נקודות)
(15 נק') א. איזה כלי רגולטורי הוא "חוק חיסון חובה"? נמקו את התשובה.
(15 נק') ב. הסבירו יתרון אחד וחיסרון אחד לעידוד התחסנות הציבור באמצעות "חוק חיסון חובה".
שאלה 3 (30 נקודות)
האם לדעתכם יש לעשות שימוש בחוק חיסון חובה על מנת להבטיח ציות והתחסנות של הציבור, או שעדיף לעודד ציות וולונטרי. דונו בשאלה תוך התייחסות למוטיבציות לציות ולמתואר בכתבה.
שאלה 4 (30 נקודות)
(10 נק') א. הציעו כלי רגולטורי אחר, שיעודד את התחסנות הציבור. הציגו תשובה מנומקת.
(20 נק') ב. המדינה מתלבטת בין הכלי שהצעתם לבין חוק חיסון חובה. כיצד המדינה תכריע בין הכלים? יש לענות בהתייחס לקריטריונים לבחירת כלים רגולטוריים.
חלק ב (30 נקודות)
יש לענות על שתי שאלות מתוך שלוש השאלות 5-7.
(15 נקודות לכל שאלה; 30 נקודות לחלק זה).
ענו על השאלות בצורה ממוקדת. כתבו עד עמוד לחלק זה.
קראו את הקטע הבא, וענו על שתי שאלות מתוך שלוש השאלות המוצגות בהמשך.
הנדל מעניק ל-HOT הקלה דרמטית: לא תחויב לפרוש סיבים אופטיים בכל שטחי ישראל
משרד התקשורת מעניק הקלה דרמטית לחברת HOT. החברה לא תחויב לפרוש בכל רחבי ישראל סיבים אופטיים, אם תחליט להיכנס לתחום זה, אלא תוכל לבחור על פי רצונה היכן לפרוש. המשמעות היא שינוי חד של תנאי הרישיון ההיסטוריים שלפיהם HOT מחויבת להעניק שירות שווה לכל אזרח ישראל.
בראייה רחבה זהו סיומו של עידן. בעשורים האחרונים מאז כניסת HOT התפישה התחרותית הייתה כי לכמעט כל בית בישראל אמורות להגיע לפחות שתי תשתיות תקשורת לחיבור לאינטרנט. השינוי הנוכחי מעצב מחדש את השוק התקשורת העתידי וייצור מצב חדש שבו בחלק ניכר משטחי ישראל תהיה תשתית תקשורת אחת בלבד.
נקודת המוצא בסוגיה זו היא שפרישת סיבים היא בעלת כדאיות כלכלית רק באזורים עירוניים בעלי בנייה רוויה, בעוד שביישובי פריפריה מרוחקים ובבנייה פחות צפופה אין כדאיות כלכלית בפרישת סיבים. עד כה, שתי חברות התקשורת הגדולות בישראל, בזק ו-HOT חויבו בפרישה אוניברסלית – כלומר להגיע באמצעות תשתית התקשורת שלהן לכל מקום ללא יצירת פערים בין לקוחות באזורים כמו פריפריה או ישובים מרוחקים. בפועל, HOT מעולם לא עמדה בהוראות אלה ולפחות ב-8% מהיישובים והשכונות, בעיקר באזורים שבהם מתגוררים חרדים ומיעוטים, היא נמנעה מלפרוש את תשתית הכבלים שלה.
ב-2019, אחרי שנים של דיונים, העניק משרד התקשורת הקלה משמעותית בשווי של מאות מיליוני שקלים ופטר אותה מלפרוש את תשתית הכבלים שלה באותם 8% מיישובי ישראל. בנוסף, HOT אינה מחויבת להגיע ליהודה ושומרון, בעוד בזק בפועל מעניקה שירות גם באזורים אלה.
בעוד לגבי בזק נוצר מנגנון כזה לעודד אותה לפרישה רחבה ככל האפשר, על HOT לא יוטלו כל מגבלות – וזאת אף שכיום לשתי החברות יש רישיון תואם למתן שירותי תשתית תקשורת.
תשתית תקשורת אחת
האסדרה החדשה של משרד התקשורת לגבי בזק ו-HOT תיצור מצב עתידי חדש שבו בחלק ניכר ממשקי הבית בישראל, בעיקר באזורים בעלי חוסר כדאיות כלכלית, תהיה תשתית תקשורת אחת בלבד. עד כה התפישה הייתה כי יש לייצר תחרותיות על תשתיות אינטרנט בכל בית בישראל באופן שיוויוני.
במקביל להקלה ל HOT שר התקשורת יועז הנדל החליט להכניס סעיפים חדשים גם למתווה עם בזק. סעיפים אלה נועדו להאיץ את פרישת הסיבים דווקא באזורי גבול. השינוי שאותו הוא מקדם, לפי הנדל, נובע מצרכים לאומיים במטרה לעודד את יישוב האוכלוסייה באזורי הגבול באמצעות דאגה לתשתית תקשורת מתקדמות באזורים אלה.
המשרד מתכוון כעת להציע תעדוף לאזורי גבול בחלוקת כספי הקרן לפרישת סיבים באזורים בעלי חוסר כדאיות כלכלית. כך, אם באזור גבול מסוים בזק תחליט שאין לה כדאיות כלכלית והיא לא מעוניינת לפרוש באותו אזור, המשרד יקדים את הוצאת כספי הקרן לאזורי גבול אלה. אמצעי אחר שאותו המשרד שוקל הוא קשירה בין אזורים במכרז על כספי הקרן. כלומר, כל הצעה לפרישה באזור מסוים תחויב לכלול בתוכה גם פרישה באזורי הגבול.
טוקר, נ. (2020). הנדל מעניק ל-HOT הקלה דרמטית: לא תחויב לפרוש סיבים אופטיים בכל שטחי ישראל. דה מרקר. פורסם ב-14.6.20. אוחזר בתאריך 5.12.20. מ-https://www.themarker.com/advertising/1.8919523
שאלה 5 (15 נקודות)
בחרו בשתי תיאוריות של רגולציה. הסבירו בקצרה את הביקורות על התיאוריות.
הדגימו את הביקורות בעזרת הכתבה.
שאלה 6 (15 נקודות)
האם, לדעתכם, ההתנהלות המתוארת בכתבה מצדיקה הקמה של רשות תקשורת עצמאית?
ענו תשובה מנומקת, המתבססת על היתרונות ועל החסרונות של רשויות רגולטוריות.
שאלה 7 (15 נקודות)
באשר לרגולציה המתוארת בקטע ציינו ונמקו:
מהו תחום האסדרה, איזה סטנדרט מופיע בכתבה, איזה כשל שוק מתואר בכתבה.
חלק ג – שאלות קצרות (10 נקודות)
יש לענות על שאלה אחת מתוך שתי השאלות 8-9.
10 נקודות לשאלה.
כתבו עד 10 שורות לשאלה.
קראו את הקטע, וענו על אחת משתי השאלות מטה:
תו האיכות לשמן זית ישראלי הינה תו איכות, אשר את כלליו מקבלים על עצמם המצטרפים, התו הינו סימן רשום והוא כפוף לתקן הישראלי לשמן זית (ראה נספח א'). התו מוכר בציבור ויש לו ערך שיווקי ניכר וכיום משתמשים בתו זה מעל 100 מגדלים ויצרנים.
המטרה: גיבוש ורענון נוהל תו האיכות לשמן זית ישראלי – נוהל הבקשה לקבלת תו איכות, הגדרת הגופים היכולים לקבל תו איכות לשמן זית, דרכי קבלת התו והבקרה בהמשך.
שאלה 8 (10 נקודות)
(5 נק') א. מהו מודל הרגולציה המתאים ל"תו איכות" שמן זית ישראלי? נמקו את התשובה.
(5 נק') ב. כיצד המתואר מעלה מדגים את הסיבות להצטרפות מגדלים לתו?
שאלה 9 (10 נקודות)
הציעו דוגמה למטא רגולציה ל"תו איכות" שמן זית ישראלי.
בהצלחה!
