האוניברסיטה הפתוחה
י' באב תשפ"א
19 ביולי 2021
סמסטר 2021ב
10957 / 2
מס' שאלון – 345
מס' מועד 76
שאלון בחינת גמר
10957 – רגולציה – מתאוריה למעשה
משך בחינה: 3 שעות
מבנה הבחינה:
בבחינה שלושה חלקים.
חלק א:
יש לענות על שתי שאלות מתוך ארבע השאלות.
30 נקודות לכל שאלה; 60 נקודות לחלק זה.
חלק ב:
יש לענות על שתי שאלות מתוך שלוש השאלות.
15 נקודות לכל שאלה; 30 נקודות לחלק זה.
חלק ג:
יש לענות על שאלה אחת מתוך שתי השאלות.
10 נקודות לכל שאלה; 10 נקודות לחלק זה.
יש להקליד את התשובות בקובץ word. יש לשמור על רווח כפול בין השורות.
שימו לב לאורך התשובה הנדרש בכל שאלה.
תוספת מעבר לנדרש לא תקרא.
בהצלחה !!!
חלק א (60 נקודות)
יש לענות על שתי שאלות מתוך ארבע השאלות 1-4.
(30 נקודות לכל שאלה; 60 נקודות לחלק זה).
כתבו עד 2 עמודים לחלק זה (לשתי השאלות יחד).
קראו את הקטע שלהלן וענו על שתי שאלות מארבע השאלות המוצגות אחריו.
לא רק פוגעת בכלכלה: בישראל, הביורוקרטיה הורגת. כך אפשר לשנות את זה
זה לא צריך להפתיע שביורוקרטיה הורגת. המקרה של איציק סעידיאן אמנם קיצוני מאוד, אבל באורח שגרתי הביורוקרטיה הישראלית היא בין הגרועות במדינות המפותחות, והיא מאמללת מיליונים, מעמידה בסכנת קריסה עשרות אלפי עסקים, מחסלת את התחרות, מחריפה את יוקר המחיה, ופוגעת קשות בצמיחה ובפריון של ישראל. לא בכדי ארגון OECD מזכיר בכל דו"ח שלו על ישראל את אתגר שיפור הרגולציה הממשלתית. בדו"ח האחרון הוזכרו החסמים על יבוא בתחומי המזון והחקלאות, בגלל מגבלות כשרות והלובי החקלאי, וכן הצורך לקדם את הרפורמה בחשמל — כאחד האתגרים העיקריים להאצת הצמיחה בישראל.
הנה, בשבועיים האחרונים פורסם כי לאחר הטרגדיה של הצעירה שמתה משוק אלרגי כשאכלה קינוח חלבי במסעדה, משרד הבריאות שקל לחייב את כל המסעדות בישראל להחזיק מזרק אפיפן, כדי למנוע את הישנותה של הטרגדיה (שמתרחשת בערך אחת לעשור). רק התערבות של משרד ראש הממשלה, המפקח על הרגולציה הממשלתית, מנעה את קידום הנוהל הזה.
מניעת תחרות ומניעת יבוא
באופן שיטתי ישראל מונעת תחרות ומונעת יבוא, באמצעות תקנים שהם ייחודיים לישראל. לכאורה, הממצא הזה הוא נחלת העבר, כי בשנים האחרונות קודמה חקיקה המחייבת את מכון התקנים להפסיק להמציא תקנים ישראליים ייחודיים, ולאמץ בשגרה את תקני הבטיחות המקובלים באירופה. אלא שבחודשיים האחרונים הפרשה הזו חזרה על עצמה, הפעם עם ההתעקשות של שרת התחבורה מירי רגב לחייב כל משפחה עם ילדים עד גיל 4 להתקין מערכת נגד שכחת ילדים במכונית.
ההצעה של משרד התחבורה קודמה בהתבסס על תקן ישראלי חדשני — 44 עמודים שמחייבים עמידת המערכת בטמפרטורות חריגות, מליחות, קרינה אלקטרומגנטית, ומה לא. לא ברור אם התקן הישראלי נתפר למידותיה של מערכת מסוימת אחת ולאינטרס של יבואן ספציפי כלשהו, מה שכן ברור הוא שהמדינה היחידה בעולם עד כה שחייבה התקנת מערכת שכחת ילדים במכוניות היא איטליה. לאחר התנגדות של אגף מדיניות ורגולציה במשרד ראש הממשלה ולחצים של הכנסת, אומץ התקן האיטלקי — שמאפשר יבוא של מערכות איטלקיות שעולות 20 יורו בלבד.
200 תקנות בשנה
ההערכה של אגף מדיניות ורגולציה במשרד ראש הממשלה היא שמדי שנה מפרסמים משרדי הממשלה לפחות 200 תקנות רגולציה באמצעות נהלים. ככל הנראה, 75% מהרגולציה הממשלתית מתנהלת במסלול הזה — מסלול עוקף פיקוח ואישור. החובה לבחון את העלות והתועלת של כל רגולציה ממשלתית חדשה (תהליך RIA) נעקפת כך גם היא — אף אחד לא ממש יודע על הנהלים האלה אלא רק בדיעבד, ואז כבר אין כל דרך לעצור או לשנות אותם.
הפתרון הממשי היחידי הוא זה של הרפורמה המוצעת ברגולציה הממשלתית — רפורמה ענקית, שאמורה להקפיץ את כל ניהול הרגולציה בממשלה שנות דור. לראשונה יהיה חוק רגולציה, שקובע את הסמכויות של המשרדים, את דרכי העבודה שלהם ואת מטרות הרגולציה. למשל, העלות המשקית והפגיעה בתחרות יהיו בין מטרות הרגולציה, כך שדרישות בטיחות מוגזמות, שרק בתי עסק ספורים יכולים לעמוד בהן, (דבר הפוגע אנושות בתחרות) לא יקרו יותר. כך גם לגבי תקנים ישראליים ייחודיים, שחוסמים יבוא.
הרפורמה כוללת גם דרישה ממשרדי הממשלה לפרסם את הרגולציה המתוכננת על ידם מראש, עם מגבלת זמן למשך התגובה של הרגולטור (ולא — השתיקה שלו תיחשב כאישור), ובעיקר הקמת גוף פיקוח על משרדי הממשלה — הרגולטור של הרגולטורים — שיוכל לחוות דעה על רגולציות בעייתיות, ואף לחסום אותן.
ארלוזרוב, מ. (2021). לא רק פוגעת בכלכלה: בישראל, הביורוקרטיה הורגת. כך אפשר לשנות את זה. דה מרקר. פורסם בתאריך: 30.4.21.
מ-https://www.themarker.com/opinion/.premium.HIGHLIGHT-1.9758334?lts=1619938627271
שאלה 1
(15 נק') א. הסבירו את מדיניות הרגולציה המתוארת בקטע בעזרת שתי תיאוריות של רגולציה. הסבירו את התיאוריות והציגו תשובה מנומקת.
(15 נק') ב. אילו מטרות של רגולציה באות לידי ביטוי בקטע? הסבירו את המטרות והציגו תשובה מנומקת.
שאלה 2
(10 נק') א. איזה כלי רגולטורי מקבל ביטוי בכתבה?
(10 נק') ב. הסבירו כיצד הכתבה מדגימה ייתרון אחד וחיסרון אחד של הכלי.
(10 נק') ג. ציינו והסבירו סטנדרט אחד שמקבל ביטוי בכתבה.
שאלה 3
(15 נק') א. הסבירו מהו הליך RIA (תסקיר השפעה רגולטורי) המוזכר בקטע. מהם היתרונות ומהם החסרונות של ה-RIA?
(15 נק') ב. לפי הקטע, איזה קריטריון לבחירת כלים רגולטורים יש לשקול בבואנו לבחון מדיניות רגולציה חדשה?
שאלה 4
(15 נק') א. בקטע כתוב: "בשנים האחרונות קודמה חקיקה המחייבת את מכון התקנים להפסיק להמציא תקנים ישראליים ייחודיים, ולאמץ בשגרה את תקני הבטיחות המקובלים באירופה" ציינו והסבירו איזה מודל של רגולציה מתאים לציטוט זה? כיצד מדגים הקטע את הסיבות של המדינה לאמץ מודל זה?
(15 נק') ב. באיזו אידיאולוגיה מחזיקה מחברת הכתבה? הציגו תשובה מנומקת.
חלק ב (30 נקודות)
יש לענות על שתי שאלות מתוך שלוש השאלות 5-7.
(15 נקודות לכל שאלה; 30 נקודות לחלק זה).
ענו על השאלות בצורה ממוקדת. כתבו עד עמוד וחצי לחלק זה (לשתי השאלות גם יחד).
קראו את הקטע הבא וענו על שתי שאלות משלוש השאלות המוצגות בהמשך.
ענקיות האינטרנט עומדות בפני קרב חייהן
סביב העולם, ממשלות פועלות בדחיפות באופן סימולטני להגבלת כוחן של חברות הטכנולוגיה, ובהיקף שתעשייה יחידה מעולם לא חוותה קודם לכן. סין קנסה החודש את ענקית האינטרנט עליבאבא בסכום שיא של 2.8 מיליארד דולר על פגיעה בתחרות, הורתה לבצע שינוי מהותי בחברה האחות, אנט גרופ, והזהירה חברות טכנולוגיה אחרות כי כדאי להן לציית לחוקים של בייג'ין.
אוסטרליה העבירה חוק שמאלץ את גוגל ופייסבוק לשלם לחברות מדיה עבור חדשות; בריטניה מקימה גוף רגולטורי משלה שיתמקד בטכנולוגיה; הודו הטילה חוקים חדשים על המדיה החברתיים; רוסיה פוגעת בתנועת הגולשים בטוויטר, ומיאנמר וקמבודיה הטילו מגבלות נרחבות על האינטרנט.
משיבות מלחמה
חברות הטכנולוגיה משיבות מלחמה. אמזון ופייסבוק הקימו יחידות פיקוח פנימיות משלהן שבודקות מה קורה באתרים. בארה"ב ובאיחוד האירופי, החברות השקיעו משאבים עתירים בלובינג. כמה מהן הכירו בכוחן העודף ואותתו שהן תומכות ביותר רגולציה, אך הזהירו מהשלכות של פיצול שיפגע באינטרנט.
אמזון אמרה שהיא מקבלת בברכה את הפיקוח, "אולם ההנחה שהצלחה נובעת אך ורק מהתנהגות לא תחרותית היא שגויה."
תגובת הנגד התבשלה במשך שנים
תגובת נגד לעוצמתן הגוברת של ענקיות האינטרנט צוברת תאוצה כבר שנים, אך היא הסלימה במיוחד בדצמבר. אז יצאו רגולטורים ומחוקקים בסדרת הכרזות לגבי שתי דרכי פעולה ראשיות נגד התעשייה: הגבלים עסקיים ופיקוח תוכן.
ב-9 בדצמבר, נציבות הסחר הפדרלית וכמעט כל מדינה בארה"ב – ובשיתוף שתי המפלגות – הגישו תביעות המאשימות את פייסבוק בהתנהגות אנטי-תחרותית. תוך פחות משבוע המחוקקים באירופה הציגו חוק תחרות ודרישות חדשות למניעת הסתה באינטרנט. ב-24 בדצמבר, הרגולטורים הסינים פתחו בחקירת הגבלים עסקיים לגבי עליבאבא לאחר שביטלו את הנפקתה המתוכננת של אנט.
אלה הם שני התחומים שבהם חברות האינטרנט חשופות ביותר: הגבלים עסקיים ותוכן לא מפוקח. גוגל, פייסבוק, אפל, עליבאבא, אמזון ואחרות שולטות באופן מובהק בפרסום המקוון, חיפוש, מסחר מקוון ושוקי אפליקציות. הן נחשדות בשימוש לרעה בכוחן כדי לרכוש מתחרות, לקדם את המוצרים שלהן על חשבון אחרות ולחסום יריבות.
החברות גם נחשדות בכך שאינן פועלות לבלום הסתה ושטנה והפצת תוכן רעיל ברשת, שמשפיע גם על החיים הלא מקוונים.
שאלה 5
פרטו והסבירו שני כלי אכיפה המופיעים בקטע.
שאלה 6
א. ציינו והסבירו שני כשלי שוק הבאים לידי ביטוי בקטע (8 נק').
ב. ציינו והסבירו שני תחומי אסדרה המופיעים בקטע (7 נק').
שאלה 7
כיצד הקטע מדגים את המוטיבציה של עסקים לאמץ רגולציה עצמית? הסבירו מהי רגולציה עצמית ונמקו את התשובה.
חלק ג – שאלות קצרות (10 נקודות)
יש לענות על שאלה אחת מתוך שתי השאלות 8-9.
10 נקודות לשאלה.
כתבו עד 5 שורות לשאלה.
שאלה 8
הסבירו מהי דה-רגולציה. המליצו על תחום אחד שכדאי לערוך בו דה-רגולציה. נמקו את התשובה.
שאלה 9
השרה החדשה במשרד להגנת הסביבה מבקשת להגביר את מחזור הפסולת הביתית על ידי הציבור. הציעו לשרה שלוש אפשרויות לרגולציה בנושא לפי תפיסה צרה, תפיסת ביניים ותפיסה רחבה של רגולציה. הסבירו מהן שלוש התפיסות ונמקו את התשובה.
בהצלחה!
