בחינת גמר – שונות בחינוך – 10807
סמסטר 2024א, מועד 87
מס' שאלון: 250
משך הבחינה: 3 שעות
מבנה הבחינה
חלק א
ענו על שאלה 1. ענו על שישה סעיפים מתוך שבעת סעיפי שאלה 1.
5 נקודות לכל סעיף. סה"כ 30 נקודות לחלק זה.
לכל סעיף יש לסמן תשובה נכונה אחת.
יש לסמן את התשובות הנכונות בגיליון התשובות לשאלות הרב ברירה, הנמצא בגב מחברת התשובות.
תשובה שלא תסומן בצורה ברורה, לא תיכלל בציון הסופי.
חלק ב
ענו על שאלה 2.
10 נקודות לחלק זה.
יש לכתוב את התשובה במחברת התשובות.
חלק ג
ענו על שתי שאלות מתוך שלוש השאלות 3-5.
30 נקודות לכל שאלה; סה"כ 60 נקודות לחלק זה.
יש לכתוב את התשובות לשאלות במחברת התשובות.
חומר עזר: כל חומר עזר אסור בשימוש.
חלק א – שאלות רב-ברירה (30 נקודות)
קראו בקפידה את סעיפי שאלה 1 וענו על שישה סעיפים מתוך שבעת סעיפי השאלה. ייבדקו רק ששת הסעיפים הראשונים שעניתם עליהם.
לכל סעיף יש לסמן תשובה נכונה אחת.
5 נקודות לכל סעיף. סה"כ 30 נקודות לחלק זה.
שאלה 1 (30 נקודות)
1. על-פי צבי לם, איזה/אילו מהמשפט/ים שלהלן מתנגד/ים לחוק חינוך חובה?
I. בית הספר הוא אמצעי לשיפור מצבם של ילדי השכבות העניות.
II. בית הספר הוא מקום יעיל להפצת הלאומיות ולליכוד העם.
III. אין הבדל מוסרי בין אי-שוויון חברתי הנובע מהורשת רכוש לאי-שוויון שמקורו בהורשת כישרון.
א. רק משפט I מתנגד לחוק חינוך חובה.
ב. רק משפט II מתנגד לחוק חינוך חובה.
ג. רק משפט III מתנגד לחוק חינוך חובה.
ד. רק משפטים I, II מתנגדים לחוק חינוך חובה.
ה. רק משפטים I, III מתנגדים לחוק חינוך חובה.
ו. רק משפטים II, III מתנגדים לחוק חינוך חובה.
ז. כל המשפטים מתנגדים לחוק חינוך חובה.
2. על-פי מאמרה של מיכל שביט-פרדקין, בהשוואה בין הגל הראשון לגל השני של העולים מחבר המדינות, איזה משפט לא נכון?
א. גל ראשון – מניעי העלייה היו אידיאולוגיים; גל שני – מניעי העלייה היו כלכליים.
ב. גל ראשון – העלייה נתפסה כערך מרכזי בחברה הישראלית; גל שני – העלייה נתפסת כמאיימת על הערבים והחרדים בלבד.
ג. גל ראשון – העולים הניחו את התשתית המוסדית והתרבותית; גל שני – יצר מובלעת "רוסית" בתוך החברה הישראלית.
ד. גל ראשון – מודל קליטה שניסה להפוך את העולים ל"ישראלים"; גל שני – מודל קליטה שנתן לגיטימציה לייחוד התרבותי של קבוצות המהגרים השונות.
3. לפי פרופ' דוד חן, להלן עקומה המתארת התפלגות של שונוּת תלמידים.
מדיניות חינוך המתייחסת לשונות בהתפלגות מסוג זה היא מדיניות חינוך ש:
א. מצמצמת את השונות.
ב. מתפלגת נורמלית.
ג. שוויון הזדמנויות.
ד. מקדמת אוכלוסייה חלשה.
ה. כל התשובות נכונות.
4. על-פי מאמרם של אדלר ובלס, איזה משפט מבין המשפטים הבאים, הוא גורם מפריד במערכת החינוך בישראל?
א. מערכת החינוך מורכבת ממערכת חינוך ממלכתית, מערכת חינוך ממלכתית-דתית, מערכת חינוך ערבית.
ב. מערכת החינוך מנחילה לתלמידים מערכת סמלים משותפת, היסטוריה משותפת, סדר שלטוני, שיש לגביו קונצנזוס בסיסי.
ג. חברה פלורליסטית המעודדת את השונות התרבותית והחברתית ונתרמת על-ידה.
ד. החלטה שהשפה העברית תהיה שפת הלימוד בבתי הספר בארץ.
5. על-פי עירית קינן, קבוצות המיעוט מתאימות להיבטים של רב-תרבותיות כדלקמן:
I. לעולים מחבר המדינות מתאים ההיבט: רצון להשתלב מבלי לאבד את הסממנים התרבותיים.
II. לעולים מעדות המזרח מתאים ההיבט: הכרה בתרבות כשוות ערך לתרבות הרוב (השתלבות בחברת הרוב).
III. לקבוצת המיעוט החרדית מתאים ההיבט: שימור תרבות המיעוט (אין רצון להיטמע בתרבות הרוב).
א. רק משפטים I, II נכונים.
ב. רק משפטים II, III נכונים.
ג. רק משפטים I, III נכונים.
ד. כל המשפטים נכונים.
6. לפי מאמרו של רגב, איזה משפט מבין המשפטים הבאים לא נכון לגבי הון תרבותי?
א. הון תרבותי "מחופצן" הוא הון תרבותי אובייקטיבי לחלוטין.
ב. הון תרבותי משמר את עליונותן החברתית של קבוצות מסוימות והנמכתן והדרתן של קבוצות אחרות.
ג. הגדרת מהו הון תרבותי נחשב בחברה, מאפשר שינוי במעמד החברתי של אדם ושל קבוצות חברתיות.
ד. הון תרבותי מצב גופני הוא מערך התנהגויות וטעם של האדם, המעידים על מי שהוא, מהיכן בא, ואיפה התחנך.
7. על-פי הרצאתה של ד"ר אינה בלאו היתרון/יתרונות של מודל הכיתה ההפוכה הוא/הם בכך שהוא/הם מאפשר/ים:
א. ללמוד תכנים שווים ברמות קושי שוות.
ב. לחזור על תכנים ללא הגבלה.
ג. לבקש עזרה מאחרים.
ד. רק תשובות א, ב נכונות.
ה. רק תשובות ב, ג נכונות.
ו. רק תשובות א, ג נכונות.
ז. כל התשובות נכונות.
חלק ב – מושגים (10 נקודות)
ענו על שאלה 2. יש לכתוב את התשובה לשאלה במחברת התשובות.
שאלה 2 (10 נקודות)
בחרו בסעיף אחד בלבד. הסבירו בפירוט את המושג/ים המופיע/ים בסעיף שנבחר.
הנחיה: אם בסעיף שנבחר מופיעים כמה מושגים, יש להסביר את כולם.
א. רב-תרבותיות דקה / רב-תרבותיות עבה (עירית קינן)
ב. פרופיל לימודי (טומלינסון)
חלק ג – שאלות פתוחות (60 נקודות)
ענו על שתי שאלות מתוך שלוש השאלות 3-5.
יש לכתוב את התשובות לשאלות במחברת התשובות.
30 נקודות לכל שאלה. סה"כ 60 נקודות לחלק זה.
שאלה 3 (30 נקודות)
א. (16 נק') הציגו והסבירו את שמונה האינטליגנציות שקיימות, על-פי תיאוריית האינטליגנציות המרובות של גארדנר.
ב. (6 נק') מהם הטיעונים לגבי פרופיל האינטליגנציה של האדם?
ג. (8 נק') השוו בין הערכה מסורתית לבין הערכה על-פי אינטליגנציות מרובות.
בססו את התשובה על מאמרה של דייויס (גרדנר).
שאלה 4 (30 נקודות)
א. (10 נק') הציגו והסבירו את ארבעת המישורים, שבהם פועלת מערכת החינוך בהקשר של הפרטה.
ב. (8 נק') הציגו שני תחומים מבין ארבעת התחומים, שבהן מתבטאת ההפרטה במערכת החינוך הישראלית וקשרו אותם למישורים שהצגתם בסעיף ב.
ג. (12 נק') כיצד מתייחסת כל אחת מהפרדיגמות לנושא ההפרטה? הציגו את הנימוקים המצדדים בכל אחת מהפרדיגמות.
בססו את התשובה על הרצאתו של ניר מיכאלי.
שאלה 5 (30 נקודות)
א. (15 נק') הציגו והסבירו את שלוש התיאוריות לסיווג טכנולוגיות דיגיטליות מנקודת מבט של תיאוריות למידה, שעומדות מאחורי השימוש בטכנולוגיה.
ב. (9 נק') הציגו והסבירו את שלוש הגישות לסיווג טכנולוגיות מנקודת המבט של הטכנולוגיה עצמה (על-פי ג'ונסן).
ג. (6 נק') התאימו לכל אחת מהגישות שהצגתם בסעיף ב את תיאוריית הלמידה המתאימה לה מבין אלה שהצגתם בסעיף א. נמקו.
בססו את התשובה על הרצאתה של ד"ר אינה בלאו.
בהצלחה!
נספח
רשימת מאמרים
שער ראשון
מאמר 1.3 תיאוריית האינטליגנציות המרובות (גרדנר) / דייוויס ועמיתיה
מאמר 1.5 תהליכים חברתיים ותרבותיים בחברה הישראלית / מיכל שביט-פרדקין
מאמר 1.6 הון תרבותי / מוטי רגב
שער שני
מאמר 2.3 חנוך לנער לפי דרכו – מבדיל ומאחד במערכת החינוך / אדלר ובלס
מאמר 2.4 בית הספר ושוויון חברתי / צבי לם
שער רביעי
מאמר 4.3 הוראה דיפרנציאלית כמענה למוכנות התלמיד, לתחומי העניין ולפרופיל הלימודי שלו בכיתות הטרוגניות מבחינה אקדמית: סקירת ספרות / טומלינסון ועמיתיו
מאמר 4.6 הערכה לשם למידה ומאפיינים של קהילה מקצועית בית ספרית ותרבות כיתה המעצימים אותה / מנוחה בירנבוים
רשימת הרצאות
הרצאה 1 – פרופ' דוד חן – השונות הבין-אישית – מבט פסיכולוגי
הרצאה 2 – ד"ר עירית קינן – שונות בין-אישית – רב-תרבותיות
הרצאה 3 – ד"ר ניר מיכאלי – שונות ואידיאולוגיות בחינוך
הרצאה 4 – ד"ר אינה בלאו – טכנולוגיות דיגיטליות והיענות לשונות בחינוך
