האוניברסיטה הפתוחה
ו' באדר א' תשפ"ד
15 בפברואר 2024
סמסטר 2024א
10748 / 2
מס' שאלון – 217
מס' מועד 61
שאלון בחינת גמר
10748 – שיטות מחקר איכותניות
משך בחינה: 3 שעות
מבנה הבחינה:
בבחינה שלושה חלקים.
חלק א: שאלה יישומית. (40 נק' לחלק זה)
עליכם לענות על שאלות 1-2.
20 נקודות לכל שאלה.
חלק ב: שאלת מחקר (40 נק' לחלק זה)
עליכם לענות על שאלה 3.
חלק ג: שאלה
עליכם לענות על שאלה 4.
20 נקודות לשאלה זו.
חומר העזר המותר בשימוש: פרקי הקורס ומאמרי המקראה בלבד.
הגישו קובץ doc או docx.
לבחינה מצורפת רשימת נושאים ומושגים מרכזיים.
בהצלחה !!!
חלק א (40 נקודות)
קראו את התקציר של המחקר להלן וענו על שאלות 1 ו-2 שאחריו.
יש לענות על שתי השאלות, 1 ו-2.
הסוציולוגית סיגל נגר-רון ערכה מחקר שהתמקד במאמציהן המתמשכים של נשים מזרחיות בערי פיתוח לרכוש השכלה אקדמית, לזכות בתעסוקה הולמת ולהיות מסוגלות לפרנס את עצמן ואת משפחותיהן. החוקרת ביקשה לבחון את מסלול הלימודים וחוויית העבודה של נשים שחיות בחמש ערי פיתוח בנגב: שדרות, נתיבות, אופקים, דימונה וירוחם. אוכלוסיית המחקר הרחב כללה נשים מזרחיות שלמדו בנעוריהן במוסדות חינוך דתיים (אולפנות) ובחינוך כללי, ונשים מזרחיות בוגרות לימודים אקדמיים.
מאחר שהגדרת המוצא בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מתייחסת רק לשני דורות להגירה, לא קיימים נתונים רשמיים על השכלה ותעסוקה של נשים מזרחיות בדור השלישי. לכן היה צורך לשלב איסוף נתונים כמותניים עם מחקר איכותני. המחקר הכמותני התבסס על סקר בקרב 592 נשים שחיות באותן ערים, שמטרתו הייתה לבחון את הקשר בין השכלתן של הנשים, סוגי המוסדות שלמדו בהם והתעודות שהן מחזיקות בהן והשתלבותן בשוק העבודה. בסקר הופיעה שאלה ביחס לארץ הלידה של האישה, של הוריה ושל סביה ושנת העלייה לארץ. התשובות אפשרו לסווג את הנשים, על-פי ההגדרות האובייקטיביות למוצא של הלמ"ס "יוצאי אסיה-אפריקה או אירופה-אמריקה" בתוספת התייחסות לדור שלישי, שממנו הלמ"ס התעלמה עד כה. נשים שסווגו ככאלה שאינן מזרחיות ונשים ממוצא "מעורב" לא נכללו בניתוח.
בחלק האיכותני של המחקר רואיינו 57 נשים, שחיות בחמשת ערי הפיתוח שבנגב. הראיונות נערכו על-ידי החוקרת עצמה ועל-ידי שלוש עוזרות מחקר. כל המראיינות הן נשים מזרחיות בעלות תפיסות ביקורתיות ביחס לאי-השוויון בישראל. לריאיון קדמה שיחה טלפונית שבה הוצג נושא המחקר, והובהר כי הריאיון אנונימי וישמש לצורכי המחקר בלבד. הראיונות נערכו במקום שנבחר על-ידי המרואיינות. המרואיינות נשאלו על מסלול ההשכלה והתעסוקה שלהן. איסוף הנתונים, הניתוח וזיהוי התמות נעשו במקביל, באופן ספירלי, ונמשכו עד שהמידע התחיל לחזור על עצמו והגיע ל"רוויה" תיאורטית.
קטעים מהראיונות:
סיגלית: אני לא מוצאת עבודה. זה משהו הזוי. אני חושבת, שמכל החברות שלי אני הכי מחפשת, אני הכי נודניקית. אני באמת, אני מחפשת ממש, ממש בצורה אינטנסיבית, ואני לא מוצאת, ואני מחפשת בדימונה, בירוחם, בכל מקום. אני מראה לכולם שיש לי תואר ראשון במשאבי אנוש, יש לי ציונים יפים. וכלום!
תיקי: חשבתי לעצמי, מה אני צריכה בשביל להיכנס ולעבוד בקופת חולים כללית, ואחת הדרישות זה הייתה תואר במנהל ציבורי, תואר במדעי החברה, אבל היה דגש על ניהול השמה. חשבתי ללכת בהתחלה ללמוד מנהל מערכות בריאות, ואז ראיתי שאפשר ללמוד מנהל ציבורי, ואז אמרתי, טוב, אם לא ילך במרפאה של קופת חולים, אני אקבל תואר בניהול ואוכל לעבוד בעבודות שונות. התואר היה קשה נורא. בקושי הצלחתי לעבוד קצת וההורים שלי עזרו לי. גם לקחתי הלוואות מכל העולם. לימודים קשים נורא, ואיך אני אמורה לממן אותם?
בת-אל: הפסקתי את הלימודים, כי הרגשתי שגם לגדל ילד וגם להמשיך בלימודים וגם לעבוד זה גדול עליי. הצורך בעבודה היה גובר אז, באותה תקופה. אז חזרתי לעבוד, נטשתי את הנושא של הלימודים. נולדה לי עוד ילדה. ואז כששניהם גדלו הרשיתי, יכולתי להרשות לעצמי, גם מבחינת פניות של זמן ומשאבים. זאת אומרת, שניהם גדלו, הם היו בני ארבע או חמש כשחזרתי ללימודים.
אודליה: ידעתי שעבודה מפוצלת לא מתאימה לי כאמא. לא רציתי ילד מפתח. בדיוק איזושהי מורה עמדה לצאת לחופשת לידה, אז הציעו לי כבר לקחת את התקן שלה לשלושה חודשים, להחליף אותה. החלפתי אותה, ואז כאילו נכנסתי לעולם של ההוראה. ואז שנה אחר כך כבר עברתי לתיכון, עבדתי שם שנתיים, ולא היה להם תקן. אחר כך זה היה רק למילויי מקום, זה כבר פחות התאים. ואני אומרת להם שיש לי תואר. שיתייחסו לזה. פתאום את מתכננת משהו, ואז את צריכה לצאת למילוי מקום, זה כאילו לא… אין לך משהו מסודר. גם את לא יודעת מה תהיה המשכורת בסוף החודש, אם יהיו לך שעות. אז חיפשתי משהו יותר יציב. קשה למצוא תקנים, ממש קשה. אז זהו, הלכתי להיות מתרגלת פה בתיכון ליד הבית. עבדתי שם שנתיים. את עובדת כל השבוע, זה קבוע אבל אין לך קביעות, את לא דרך משרד החינוך. מפטרים כל פעם בחופש הגדול. אני כבר לא בטוחה שהתואר נתן לי משהו קבוע, יציב.
שאלה 1 (20 נקודות)
(10 נק') א. אחת הסוגיות שנלמדו בקורס היא האפשרות לשלב בין שיטות מחקר איכותניות וכמותניות. הסבירו את הסוגייה וציינו כיצד היא באה לידי ביטוי במחקר לעיל.
(10 נק') ב. מהי מטרת החלק הכמותני של מחקרה של נגר-רון?
שאלה 2 (20 נקודות)
קראו את הציטוטים מהראיונות שמופיעים בקטע לעיל. נסחו שתי תמות שעולות מהציטוטים הללו, הסבירו כל תמה וצרפו שני ציטוטים שממחישים אותה.
חלק ב (40 נקודות)
בחלק ב אתם מתבקשים לתכנן מערך מחקרי איכותני, שנועד לענות על שאלת מחקר נתונה.
יש לבחור באחת משאלות המחקר הבאות:
שאלת מחקר 1: מה המשמעות של המושג "הצלחה" בעיני נערים ונערות בישראל?
שאלת מחקר 2: כיצד מוצגים הדיונים על התקציב בעיתונות הכלכלית הישראלית בסוף 2023?
שאלה 3
(20 נק') א. הציעו שיטת מחקר איכותנית שבעזרתה תיחקר שאלת המחקר שבחרתם. הסבירו כיצד הייתם עורכים את המחקר בפועל, ונמקו מדוע הצעתם דווקא את שיטת המחקר הזו.
(20 נק') ב. כיצד הייתם בונים את הקורפוס של המחקר שהצעתם? יש להתבסס על עקרונות הדגימה שנלמדו בקורס.
חלק ג (20 נקודות)
ענו על שאלה 4.
שאלה 4 (20 נקודות)
(10 נק') א. מה הן המטרות של ניתוח שיח ביקורתי לפי המאמר של גיל "ניתוח שיח" (פרק 10 בספר הקורס)?
(10 נק') ב. מה הן המסקנות מניתוח השיח על הבניית מחלת האיידס לפי המאמר של קליין "בין מיתוס למדע: נרטיב האיידס בעיתונות הישראלית בשנים 1981-2007 כדוגמה להבנייה תרבותית של המחלה"? אילו ערכים חברתיים משתקפים בשיח על המחלה?
בהצלחה!
רשימת הפריטים בקורס
עבודת השדה במדרשה כעבודת בית/ אלאור
הדיסציפלינה והפרקטיקה של המחקר האיכותני/דנזין ולינקולן
מנקודת מבטו של היליד/גירץ
איכות, כמות ואינטרסים של ידע: איך למנוע בלבול (פרק 1)
בניית קורפוס: עיקרון מנחה לאיסוף נתונים איכותניים (פרק 2)
להכנס פנימה / לינדלוף
צפייה ולמידה / לינדלוף
ראיונות אישיים וקבוצתיים (פרק 3)
הריאיון הנרטיבי (פרק 4)
וידאו, סרטים ותצלומים כתיעוד לצרכני מחקר (פרק 6)
ניתוח תוכן קלאסי (פרק 8)
ניתוח שיח (פרק 10)
ניתוח סמיוטי של תמונות דֹום (סטילס, Still Images) (פרק 13)
ניתוח תמונות בתנועה (פרק 14)
בין מיתוסים למדע: נרטיב האיידס בעיתונות הישראלית בשנים 1981-2007 כדוגמה להבניה תרבותית של מחלה/ ענת קליין
לקראת מתן דין וחשבון לציבור (פרק 19)
אתיקה: כישלונו של המדע הפוזיטיביסטי/ לינקולן וגובה
לראיין נשים: סתירה פנימית/אוקלי
