האוניברסיטה הפתוחה
ב' בתמוז תשפ"ד
8 ביולי 2024
סמסטר 2024ב
10960 / 1
מס' שאלון – 335
מס' מועד 84
שאלון בחינת גמר
10960 – תאוריות עכשוויות של צדק כלכלי וחברתי
משך בחינה: 3 שעות
מבנה הבחינה
בבחינה שלושה חלקים.
חלק א:
שאלה אחת ומשקלה 36 נקודות.
חלק ב:
ענו על שתי שאלות מתוך שלוש השאלות.
20 נקודות לכל שאלה, סה"כ 40 נקודות.
חלק ג:
יש לענות על שלושה היגדים מתוך חמשת ההיגדים. סה"כ 24 נקודות.
חומר עזר
5 דפים בגודל A4 כתובים משני הצדדים בכתב יד או מודפסים.
מקראת המאמרים, מדריך הלמידה, והספר "תיאוריות של צדק חברתי".
חוברת המטלות. מותר הערות בכתב יד בספרים. אסור זכוכית מגדלת.
מילון או תרגומון לא מצפצף. מעבר לכך, אין להכניס כל חומר אחר.
אינכם חייבים להחזיר את השאלון לאוניברסיטה הפתוחה
בהצלחה!!!
חלק א (36 נקודות)
היקף התשובה: לא יעלה על חמישה עמודים.
שאלה 1
קראו את הכתבה המעובדת שלהלן והשיבו על סעיפי השאלה שאחריה.
1% חרדים, 8% ערבים: ניסיון לפתוח את המסלול האליטיסטי ביותר באקדמיה, כתבה מעובדת מאת רוני לינדר, עיתון הארץ, אוגוסט 2023
כשטגסת יתמנו גרין בת 28 הגיעה למיונים ללימודי רפואה, היא הבחינה בכך שמתוך מאות המועמדים, היא המועמדת היחידה ממוצא אתיופי. היא התקבלה באחרונה ללימודי רפואה בתוכנית השש-שנתית באוניברסיטה העברית, אך כפי שחשבה כבר במיונים — היא היוצאת מן הכלל המעידה על הכלל. בישראל יש כיום מעט סטודנטים לרפואה ממוצא אתיופי, ולא יותר מכמה עשרות רופאות ורופאים מהעדה — הרבה פחות מחלקם באוכלוסייה. כדי להתקבל ללימודים, נאלצה יתמנו גרין, שחלמה מילדות להיות רופאה ואף התנדבה במד"א ושירתה בצבא כפרמדיקית, לעבור דרך חתחתים. היא נכנסה לתוכנית פוירשטיין שמסייעת לצעירים ממוצא אתיופי להתקבל למסלולים יוקרתיים — אבל לא התקבלה ללימודי רפואה; למדה תואר במדעי הרפואה וסיימה בהצטיינות; לאחר מכן ניסתה להתקבל לתוכנית הארבע-שנתית לרפואה ושוב לא התקבלה; ואז שוב ניסתה להתקבל לתוכנית השש שנתית, עברה ועדה מיוחדת והתקבלה.
לדבריה, "התחלתי ממקום טוב יחסית כי ההורים שלי תמיד הכווינו אותי ללימודים שהיו עבורם ערך עליון והציעו לי מורים פרטיים. ולמרות זאת, הפסיכומטרי היה חסם. להרבה ילדים יוצאי אתיופיה יש קשיים שמתחילים מבית הספר – לפעמים הם מגיעים ממשפחה לא יציבה, וזה מתחיל מעגל קסמים שבו המורים לא מאמינים בהם והם לא מאמינים בעצמם. לי היה מזל: אנחנו שתי אחיות וזה השפיע על היכולת של ההורים שלנו להשקיע בהשכלה שלנו" היא אומרת.
גם סיפורה של יוכי מור חי (27), סטודנטית שנה שישית לרפואה, מפותל לא פחות. היא למדה בתיכון בית יעקב בבני ברק, שבו אמנם לומדים לימודי ליבה, אך לא ניגשים לבגרות. כבר בכיתה י"א היא ידעה שאינה מעוניינת להמשיך במסלול השגרתי של נערה חרדית. "בסוף כיתה י"א נכנסתי למחשב וכתבתי 'איך לומדים רפואה', והבנתי שצריך המון דברים שאין לי", היא מספרת. היא גילתה שבאוניברסיטה העברית יש מכינה להשלמת בגרויות. כדי להתקבל אליה היה עליה לגשת לפסיכומטרי. "עשיתי פסיכומטרי במקביל ללימודים בכיתה י"ב. רק אמא שלי ידעה". ציון הפסיכומטרי שקיבלה הספיק כדי להתקבל למכינה, שאותה התחילה שבועיים לאחר סיום התיכון.
"כשסיפרתי לחברות שאני משלימה בגרויות ואני רוצה להיות רופאה, התגובות נעו בין 'תמיד ידענו', לבין 'ואו, בהצלחה'. אבל חברה אחת שאלה אותי 'אז עכשיו את חילונית?' גם לאחיות שלי בהתחלה היה קשה — הן חששו מכך שאלמד בלימודים מעורבים במסגרת לא דתית. היו חבלי לידה, אבל הייתי מוכנה להתמודד עם הקשיים כי אין דרך אחרת שאני רוצה ללכת בה."
מור חי בלטה בלימודיה: היא הייתה נציגת המחזור שלה ולאחר מכן יו"ר ועד הסטודנטים לרפואה בטכניון. כיום היא עוזרת רופא במיון ברמב"ם, ומתכוונת להתמחות באורתופדיה או ברפואה דחופה, ולאחר מכן לעבור ל"תפקיד ניהולי במערכת". היא גם קוראת לבנות חרדיות נוספות להצטרף אליה: "חסרות רופאות חרדיות. בואו, תמלאו את הצורך הזה."
תת-ייצוג קיצוני
המסלול של יתמנו גרין ומור חי מעיד עליהן ועל כוח הרצון שלהן יותר מאשר על המערכת כולה. חרדים, יוצאי אתיופיה וקבוצות נוספות הם עדיין מיעוט בקרב הסטודנטים לרפואה בישראל — מסלול הלימודים האליטיסטי ביותר באקדמיה. בשנה שעברה פורסם ב-TheMarker כי יותר ממחצית מהסטודנטים לרפואה בישראל (56%) מגיעים מהעשירון העליון (לפי הכנסת ההורים) וכ-80% מגיעים משלושת העשירונים העליונים (עשירונים 8-10), לעומת 12% בלבד שמגיעים מחמשת עשירוני ההכנסה התחתונים.
המשמעות היא תת-ייצוג קיצוני של קבוצות שונות במקצוע הרפואה. נכון להיום, רק כ-70 סטודנטים וסטודנטיות חרדים לומדים רפואה בישראל, 1.25% בלבד מכלל הסטודנטים לרפואה. גם מספרם של הסטודנטים ממוצא אתיופי לרפואה נמוך (המספר המדויק אינו ידוע). גם ערבים, שהייצוג שלהם במקצוע נחשב גבוה, הם רק כ-8% מהסטודנטים לרפואה בישראל כיום — פחות מחצי מחלקם באוכלוסייה (21%). זאת, לעומת שיעור שיא של 16% ב-2012. עם זאת, ערבים רבים שלא מתקבלים ללימודי רפואה בישראל יוצאים ללמוד בחו"ל, שם הם 73% מכלל הסטודנטים הישראלים. בסך הכל, הערבים הם 18% משיעור מקבלי רישיון הרפואה בישראל.
מלבד ערבים, חרדים ויוצאי אתיופיה, יש עוד קבוצות שמתקשות להתקבל לרפואה, ובהן מועמדים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, שמגיעים מאוכלוסיות מבוססות פחות וממערכות חינוך מפותחות פחות. בבתי הספר לרפואה נעשים לעתים ניסיונות להקל על קבלה של מועמדים כאלה, למשל דרך מכינות או מסלולים ייעודיים לאוכלוסיות מיוחדות.
"עלולים לפספס מועמדות מעולות"
במקביל למגמה של הרחבת מספר הסטודנטים והסטודנטיות לרפואה בישראל, יש גם הבנה שתמהיל הסטודנטים צריך להיות מגוון יותר. באוניברסיטת תל אביב יצאו השנה במתווה חדש שכולל מכסה לקליטת 12 סטודנטים לרפואה מאוכלוסיות שנמצאות בתת-ייצוג בקרב המתקבלים לרפואה: שניים ממוצא אתיופי, חמישה תושבי פריפריה, ארבעה חרדים ושלושה "ראויים לקידום" — מועמדים שמקבלים ניקוד על פי בית הספר התיכון, הרקע המשפחתי, השכלת ההורים, מספר האחים ואזור המגורים. סטודנטים אלה ייהנו מהקלות שונות בתנאי הקבלה כבר משנת הלימודים הקרובה.
פרופ' עידו וולף, ראש בית הספר לרפואה בתל אביב, מסביר כי ההקלה המרכזית תהיה בכל הקשור למרכז ההערכה האישיותי (מבחן מו"ר) ולא בתנאי הסף האקדמיים (פסיכומטרי וציוני בגרות). "אין שום פשרה על היכולות האקדמיות, אלא שינוי שיאפשר לאנשים שמגיע להם להיות רופאים להתקבל. ראינו שאחד הקשיים הגדולים של אוכלוסיות שהיו בתת-ייצוג היה דווקא מבחני האישיות — כנראה שיש פה עניין של מיומנויות ראיון, תרבות, והטיות אצל המראיינים", הוא אומר. מקור במשרד הבריאות מחזק את האמירה הזאת, ומספר: "כשערכנו מיונים לתוכניות מיוחדות, ראינו בבירור את הפער בין המועמדים היהודים בוגרי הצבא, בדגש על הגברים, לבין הנשים, בעיקר הנשים הערביות, שהיו ביישניות והתקשו להתבלט במרכזי ההערכה ובדינמיקה הקבוצתית. ככה עלולים לפספס מועמדות מעולות."
גם באוניברסיטה העברית יש מכסה לתלמידים עם תת-ייצוג: הפקולטה מקצה מדי שנה עשרה מקומות למועמדים הנחשבים "ראויים לקידום", כלומר – מועמדים שהרקע שלהם כזה שמציב אותם בעמדת חיסרון לקבלה לרפואה (בית הספר התיכון בו למדו, מצב סוציואקונומי, ועוד).
לדברי וולף, "אנחנו לא עושים טובה לאיש — לפעמים אומרים שהרופאים שלנו לא מספיק רב-תרבותיים או שהם מתנשאים. הדרך הטובה ביותר לגרום לסטודנטים להכיר אוכלוסיות אחרות היא לא על ידי כך שנשלח אותם למרפאה בבני ברק, אלא באמצעות למידה בקבוצה מגוונת. רק קבוצה כזאת יכולה להביא ראייה תרבותית רחבה ושונה, ולהפוך את כולם לרופאים טובים יותר."
א. באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים, נוקטים במדיניות של הבטחת מכסות ייעודיות למועמדות ולמועמדים שמגיעים מהפריפריה החברתית והכלכלית הישראלית. נתחו, מנקודת מבט רב-תרבותית, את מידת הצדק והמוסריות של מדיניות זו? השתמשו בתשובתכם באופן ישיר בנתוני הכתבה ובהצדקותיו של פרופ' עידו וולף, תוך קישור שלהם למושגים ולטענות של הגישה הרב-תרבותית (15 נקודות).
ב. בהנחה שהקריטריונים לקבלה לביה"ס לרפואה מבוססים על יכולת אקדמית מצוינת ושאיפה להגדיל את הרב-גוניות התרבותית של סגלי הרפואה בבתי החולים, האם לדעת הוגים בגישת אתיקת המידות הטובות, מדיניות המכסות המתוארת בכתבה, היא דבר ראוי ומוסרי? הקפידו לנמק את תשובתכם תוך התייחסות למושגים: טלוס, מידות טובות וגמול (15 נקודות).
ג. נסחו את עמדתכם האישית, האם זה צודק לנקוט במדיניות של העדפה מתקנת לסטודנטים המגיעים מרקע חברתי-כלכלי חלש יותר, בקבלה לפקולטות לימודים מבוקשות ויוקרתיות? הקפידו לבסס את דעתכם באמצעות שני נימוקים לפחות. ניתן להיעזר בכל אחת מגישות הצדק שנלמדו לאורך הסמסטר. (6 נקודות).
חלק ב (40 נקודות)
ענו על שתי שאלות, על כל סעיפיהן, מבין שלוש השאלות 2-4 (20 נקודות לכל שאלה).
אורך כל תשובה לא יעלה על שני עמודים.
שאלה 2
חינוך לפערים: על עזרה בלימודים מאת שני בר און ממן, יולי 2021, מכון אדווה
"בקבוצת ההורים של בני התווכחו על ביטול לימודים בשל בידוד מניעתי. אחד ההורים הגיב שלא אכפת לו, ממילא הוא לא בונה על בית הספר אלא מביא מורים פרטיים. התשובה הממה אותי. הנתונים שפרסמה בשבוע שעבר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעידים שהוא ממש לא לבד. מנתוני הלמ"ס עולה קשר הדוק בין רמת ההשכלה של ההורים לבין מידת העזרה שהם נותנים לילדיהם בשיעורי הבית. הקשר מתגבר עם הגיל, כלומר בבית הספר היסודי רוב ההורים עוזרים לילדיהם בשיעורי בית (68% מהלא משכילים, 76% מהמשכילים). לעומת זאת בתיכון הפערים ממשיים, כאשר הפער כמעט כפול בחטיבה העליונה (16% ו-31%, בהתאמה).
אחד התחומים שבהם ניתן לראות את חורבנו של החינוך הציבורי, הוא עזרה בלימודים – על ידי ההורים או מורים פרטיים. למה חורבנו של החינוך הציבורי? כמו בבריאות, גם בחינוך – אם אין מענה טוב לכולם, החזקים יעניקו מענים לילדיהם, והחלשים יסבלו ירידה מתמשכת שתפגע במעמדו של הילד, ילדיו ונכדיו. בעניין השיעורים הפרטיים התמונה מובהקת ועגומה עוד יותר, בין השאר מכיוון ששכיחותם עולה עם הגיל (מ-13% מהתלמידים ביסודי ל-19% מחטיבת הביניים ומעלה, בפרט במתמטיקה). באופן כללי ככל שהשכלת אחד ההורים גבוהה יותר כך גדלה ההשקעה בשיעורים פרטיים.
יחד עם זאת, ההבדל הבולט הוא בין הורים אקדמאים לבין לא אקדמאים. הורים בעלי תואר מעניקים ל-61-62% מילדיהם שיעורים פרטיים, בעוד הורים חסרי השכלה על יסודית (כולל בגרות ו-12 שנ"ל) העניקו רק ל-47-48% מהילדים תמיכה באמצעות מורה פרטי.ת. תמונה זו משיקה כמובן גם עם הכנסת משק הבית, כך שאחוז הנתמכים בשיעורים פרטיים יורד ככל שיורדת ההכנסה הפנויה.
עוד כמה שנים אנו עלולים למצוא את עצמנו במצבה של יפן, שם ילדים וילדות עוברים מבחני קבלה בגן, עניין שחורץ את עתידם המקצועי והמעמדי למשך חייהם הבוגרים. ההשקעה הפרטית בהשכלת הילדים כבר עולה בישראל ופותחת פערים על בסיס המצב הסוציו-אקונומי של ההורים. בהינתן הפערים הגדולים בישראל בנקודת זמן זו, משמעות הדבר עוד הרחבה עתידית של פערים אלו. על כן, ברור שדרוש חיזוק ניכר של מערכת החינוך הציבורית על מנת לתת מענה לילדים בתוך בתי הספר ולסגור את הפערים שנוצרו בדורות הקודמים."
בהמשך לכתבה הנ"ל, מה תהיה עמדתם של האייק ונוזיק, המחזיקים בגישה הליברטריאנית, בנוגע לחובת המדינה להתערב ולהשקיע משאבים מיוחדים בפריפריה, כדי לצמצם את הפערים בחינוך בין ילדים שמגיעים מרקעים חברתיים-כלכליים שונים? הבחינו בתשובתכם בין עמדותיהם והצדקותיהם של האייק ונוזיק בסוגייה.
שאלה 3
מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, מתקיים דיון ציבורי סוער אודות המחירים שמדינת ישראל חייבת לשלם בעבור שחרור אזרחיה שנחטפו לעזה. מצד אחד משפחות החטופים, פוליטיקאים ואזרחים רבים תובעים עסקה עכשיו, יהיה מחירה אשר יהיה, בשל ערכים יהודיים וישראלים שעומדים בבסיס האתוס של החברה הישראלית: מצוות פדיון שבויים, ערבות הדדית ('כל ישראל ערבין זה לזה') ואחריות העליונה של המדינה להבטיח בטחון והגנה לאזרחיה. מנגד, נשמעים קולות המביעים חשש כבד שהפסקת המלחמה תוך מתן 'פרסים' לחמאס לשם ביצוע העסקה, כגון שחרור מחבלים ובכללם משתתפי הטבח ב-7 באוקטובר, סיום המלחמה והכנסת דלק, מזון ומים לרצועת עזה, עלולים להביא לפגיעה בטחונית ומוראלית קשה למדינת ישראל ולאזרחיה.
א. הציגו מנקודת מבט תועלתנית שני טיעונים מנוגדים, אחד תומך ואחד מתנגד, לביצוע עסקה עכשיו לשחרור החטופים הישראלים בעזה, במחיר של שחרור מחבלים רבים, הפסקת המלחמה והכנסת משאבים להקלת המצוקה החומרית בעזה (10 נקודות).
ב. הסבירו בקצרה מהי גישה מוסרית דאונטולוגית (2-3 משפטים)? הציגו טיעון דאונטולוגי, עקרוני, מדוע יש לישראל חובה מוסרית לשחרר את החטופים הישראלים בעזה, יהי המחיר אשר יהיה (10 נקודות).
שאלה 4
א. למרות שגישת היכולות וגישתו של ג'ון רולס משתייכות ל"משפחת" הגישות הליברליות, יש ביניהם הבדלים מהותיים. הציגו במילותיכם שני הבדלים משמעותיים בין שתי הגישות. הקפידו על כך שההשוואה תתבצע על יחידת השוואה זהה, למשל: "תהליך גיבוש תפיסת הצדק", "מהות הצדק" (מהו צדק?), "נמען הצדק" (למי הוא מיועד?) ועוד (10 נקודות).
ב. הדגימו דרך טובין "הבריאות", את ההבדלים בין גישתם של רולס ומרתה נוסבאום. מהי דרך ההספקה הראויה והצודקת של בריאות לאזרחים בחברה נתונה על פי כל אחת מהגישות? (10 נקודות).
חלק ג (24 נקודות)
ענו על שאלה 5.
שאלה 5 (24 נקודות)
השיבו על שלושה מתוך חמשת ההיגדים המופיעים בשאלה זו (8 נקודות לכל היגד).
קראו בעיון את ההיגדים שלהלן, וענו בצירוף נימוק קצר, עד 6 שורות, אם ההיגד נכון או לא נכון באופן מוחלט. לכל היגד יש רק תשובה אפשרית אחת, והיא צריכה להיות נכונה תמיד. מומלץ, במידת האפשר, לבסס את תשובתכם על המאמרים שבמקראה. תשובה לא מנומקת לא תזכה בציון.
א. רולס הציע את המושג 'ההגרלה המוסרית השרירותית של הטבע' על מנת להסביר מדוע אי-השוויון הקיים איננו צודק.
ב. לדעת ג'ון הרסאני, אדם בוגר שבוחר לכלות את ימיו בבטלה על חוף הים, תוך עישון סמים קלים, הוא דוגמה למקרה, שבו על המדינה לנקוט בפטרנליזם חיובי.
ג. הפרט בתפישות צדק ליברליות נהנה מחופש בחירה גדול יותר מאשר במסורת הקהילתנית.
ד. נוסבאום, המחוייבת לערך השוויון, רואה באי-שוויון מצב שהוא באופן מהותי ועקרוני ('קטגורי') לא צודק מבחינה מוסרית.
ה. ג'ון סטיוארט מיל, המחזיק בגישה התועלתנית, מאמין שהאושר של האדם והבהמה לא שונים באופן מהותי.
בהצלחה!
