אתיופיה: נצרות, אסלאם, יהדות – סיכום פרק 1.9. "תקופת השופטים"

אתיופיה: נצרות, אסלאם, יהדות. הנצרות: דת הממלכה בין שליטה ומגוון

תוכן עניינים

פילוג פנימי ומתיחות תאולוגית 1
היחלשות מוסד האבונא 2
האתגר הפרוטסטנטי 3
שובם של הקתולים 3
אבונא סלאמה 4

1.9. "תקופת השופטים"

פילוג פנימי ומתיחות תאולוגית
תכלה-הימנות השני (1777–1769) עלה לשלטון לאחר שאביו, הקיסר יוהאנס השני, נפטר מהרעלה זמן קצר לאחר שמלך. אולם עלייתו לא שינתה שום דבר מהותי: הקיסרות האתיופית כבר הפכה למוסד ייצוגי ריק מתוכן. "מלך המלכים" הורד לדרגת בעל תפקיד סמלי בלבד, שהועלה לכס המלוכה והודח ממנו לפי גחמותיהם של השליטים המחוזיים, שנאבקו ביניהם על הכוח הממשי. מוסד הקיסרות בפני עצמו נשמר, ועמו הילת המורשת הסלומונית, אך השליטה עברה לידי מושלים מחוזיים ומנהיגים צבאיים שמאבקיהם הבלתי פוסקים הביאו לאי-יציבות מתמדת ולמלחמות אחים מקומיות.
עבור האוכלוסייה הכללית והאיכרים, הייתה "תקופת השופטים" תקופה של סבל וקשיים קשים. העימותים הצבאיים החריפו את חיי היומיום הקשים ממילא. חוסר ביטחון, עוני ודלדול אוכלוסין אפיינו את התקופה, בעיקר באזור שסביב גונדאר, שנכבש ונבזז שוב ושוב. שקיעת הקיסרות הביאה………….

**סיכום פרק 1.9. מתוך הספר ארליך, ח., סלמון, ה. וקפלן, ס. (2003). אתיופיה: נצרות, אסלאם, יהדות. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.