אתיופיה: נצרות, אסלאם, יהדות – סיכום פרק 2.6. מהפכות ימינו – בין ריכוזיות לביזוריות

אתיופיה: נצרות, אסלאם, יהדות. האסלאם ואתיופיה

תוכן עניינים

תהליך האתיופיזציה ומעמד המוסלמים בעידן היילה סלאסה 1
משטר מנגיסתו, הדת והמוסלמים 2
מהפכת 1991: שגשוג אסלאמי ועתיד אתיופיה 2

2.6. מהפכות ימינו – בין ריכוזיות לביזוריות

תהליך האתיופיזציה ומעמד המוסלמים בעידן היילה סלאסה
מאז תום מלחמת העולם השנייה הואץ תהליך האתיופיזציה של מוסלמי הארץ, שראשיתו בימי מנליק. החידוש המרכזי של תקופה זו היה בניית מנגנוני מדינה מודרניים, התחזקות האורבניזציה והסחר. היילה סלאסה הפריד באופן חלקי בין דת למדינה: חוקת 1955 קבעה את הנצרות כדת הקיסרים, אך הבטיחה שוויון אזרחי לבני כל האמונות. בפועל, החינוך והמשפט הופקעו מידי הכמרים הנוצרים, והכנסייה נחלשה. אתיופיה נשארה מדינה נוצרית בתדמיתה, וקיפוח המוסלמים צומצם בהדרגה בלבד.
המוסלמים שהצליחו להשתלב בחיים הציבוריים עשו זאת מתוך הזדהות גוברת עם המדינה. משכיליהם בנו את מעמדם באמצעות השפה האמהרית, שהפכה לשפת האם של רובם בדור השלישי או הרביעי לאחר מנליק. שלא כבשלהי המאה ה־19, ההיטמעות במדינה לא הייתה כרוכה עוד בהמרת דת. נאמנים לזהותם המוסלמית כממד תרבותי-רוחני בלבד, השתלבו מוסלמים בחיי הבירה ובסחר, ורבים קשרו קשרי נישואין עם שכניהם הנוצרים, מה שיצר שעטנז ייחודי של שמות מוסלמיים-נוצריים.
בין שנות החמישים לשנות השבעים עמד תהליך האינטגרציה…………………………

**סיכום פרק 2.6. מתוך הספר ארליך, ח., סלמון, ה. וקפלן, ס. (2003). אתיופיה: נצרות, אסלאם, יהדות. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.