האם הרשעתו של שמוליק אטיאס הייתה הרשעת שווא?

האם הרשעתו של שמוליק אטיאס הייתה הרשעת שווא?

תוכן עניינים

מבוא 3
סקירת הספרות 4
שאלת המחקר 7
מחקר עיוני 8
סיכום והמלצות 15
המלצות 15
מקורות 16

מבוא

מחקרנו יעסוק בפרשתו של שמוליק אטיאס אשר הורשע בשנת 2014 ברצח בכוונה תחילה. לאחר מעצרו שהה שמוליק יחד עם מדובב באותו תא מעצר כארבעה ימים. במהלך ימי הדיבוב, נוצר בין הנאשם שמוליק לבין המדובב קשר קרוב אשר במהלכו התוודה שמוליק בפני המדובב על כך שכן רצח את המנוח והתייעץ עמו אודות החקירה ודברים אלו מוקלטים ומתומללים. לאחר שנאמר לשמוליק כי שותפו לתא הינו מדובב, תחילה הוא הכחיש כי מכירו, ובהמשך טען כי התרברב בפניו כדי להרשימו ומסר לו עובדות שגויות ושקריות. בעדותו בבית המשפט, טען כי חזר על דברים שבמדובב אמר לו והדריך אותו לאומרם.
שמוליק הורשע כתוצאה מן ההודאה, התפיסה המוטעית של אשמת החשוד, תפקיד לא נכון של חוקרי המשטרה, הימנעות המשטרה מחקירת כיוונים אחרים. אנו נציג ונמחיש כיצד גורמים אלו גרמו להרשעתו של שמוליק בהמשך המחקר.
אין עוול שגורמת המדינה לאזרח, הגדול מהרשעתו של אדם חף מפשע. ראוי להזכיר שהמדינה הוקמה כדי לשמור על זכויות הפרט ובוודאי שלא לכדי לפגוע ולגרום לו עוול. על מנת לשקם את אמון הציבור, על המדינה לעשות הכול כדי לתקן את הטעויות לאחר מעשה ולעשות הכול כדי למנוע מלכתחילה טעויות נוספות. בעבר ניתן היה לפקפק בעצם קיומן של הרשעות של חפים מפשע ולראות בהן תופעה זניחה. אלא שכיום לא נותר עוד מקום לספקנות בעניין זה. ישנם גורמים רבים המוליכים להרשעת חפים מפשע. חלק ניכר מהם משתייך לתחום דיני הראיות וחלק משתייכים לפרוצדורה. ראשית, אנו נציג את הגורמים המרכזיים מתחום הראיות: 1. 'כשל החלפת ההתניות'. 2. התפיסה המוטעית של 'אשמת החשוד' 3. 'מלכת הראיות' הרשעה על סמך הודאה בלבד. 4. עדויות ראייה מוטעות. 5. עדויות שקר. 6. ראיות מדעיות. 7. ראיות נסיבתיות מוטעות, 8. השפעה מטעה של ראיות שונות זו על זו. 9. האמת העובדתית מול 'האמת המשפטית'.
ישנם גם גורמים להרשעת חפים מפשע מתחום הפרוצדורה: החקירה המשטרתית ואיסוף הראיות, המעצר והליכי המשפט – כל אלה כפופים לפרוצדורה מסוימת ולכללים של סדר הדין הפלילי. כמו שנאמר לעיל, תפיסת "אשמת החשוד" גורמת לאנשי אכיפת החוק להניח כי החשוד הינו האשם ומתחילים לחפש ראיות להוכחת אשמתו. ולאחר מכן מניחים כי הנאשם אשם ומחפשים הנמקות לביסוס אשמתו ולתירוץ הספקות. 1. תפקיד השופט: 'השיטה האדברסרית' ופאסיביות השופט. 2. טעויות של שופטים. 3. תפיסת תפקיד לא נכונה של חוקרי המשטרה. 4. הימנעות המשטרה מחקירת כיוונים אחרים. 5. הסתרת ראיות מזכות על ידי המשטרה או התביעה ובידוי של ראיות. 6. תפיסת תפקיד לא נכונה של תובעים. 7. ייצוג גרוע על ידי סנגורים. 8. עסקות הטיעון.