הדין הראוי בשאלת זכויות יוצרים ביצירות שנוצרו באמצעות מערכות בינה מלאכותית

סמינריון בנושא: זכויות יוצרים ביצירות שנוצרו ע"י מערכות בינה מלאכותית מתקדמות

הדין הראוי בשאלת זכויות יוצרים ביצירות שנוצרו באמצעות מערכות בינה מלאכותית

תוכן עניינים
מבוא 1
רקע היסטורי וטכנולוגי 3
מהי בינה מלאכותית? 3
איך עובדות בפועל מערכות ה-AI המתקדמות 6
גישות לגבי מערכות בינה מלאכותית לאור דיני זכויות היוצרים 7
הדין המצוי והדין הרצוי 13
דין זר – הגישה הבריטית 13
הגישה האמריקאית 16
סקירת הפסיקה המרכזית בארה"ב 17
דוקטורינת -"Work made for hire" 18
היתרונות והחסרונות של מודל AI WMFH 21
המצב המשפטי הנוהג כיום בארה"ב 23
הדין הישראלי 23
הנסיון של סטפן ת'אלר בישראל והחלטת רשם הפטנטים הישראלי 26
דיון ומסקנות: הקבלה בין הפרשנויות למונחים "ממציא" ו"יוצר" 28
סיכום 31

מבוא
עידן ה-3A של טכנולוגיה אוטונומית, אוטומטית ומתקדמת ( Autonomous, Automatic and Advanced) שינה את עולמנו. יצירת יצירות ע"י מערכות בינה מלאכותית מהווה את אחת המהפכות הדרמטיות של המאה ה-21. מהפכה זו מבטיחה תמורות משמעותיות בכל תחומי החברה והכלכלה. תרומתה הצפויה של למידת מכונה לכלכלה הגלובלית מוערכת בכ15.7- טריליון דולר עד שנת – 2030.
העלייה במספר אפליקציות הבינה המלאכותית הביאה עימה כמות של יצירות שנוצרו על ידי יוצר שאינו בו אנוש. לפיכך, עולה השאלה למי שייכות זכויות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי מערכת בינה מלאכותית?. כאשר מערכת בינה מלאכותית מנתחת, לומדת קולטת ופועלת באופן עצמוני מבלי להיעזר במפעיל אנושי, ויוצרת יצירות. השאלה המשפטית המרכזית שעולה היא, מיהו היוצר? ומי ייחשב לבעלים של אותה יצירה? והאחראי להפרות שלה? האם החוק מספיק בהיר ? האם החוק מספק פתרון יעיל להתמודדות עם ההתפתחות של מערכות בינה מלאכותית והשימוש שנעשה בהם כיום ע"י יוצרים אנושיים?
כיום מיוצרות בכל רגע אינספור יצירות ספרים, שירים, אמנות חזותית, אמצאות ותוכנות מחשב אשר נוצרו על ידי מערכות הבינה המלאכותית. ההתקדמות הטכנולוגית יחד עם פיתוח שוק הבינה מלאכותיות ופיתוח שיטות חדשות מבוססות בינה מלאכותית, יובילו למספר רב יותר של יצירות המיוצרות על ידי בינה מלאכותית, מה שיהפוך את שאלת זכויות היוצרים בכל היצירות הללו לנושא דחוף יותר ויותר בעבור הבעלים והמשתמשים בבינה מלאכותית.
זכות יוצרים הינה זכות משפטית המוענקת ליוצר על יצירה מקורית, ומאפשרת לו זכויות בלעדיות לשימוש ולהפצה של היצירה. החוק בישראל קובע כי הבעלים הראשון של זכות היוצרים הוא "היוצר של יצירה" ואילו ביצירה שנוצרה בידי עובד, "המעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים". זכויות יוצרים רלוונטיות ל-AI במגוון דרכים. מערכות למידת מכונה לומדות מנתונים שעשויים להיות מוגנים בזכויות יוצרים או זכויות אחרות. לדוגמה, מערכת המייצרת מוזיקה עשויה להיות מאומנת באמצעות יצירות מוזיקליות מרובות, כל אחת מוגנת בשכבות של זכויות יוצרים שעלולות להיות מופרות.

מערכות בינה מלאכותיות מסוימות מסוגלות ליצור באופן אוטונומי יצירות חדשות, אשר עשויות בעצמן להיות מוגנות על פי החוק הבריטי. חלקם מסוגלים ליצור עותקים של יצירות מוגנות קיימות. וכאשר הם עושים זאת ללא רשות יופרו זכויות היוצרים . גם קוד התוכנה שבו כתובה מערכת בינה מלאכותית יהיה מוגן בזכויות יוצרים. הגנה זו מאפשרת ליוצרי תוכנת AI לקבל תשלום עבור עבודתם ולשלוט כיצד אחרים יכולים להשתמש בה.

תכנות של מערכת בינה מלאכותית לוקח זמן רב ודורשת המון השקעה גם פיזית וגם כלכלית. אם מתכנתים או חברות תוכנה של מערכות בינה מלאכותית לא יוכלו להחזיר את השקעתם באמצעות היתרונות הכלכליים הקשורים להגנת קניין רוחני מהתוצרים שהבינה המלאכותית מפיקה, רבים מהם עשויים להימנע מלהשקיע את זמנם, כספם ומומחיותם בפיתוח מערכות בינה מלאכותית ובנוסף לשמור על המערכות בסוד ולא לשתף את המידע שברשותם. בחלק מהתחומים הללו קיימת אי ודאות לגבי אופן החלת חוק זכויות היוצרים. עלינו לשקול כיצד יש להתייחס ליצירות שנוצרו ומשמשות מערכות בינה מלאכותית והאם הגישה הנוכחית נכונה.

בעבודה זו נסביר מהי בינה מלאכותית וכיצד היא יוצרת, למי הבעלות בזכות יוצרים ביצירה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית, אלו הסדרים קיימים כיום במדינות המשפט המקובל בנושא הבוער שעל הפרק. נדון בשאלת התאמת מערכת הדינים לאתגרים המשפטיים שנוצרו בשל הטכנולוגיה החדשה ואת הגישות השונות שהתפתחו והביקורת שניתנה להן ע"י מלומדים. לבסוף נציג את הצורך בהתאמת הדין כדי לספק הגנה ראויה על תוצרי בינה מלאכותית.