השפעת המונחים שבהם נעשה שימוש כדי לתאר מחלה נפשית על חיפוש עזרה וסטיגמה עצמית בקרב מתבגרים

השפעת המונחים שבהם נעשה שימוש כדי לתאר מחלה נפשית על חיפוש עזרה וסטיגמה עצמית בקרב מתבגרים

תוכן עניינים

1. מבוא 4
1.1 זיהוי והתערבות מוקדמים 5
1.1.2 הפרעות בטווח הסכיזופרני 6
1.1.3 זיהוי מוקדם במחלות הטווח הסכיזופרני 7
1.1.4 התערבות מוקדמת במחלות הטווח הסכיזופרני 7
1.2 מכשולים לזיהוי והתערבות מוקדמים 8
1.2.1 קושי בזיהוי מוקדם וסיכונים בריאותיים נלווים 9
1.2.2 סטיגמה עצמית 9
1.2.3 מכשולים בפנייה והתגייסות לטיפול בגיל ההתבגרות 10
1.3 ניסיונות קודמים להפחתת סטיגמה 11
1.4 הבנייה קוגניטיבית מחודשת – הסבר כללי 13
1.4.1 שימוש בהבניה קוגניטיבית בטיפול 14
1.4.2 הבנייה קוגניטיבית מחודשת כפתרון אפשרי למכשול הסטיגמה 15
1.5 חומרה של סימפטומים 16
1.6 מטרות המחקר והשערותיו 17
2. שיטה 19
2.1 משתתפים 19
3. תוצאות 24
3.1 מידת ההתאמה במשתני רקע סוציו-דמוגרפיים בין קבוצות הניסוי 24
3.2 השפעת אופן ההמשגה על חיפוש עזרה 25
3.2.1 השפעת אופן ההמשגה על הנכונות לחיפוש עזרה והאמונות הקשורות בכך 25
3.2.2 הנכונות לפנות לגורמים שונים בחלוקה על פי קבוצות ההמשגה 27
3.3 השפעת אופן ההמשגה על סטיגמה עצמית 28
3.4 עוצמת ההשפעה של אופן ההמשגה כתלות בחומרת הסימפטומים 30
4. דיון 34
4.1 השפעת אופן ההמשגה על הנכונות לחיפוש עזרה ועל סטיגמה עצמית 34
4.2 ההשפעה המשולבת של אופן ההמשגה וחומרת הסימפטומים על הנכונות לחיפוש עזרה וסטיגמה עצמית 36
4.3 נקודות חוזק ומגבלות של המחקר הנוכחי 37
4.4 המלצות למחקר עתידי 38
4.5 סיכום והשלכות אפשריות של המחקר 38
5. רשימה ביביליוגרפית 40
6. נספחים 45
שאלון משתני רקע סוציו דמוגרפיים 45
שאלון אמונות לגבי דימוי עצמי וחיפוש עזרה 46
שאלון סטיגמה עצמית 47

1. מבוא

רבים מן האנשים הסובלים ממצוקה נפשית ואשר היו יכולים להיעזר בטיפול בוחרים שלא לפנות לטיפול. כתוצאה מכך, אצל רבים מהם המצוקה הנפשית מחמירה עד כדי התפתחות של הפרעה ברמה קלינית. הסטיגמה הנלווית להפרעות נפשיות זוהתה בספרות הקלינית והמחקרים כאחד הגורמים המשמעותיים ביותר בתרומתם להימנעות זו. מטרת העל של המחקר המוצע היא לבחון את היעילות של התערבות חדשה להפחתה של סטיגמה כדרך אפשרית להתמודדות עם חסם זה. ההתערבות החדשה מתבססת על הבנייה קוגניטיבית מחודשת של מצבי סיכון בבריאות הנפש כבריאות בסיכון במקום כסיכון להתפתחות של מחלה.
השגה של המטרה שלעיל חשובה מסיבות תיאורטיות ויישומיות. מבחינה תיאורטית, קיימת חשיבות בהבנת הגורמים המשפיעים על הפנייה לקבלת עזרה נפשית וכן בהתעמקות בסטיגמה המלווה תהליכים אלו ודרכים להשפיע עליה. במישור היישומי השגה של מטרת המחקר תניב מידע אשר יוכל לעזור בפיתוח דרכים שונות אשר יגדילו את הסיכוי שצעירים אשר חווים מצוקה ייפנו לטיפול, מה שעשוי להקל על מהלך המחלה שלהם או אף למנוע את התפרצותה.
הספרות התיאורטית שעוסקת בטיפול עוסקת רבות בחשיבות של הבנייה קוגניטיבית. כמו כן, הבנייה קוגניטיבית הינה רעיון מקובל בטיפול. למרות זאת, ועל אף שהסטיגמה העצמית והציבורית הנלווית להפרעות נפשיות נמצאה באופן עקבי כגורם מרכזי בהימנעות מפנייה לעזרה נפשית (למשל, Gulliver, Griffiths, & Christensen, 2010) והן על אף שמספר מחקרים איכותניים הראו שאחד הדברים החשובים למתבגרים הוא להמשיך לתפוס את עצמם ולהיתפס כנורמאליים (Wisdom, Clarke, & Green, 2006), עד היום, למיטב ידיעתנו, מעבר למחקר חלוץ שנעשה על ידי הקבוצה שלנו (רדין-גלבוע, 2014), לא נעשו מחקרים אשר בדקו באופן קונקרטי את הרעיון לפיו המשגה שונה (הבנייה קוגניטיבית מחודשת) של מצבי סיכון, יכולה להשפיע על הנכונות של אנשים צעירים אשר סובלים מתסמינים פסיכיאטריים לחפש עזרה.
מטרת המחקר הייתה לתת מענה לחוסר זה. במחקר המוצע בדקנו את ההנחה במדגם מייצג מתוך אוכלוסיית המתבגרים בישראל, בחרנו באוכלוסייה זו מכיוון שבגילאים אלו לרוב מופיעים התסמינים הראשונים לפני הופעת המחלה. במחקר בדקנו את השפעת אופן ההמשגה של מצבי סיכון בבריאות הנפש על חיפוש עזרה, וכן את השפעתה של ההמשגה מחדש על הסטיגמה אשר מתלווה לאבחנה, שכן היא מהווה גורם מכריע משמעותי בהחלטה האם לגשת לטיפול. בנוסף, בחנו האם השפעה זו תהיה שונה עבור רמות חומרת סימפטומים שונות.
בסעיפים שיבוא להלן מונחת התשתית התיאורטית למחקר המוצע, ע"י: (1) הצגה של הרעיון של זיהוי מוקדם בבריאות הנפש, התייחסות לרציונל העומד מאחוריו והידע התיאורטי הקיים, תוך המתמקדות בהפרעות בטווח הסכיזופרני; (2) ניתוח של מכשולים לזיהוי והתערבות מוקדמים, תוך התייחסות למכשולים הקיימים בדגש על סטיגמה והרגישות המיוחדת לסטיגמה בגיל ההתבגרות; (3) הצגת ניסיונות קודמים להפחתת סטיגמה סביב הפרעות נפשיות ופנייה לשירותי בריאות הנפש; (4) הצגת הרעיון של הבנייה קוגניטיבית מחודשת כפתרון אפשרי למכשולים שהוצגו, תוך התייחסות למושג הבנייה קוגניטיבית מחודשת, השימוש בהבנייה קוגניטיבית מחודשת בטיפול ויתרונותיו, המגבלות הידועות עד כה; (5) השפעתה של חומרת הסימפטומים על חיפוש עזרה וסטיגמה (6) הצגת השערות המחקר לאור הידע התיאורטי.