השתתפות פוליטית ומדיניות ציבורית: ניתוח מחאת תושבי גבעת עמל

רפרט בקורס:
השתתפות פוליטית ומדיניות ציבורית – 12207

בנושא:

ניתוח מחאת תושבי גבעת עמל

תוכן עניינים

מבוא 1
סקירת ספרות 3
תיאור מקרה המבחן 5
דיון 7
סיכום והמלצות 9
רשימה ביבליוגרפית 10

מבוא

הקשר בין מדיניות ציבורית והשתתפות פוליטית הוא נושא מרכזי בחקר החברה והפוליטיקה, ומוכר כבעל השפעה מכרעת על הדינמיקה הדמוקרטית. השתתפות פוליטית מהווה את הליבה של פעולה קולקטיבית, ומחאות חברתיות הן ביטוי מובהק לכך. מדיניות ציבורית, מצידה, משקפת את התגובות וההחלטות של מוסדות השלטון לאותם ביטויים של השתתפות פוליטית. באמצעות השתתפות פוליטית , קבוצות ויחידים יכולים להשפיע על קביעת מדיניות, לגייס תמיכה ציבורית ולהפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות לשנות את המדיניות לטובת הציבור הרחב ( (Tarrow & Meyer,1998.
מחאה חברתית היא פעולה קולקטיבית בה משתמשים קבוצות ויחידים להשגת שינוי חברתי ופוליטי. המחאה מבטאת את הרצון להשפיע על מקבלי ההחלטות ולהשמיע קול כנגד עוולות ואי-צדק. חקר תנועות המחאה מצביע על קשרים מורכבים בין מבנה ההזדמנויות הפוליטיות לבין היכולת של תנועות חברתיות להשפיע על מדיניות ציבורית ולחולל שינוי פוליטי וחברתי .(Tarrow, 1998; Meyer, 2003)
תושבי שכונת גבעת עמל בתל אביב נאבקו על הזכות למגורים והכרה בזכויותיהם על הקרקע. בתקופת מלחמת העצמאות, יהודים שהתגוררו ביפו התבקשו על ידי המדינה לנטוש את בתיהם ולעבור לאזור גבעת עמל כדי להגן על היישוב. המדינה העניקה להם שטחים, אך לא הסדירה את הבעלות על הקרקע. לאורך השנים התושבים קיבלו הבטחות כי זכויותיהם יוסדרו אך למעשה המדינה מכרה את הקרקע לידיים פרטיות ועדיין, אחרי שנים רבות נמשך המאבק להסדרת הפיצויים לתושבים.
בפעילות הקולקטיבית של תושבי גבעת עמל היו מעורבים מספר רב של בעלי עניין. "מלמעלה" נמצא מונופול השלטון הכולל את הפוליטיקאים, עיריית ת"א, בעלי הון ויזמים, שמטרתם להקים מגדלי רבי קומות שיניבו להם הון. "מלמטה" נמצאת קבוצת המוחים, אוכלוסייה "מזרחית", מרובת ילדים, קשת יום ונטולת זכויות. המחאה פרצה בעקבות עוולה שנעשתה לתושבים ובבסיסה עומד גורם "הקיפוח". באותה קרקע משני צדיה התיישבו באותו זמן שתי קבוצות אוכלוסייה שונות – אשכנזים, פקידים בשירות הציבורי אשר קיבלו זכויות על הקרקע, ומנגד – מזרחיים, לא מלומדים, אנשי כפיים "השחורים", אשר לא קיבלו זכויות ונתבקשו לפנות את בתיהם. הקיפוח היה הטענה העיקרית של התושבים ולמרות שגורם זה היווה את הבסיס למחאה ולמאבקם, לאורך השנים לא הצליחו התושבים להניע את מחאתם ולהוציא את הציבור הרחב לרחובות או להשפיע על הממשלות השונות. נקודת המפנה הייתה בשנת 2014 כאשר המחאה העלתה את נושא הצדק החברתי, שחיתות של אנשי ציבור ובעלי הון. אז הצליחה המחאה לצאת מגבולות השכונה והחלו להצטרף גם ארגונים חיצוניים כמו אומ"ץ, הקשת המזרחית, שוברות קירות, וח"כים שתמכו גם מהימין וגם מהשמאל. המחאה קיבלה חיזוק נוסף ע"י כל סוגי המדיה התקשורתית שתמכה במוחים, והמחאות הפכו גדולות ומתוקשרות.
המאבק, שנמשך יותר מ-70 שנה, לווה בהבטחות של פוליטיקאים שלא מומשו, ובהצעות חוק להסדר הפיצויים שלא התקבלו. בשנת 2021 פונו אחרוני התושבים, אך עדיין קיימת מחלוקת על הפיצויים, ועדיין אגף התקציבים באוצר לא העביר את 30 מיליון ש"ח שהובטחו במסגרת הכספים קואליציוניים לתושבים.
בעבודה זו בחנתי את האינטראקציה בין האליטה השלטונית לבין קבוצת המוחים ויחסי הגומלין בין קבוצות אלו באמצעות תיאוריות החוקרות את יחסי הגומלין בין השתתפות פוליטית למדיניות ציבורית.
מכאן עולה השאלה – באמצעות תיאוריית ההזדמנויות הפוליטיות ותיאוריית המסגור מה הייתה הקונסטלציה הפוליטית והאינטראקציות בין השחקנים הפוליטיים – מונופול השלטון (מאייר 2003) "מלמעלה" ומחנה המוחים "מלמטה" סביב המאבק של תושבי גבעת עמל בשנים 2004-2024?
אבקש לטעון באמצעות שאלה מחקרית זו, כי למונופול השלטון "למעלה" היה אינטרס שלא לפעול למען קידום זכויות המוחים "למטה". בעלי ההון, היזמים, המדינה, בית המשפט והפוליטיקאים שכיהנו בשלטון תמכו בפינוי התושבים ובניית מגדלי היוקרה, מהלך שהכניס ממון רב ליזמים, למדינה ולעירייה. האינטראקציות בין השחקנים הפוליטיים למוחים היו לא שיוויניום ולמעשה למוחים לא היה סיכוי אל מול מונופול ההון-שלטון. היטיב להגדיר זאת מתן גולן – "שווי הנדל"ן החריג יצר תרחיש ששום מנגנון תכנון "אנושי" לא יכול לו"( שיחה מקומית, 2021).
בעבודתי חקרתי סוגיה מעניינת זו באמצעות ניתוח מסמכים, סקירת החלטות מדיניות, פרוטוקולים של ישיבות עירייה, החלטות של מנהל מקרקעי ישראל, הממשלה ובית המשפט. בחינת הסיקור התקשורתי תאפשר הבנה מעמיקה של האופן שבו הוצגו הצדדים השונים בתקשורת והשפעתה על דעת הקהל. בנוסף, ניתחתי כתבות וראיונות שנעשו עם מקבלי ההחלטות, תושבי גבעת עמל, נציגי עיריית ת"א, יזמים ואנשי ציבור שהיו מעורבים בתהליך.