יחסי מצרים-אתיופיה במאה ה-20
תוכן עניינים
מבוא 2
אתיופיה ויחסה לנצרות ולאסלאם 4
אתיופיה הנוצרית 4
התעוררות הלאומיות המצרית ערבית במאה ה-20 14
יחסי אתיופיה ומצרים במאות ה-19 וה-20: 15
יחסי מצרים אתיופיה בהקשר לנילוס הכחול 16
יחסי אתיופיה מצרים במאה ה-20 על רקע הלאומיות הערבית 18
רשימה ביבליוגרפית 22
מבוא
אתיופיה נולדה ממגוון של בני שבטים שהיגרו מדרום חצי האי הערבי לצידו השני של ים סוף החל מהמאה השביעית לפני הספירה ועד המאה הרביעית לספירה. כל השבטים שהגיעו השתלבו בסופו של דבר במארג של מדינה אחת. במאה הראשונה לספירה פרחה אקסום, כוננה את הזהות האתיופית והקימה אימפריה במרחב ים סוף (כולל בחצי האי הערבי) ושלטה עד המאה העשירית. שושלת זאגווה עלתה בשנת 1137 ושלטה עד שנת 1270. היא שיקמה את הממלכה בגבולות מסוימים. בני השושלת הסולומונית ירשו ישירות את בני זאגווה ושלטונם נמשך עד שנת 1529. בתקופתם חלה פריחה בתולדות אתיופיה . מלכי גונדאר שירשו את הכתר לאחר מכן לא הצליחו להגיע לאותם שיאים. שבעת קיסרי העת החדשה החזירו לשלטון את היכולות האימפריאליות ומשלו משנת 1855 עד 1974 עם הדחתו של הקיסר היילה סלאסה מהשלטון.
השלד הראשי של לגיטימציה ערכית למערכות השליטה בממלכה לגלגוליה השונים היה הכנסייה והתרבות הנוצרית. אל מול הממלכתיות הקיסרית הנוצרית עמדו שני מערכות של אתגרים: הפסיפס האנושי הרב-תרבותי על שפע תרבויות ואמונות שונות כולל שלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות: יהדות, נצרות ואסלאם. מערכת שנייה הייתה: האתגרים מבחוץ. אפריקה שוכנת בצומת דרכים אסטרטגית על צירו של ים סוף כגשר בין אירופה והמזרח ומגשרת בין המזרח התיכון ליבשת אפריקה. אתיופיה הצליחה להתמודד עם שני האתגרים הללו בהצלחה מרובה.
בעבודה זו נבחן את שאלת היחסים בין מצרים לאתיופיה במאה ה-20. לשם כך נצטרך להבין תחילה את תרבותה של אתיופיה, זהותה הנוצרית, יחסה לאסלאם וכמובן גם הקשר הדתי למצרים. בהמשך נראה את תהליך התעוררות הלאומיות במצרים וכיצד דבר זה השפיע על יחסי אתיופיה מצרים. אל לנו לשכוח את מערכת היחסים המורכבת סביב שאלת מי הנילוס ולבסוף נבדוק את מערכת היחסים בין מצרים לאתיופיה במאות ה-19 וה-20 ונראה כיצד חלה תמורה ביחסי שתי המעצמות הללו.
