מגמת מלונאות ככלי חינוכי לנערות חרדיות בסיכון בכפר נוער

הקריה האקדמית אונו
לימודי חינוך וחברה

מגמת מלונאות ככלי חינוכי לנערות חרדיות בסיכון בכפר נוער

מחקר איכותני

עבודה סמינריונית

2026

תוכן עניינים

מבוא 3
סקירת ספרות 4
החברה החרדית 4
נוער בסיכון 5
נוער חרדי בסיכון 6
דרכי טיפול בנוער חרדי בסיכון 7
כפר הנוער בישראל 8
חינוך בלתי פורמלי 9
הבישול ככלי חינוכי 11
מתודולוגיה 13
אוכלוסיית המחקר 13
איסוף נתונים 14
ניתוח נתונים 14
ממצאים 16
הגורמים להגעת תלמידות לכפר הנוער 16
למידת טכניקות ומיומנויות מעשיות במטבח 18
מעבר מחינוך בלתי פורמלי לחינוך פורמלי 19
השפעת אנשי חינוך בכפר הנוער על התלמידות 22
צמיחה והתפתחות אישית בהשפעת מגמת מלונאות 24
יצירת תחושת שייכות וקהילתיות 25
דיון ומסקנות 29
רפלקציה 32
רפלקציה של החוקרת הראשונה 32
רפלקציה של החוקרת השנייה 33
ביבליוגרפיה 34

מבוא

נשירתם של בני נוער ממסגרות חינוך היא אחד האתגרים המורכבים שעמם מתמודדות מערכות החינוך והרווחה בישראל, ובחברה החרדית היא לובשת אופי ייחודי. המסלול החינוכי הלגיטימי בחברה זו צר יחסית ומאורגן סביב לימוד תורה והשתלבות בקהילה, ולכן סטייה ממנו כרוכה לא רק בכישלון לימודי אלא גם בערעור מעמדם של הנער או הנערה ושל משפחתם (יוגב, 2013; וייסבלאי, 2019). מחקר עדכני על בני הדור הצעיר בחברה החרדית מראה כי רבים מהם מנהלים משא ומתן מתמשך בין שאיפות אישיות ובין ציפיות הקהילה, תהליך המרחיב את מרחב הבחירה שלהם אך גם מגביר את הסיכון לקונפליקט ולנשירה (‎Kluger‎-‎Poryes‎, ‎Berkovitch‎ & ‎Pinson‎, ‎2026‎). עבור נערות המתח הזה חריף במיוחד, שכן ההכרה בהן כבעלות ידע ומקצוע כרוכה בשאלות של שייכות ושל מעמד קהילתי (‎Gado‎, ‎Kook‎ & ‎Harel‎, ‎2023‎).

אחד המענים המרכזיים לנוער בסיכון בישראל הוא ההשמה במסגרת חוץ ביתית, ובכללה כפר הנוער. ספרות עדכנית מלמדת כי מסגרות אלה מספקות לחניכים גורמי חוסן משמעותיים, ובהם קשר יציב עם מבוגר משמעותי, תחושת שייכות והזדמנויות להישג, אך גם כי יעילותן תלויה במידת ההתאמה של המענה לצרכיו של החניך ולהקשר התרבותי שממנו הוא בא (‎Zeira‎ & ‎Grupper‎, ‎2022‎; ‎Sulimani‎-‎Aidan‎ & ‎Melkman‎, ‎2024‎). בתוך מסגרות אלה תופס החינוך הבלתי פורמלי מקום מרכזי. הוא מתאפיין בהשתתפות וולונטרית, בגמישות ובמרכזיות המשתתף (‎Kahane‎, ‎1997‎; סילברמן־קלר, 2005), והספרות העדכנית מתארת אותו כפדגוגיה חברתית שלמה ולא כפעילות פנאי משלימה בלבד (‎Corney‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2024‎). שילובה של פעילות בלתי פורמלית עם הכשרה מקצועית מובנית נחשב כיום לאחד הכלים המבטיחים לקידומם של בני נוער שנשרו ממסגרות לימוד (קשתי, גרופר ושלסקי, 2008; בוכבלטר וכ"ץ, 2012).

עבודה זו מבקשת לבחון כיצד השפיעה מגמת מלונאות, שצמחה מתוך חוג בישול בלתי פורמלי, על בוגרותיה בכפר נוער חרדי לנערות בסיכון. שאלת המחקר היא כיצד תופסות הבוגרות את תרומתה של המגמה להתפתחותן האישית, החינוכית והתעסוקתית, ואילו מרכיבים בה הן מזהות כמשמעותיים. לשם כך נערך מחקר איכותני שכלל ראיונות עומק חצי מובנים עם חמש בוגרות של התוכנית. העבודה נפתחת בסקירת ספרות הדנה במאפייני החברה החרדית, בגורמי הסיכון של נוער חרדי, במודל כפר הנוער בישראל, בחינוך הבלתי פורמלי ובבישול ככלי חינוכי וטיפולי. לאחריה מוצג פרק המתודולוגיה, ובעקבותיו פרק הממצאים המאורגן לפי התמות שעלו מן הראיונות. העבודה נחתמת בדיון המשלב את הממצאים עם הספרות, ובמסקנות ובהמלצות ליישום ולמחקר עתידי.