ניתוח המחזה "מחכים לגודו" של סמואל בקט על פי ז'אק דרידה וגישת הדה-קונסטרוקציה

[שם המוסד האקדמי]
[שם הפקולטה/חוג]
[שם המסלול]

עבודה סמינריונית בקורס:
[שם הקורס]

בנושא:

קריאה דרידיאנית במחזה 'מחכים לגודו' לסמואל בקט

מגישה:
ת.ז.
המנחה:
תאריך:

תוכן העניינים

מבוא 4
האל הנעדר 6
חיל ורעדה 6
סוד 8
האל כאחר מוחלט 10
רחמים וישועה 11
תרגום 14
תרגום המחזה 14
תרגום בתוך המחזה 16
ירושה מול תלישות, ודה-קונסטרוקציה 18
דיון וסיכום 21
רשימת מקורות 23

מבוא

ז'אק דרידה (1930-2004) נחשב לאחד הפילוסופים העכשוויים החשובים, גם אם עמדותיו בנושאים רבים שנויות במחלוקת. הוא נמנה על הפילוסופים הפוסט-מודרניים יחד עם לוי שטראוס, לאקאן, ופוקו ובכך משתייך לאותו זרם בהגות אליו משתייך גם המחזאי סמואל בקט (1906-1989). האם השתייכותם לאותו זרם הגותי, והעובדה ששניהם חיו ופעלו באותה תקופה ובאותה מדינה (צרפת), יביאו לדמיון בפילוסופיות העולות מכתביהם, ואם כן, באילו מובנים?
קריאה דרידיאנית ב'מחכים לגודו' מעניינת כיוון שהיא תעזור לבדוק האם המחזה 'מחכים לגודו' עולה בקנה אחד עם הפילוסופיה הדרידיאנית או האם הוא סותר אותה, ובאילו מובנים. קריאה דרידיאנית ב'מחכים לגודו' תעזור לזהות היכן המחזה 'מחכים לגודו' משמש להמחיש רעיונות אותם מבטא דרידה בכתביו השונים, ולהיפך, היכן הפילוסופיה הדרידיאנית מסייעת לחשוף משמעויות מעניינות בקריאת המחזה.
המחזה נכתב על ידי בקט בשנים 1947-1948, בשם "En Attendant Godot", שמשמעו, מילולית, "עד שיבוא גודו" או "בזמן שמחכים לגודו". המחזה מתאר את קורותיהם של ולדימיר ואסטרגון בעת שהם מחכים לדמות חיצונית לבמה, בשם 'גודו', שלאורך כל המחזה אינו מופיע. בעת שהותם בדרך שדה עזובה, שם הם מחכים, עוברים בדרך פודזו ולאקי, וישנה אינטראקציה בין הדמויות. שתי המערכות של המחזה מקבילות זו לזו, כאשר בכל מערכה נפגשים ולדימיר ואסטרגון ומנסים להעסיק את עצמם בזמן שהם מחכים לגודו, לאחר מכן מופיעים פודזו ולאקי, הנ"ל עוזבים וולדימיר ואסטרגון נשארים לבדם, ובסוף מגיע הנער המבשר כי גודו לא יגיע היום אלא מחר.
כאשר דרידה מתייחס לטקסט, על פי רוב הוא לא עורך קריאה צמודה לאורך כל הטקסט, אלא משלב דיון ברעיונות העולים ממנו, עם קריאה צמודה של חלקים נבחרים, גולש להקשר שבו הופיע הטקסט, וכן הלאה, כאשר מה שמוביל את שילוב גישות הניתוח השונות הוא בניית הרעיון. כיוון שמטרת עבודה זו היא לערוך קריאה דרידיאנית ב'מחכים לגודו', בחרתי לאמץ גישה זו, ולכן לא אתמיד בשיטת ניתוח אחת אלא אתייחס לאספקטים שונים של הטקסט, תוך בניית הרעיון הרלוונטי והדגמתו.
מתוך ניתוח המחזה 'מחכים לגודו' על סמך הפילוסופיה של דרידה, עלו ארבעה נושאים עיקריים, אותם אנתח בעבודה: נושא ראשון ובולט ביותר הוא הקשר בין דמותו של גודו לבין רעיון האל כאחר מוחלט אצל דרידה. בחרתי לקרוא לפרק זה 'האל הנעדר'. נושא זה מוביל נושא מרכזי מאד בהגותו של דרידה, והוא הרחמים , נושא שזוכה להתייחסות צדדית לכאורה אך בעלת משמעות במחזה מחכים לגודו. לנושא זה בחרתי לקרוא רחמים וישועה'. אצל דרידה, נושא הרחמים מתקשר לנושא התרגום. נושא זה, עולה בהקשרים שונים סביב המחזה מחכים לגודו. לבסוף, אדון בנושא כללי המשותף להגותו של דרידה ולמחזה 'מחכים לגודו', והוא הניגוד בין תפיסתו של דרידה את עצמו כיורש, לבין התלישות של הדמויות במחזה 'מחכים לגודו', והפשרה בין צדדים מנוגדים אלה באמצעות גישת הדה-קונסטרוקציה.