ניתוח של הצנזורה הצבאית על בלוגרים בישראל לאור ערכים דמוקרטיים
תוכן עניינים
מבוא 2
צנזורה והצנזורה בישראל 3
הצנזור הצבאי הראשי 4
סמכויות הצנזורה הצבאית 4
הבסיס החוקי לצנזורה הביטחונית בישראל וסמכויותיו 5
צנזורה וסודות ביטחוניים 6
בג"ץ שניצר נגד הצנזור הצבאי הראשי 7
הצנזורה הצבאית בשנות הארבעים 7
ועדת העורכים 8
האזנות סתר לשיחות בינלאומיות ע"י הצנזורה הצבאית 9
עקיפת הצנזורה 9
עקיפה על ידי סיפור בדיוני לכאורה 9
ציטוט מקורות זרים 10
התעלמות מהצנזורה 11
בלוגרים באינטרנט 11
הגבלות צנזוריאליות על ביקורת על הצבא 13
חופש הביטוי נגד רשויות המדינה 18
דיון ומסקנות 31
סיכום 38
ביבליוגרפיה 40
מבוא
בימינו, המדיה תפסה תאוצה בעולם ופיתחה מרחב פוליטי-חברתי, אשר יצר כר פורה מכונן של תרבות דמוקרטית. כמו כן, תפוצת המידע הגבירה נגישות המידע לכל המעוניין, כאשר רשת האינטרנט הצליחה אף לחבר בין תרבויות. עם זאת, הרשת מוגדרת כעת כבימה חופשית וירטואלית המאפשרת, בין היתר, שיתוף רעיונות פוליטיים, חברתיים, דתיים ותרבותיים. מרחב המדיה העצום מספקים במה ציבורית לכל המקים קול. מאגר הפובליציסטים המצומצם של עיתונות שנות השבעים שינה פניו לדיון אקטואלי, אינטראקטיבי, תוסס ומורחב. ולפיכך, חופש הביטוי המקוון, מאפשר לאדם להשמיע את דעתו האישית ברבים, ויחד עם זאת, להיחשף למידע בין אם הוא אמין ומבוסס ובין אם לאו אשר כל אדם חפץ בו ולא רק זאת הרשת המקוונת מעניקה דיסקרטיות למי שמעוניין לא להיחשף. בין היתר, השינויים הטכנולוגיים-תקשורתיים, מחייבים את המערכת הרגולטיבית להתאים עצמה לעת המודרנית כרקע ארחיב בפרק הראשון על המהות של דמוקרטיה ליברלית, מהי? וכיצד מערכת האיזונים והבלמים באה לידי ביטוי בהלימה מול חוקי היסוד אל מול הזכויות הבסיסיות של חופש הביטוי.
בעבודה זו אבחן ואציג את הקשיים בהתמודדותה של מערכת הצנזורה הצבאית אל מול החידושים הטכנולוגיים, ואסקור את הבעיות הנורמטיביות הטמונות בבסיס לשונה.
סוגיית חופש הביטוי ביחס לנושאים הנוגעים לביטחון המדינה ולתפקודו של הצבא מעלה את השאלה, מהו היחס בין שתי תפיסות הנראות, לכאורה, מנוגדות: מצד אחד, ביטויים שעוסקים בהכרעות ציבוריות ופוליטיות, ובמיוחד ביקורת על רשויות המדינה, על החלטותיהן ועל תפקודן, שייכים לגרעין הקשה של חופש הביטוי, אשר לגביו האינטרס בהתרת ביטויים הוא החזק ביותר. מצד שני, טעמי ביטחון נחשבו תמיד כטעמים טובים – ואף כטעמים המובהקים ביותר – להצדקת הגבלה של חופש הביטוי, בייחוד בעתות משבר. מוקד הדיון במסגרת סוגייה זו הוא לרוב ההצדקה להגבלת פרסום של מידע עובדתי מטעמי ביטחון. בעמודים הבאים אבחן היבט אחר של סוגייה זאת: האינטרס בקיומו של דיון ביקורתי פומבי בנוגע להחלטות הממשלה בהקשר הביטחוני ולגבי תפקוד הצבא ורשויות אחרות העוסקות בהגנה על ביטחון המדינה, והשאלה אם טעמי ביטחון מצדיקים הגבלה של ביטויים ביקורתיים מסוג זה. לאור המסקנה שאין הצדקה להגבלה כללית כזאת של ביטויים ביקורתיים כלפי רשויות המדינה בכלל , תיבחן בפרט השאלה אם יש הצדקה לגישה שונה במישור זה בכל הנוגע לדיון ביקורתי בנושאים ביטחוניים ובתפקודו של הצבא, שהוא הגוף המבצע העיקרי במישור הביטחוני, בהשוואה לנושאים אחרים ולרשויות אחרות של המדינה. שאלת המחקר היא האם ובאיזו מידה דרכי ההתמודדות של הצנזורה הצבאית עם הבלוגרים שמפיצים מידע בנושא ביטחון, תואמים יסודות דמוקרטיים? מכיוון שעיקר המגבלות המשפטיות על חופש הביטוי נוגעות למידע עובדתי, ולא לביקורת נורמטיבית, בחינה של ההצדקה להגבלת סוג הביטויים האחרון היא חשובה לא רק ביחס למישור הפורמלי-משפטי, אלא גם, ואולי אף בעיקר, ביחס למישור הלא פורמלי, כלומר בכל הנוגע להגבלות וולונטריות על ביקורת כלפי הצבא, לפחות במובן שהן אינן מכוח דין. במישור זה השאלה היא אם – או באיזו מידה – צריכים הציבור, ובפרט כלי התקשורת, לפקח על תפקודן של הרשויות העוסקות בהגנה על ביטחון המדינה, ראשית, בבירור המידע העובדתי הרלוונטי, ולאחר מכן, בהערכת תפקוד זה לאורו.
בחינה של חופש הביטוי בנושאי ביטחון וצבא היא בעלת חשיבות מעשית מיוחדת לאור הטענה כי קיימת נטייה להגבלה בלתי מוצדקת – הן כפויה והן מרצון – של חופש הביטוי (כמו גם של חירויות אחרות) בהתבסס על טעמי ביטחון, במיוחד בעתות משבר שבהן יש תחושה של איום על ביטחון המדינה. סוגייה זאת חשובה במיוחד בישראל בשל המקום המרכזי שיש לשיקולים ביטחוניים בשיח הציבורי עקב הצורך הקבוע יחסית להתמודד עם סכנות ביטחוניות ממשיות וקונקרטיות. בפרט בעת האחרונה, שבה איום הטרור יוצר אצל רבים תחושה של שעת חירום, הועלו גם בישראל טענות ברוח דומה – כמו הטענה שנכללה בדוח שנתי של האגודה לזכויות האזרח בישראל – כי גוברת הנטייה להגביל את חופש הביטוי בכלל, ובנוגע לביטויים ביקורתיים כלפי פעולות צבאיות בפרט. גישה ברוח זאת, השוללת את הלגיטימיות של ביקורת על הממשלה והצבא, עולה גם מסקר שנערך בישראל בשנה האחרונה והעלה כי רבים בקרב הציבור מאמינים כי ביקורת על מדיניות הממשלה ופעולות הצבא פוגעת בביטחון המדינה, וכי יש למנוע ביקורת כזאת .
