סיכום השיטה המרקנטילית: תרגום של הפרק השמיני בספר הרביעי של "עושר העמים" מאת אדם סמית

סיכום השיטה המרקנטילית

עידוד הייצוא והרתעת הייבוא הם שני המנועים הגדולים שבהם מבקשת השיטה המרקנטילית להעשיר כל מדינה, ואף על פי כן, בכל הנוגע לכמה סחורות מסוימות, נדמה שהיא נוקטת תוכנית הפוכה: להרתיע מייצוא ולעודד ייבוא. עם זאת היא מתיימרת לטעון שמטרתה הסופית נשארת תמיד אחת, להעשיר את המדינה במאזן סחר נוח. היא מרתיעה מייצוא של חומרי הגלם של התעשייה ושל כלי המלאכה, כדי להעניק יתרון לפועלינו ולאפשר להם למכור בזול יותר מפועלי האומות האחרות בכל השווקים שמעבר לים; ובהגבילה כך את ייצואן של מעט סחורות שמחירן אינו גבוה, היא מקווה לחולל ייצוא גדול ויקר הרבה יותר של סחורות אחרות. היא מעודדת את ייבואם של חומרי הגלם של התעשייה, כדי שאנשינו יוכלו לעבדם בזול יותר, וכך למנוע ייבוא גדול ויקר יותר של מוצרי תעשייה מוגמרים. אינני מוצא, לפחות בספר החוקים שלנו, שום עידוד לייבוא של כלי מלאכה. כאשר התעשייה מגיעה לדרגת גדלות מסוימת, ייצורם של כלי המלאכה נעשה בעצמו עניינן של תעשיות רבות וחשובות מאוד. מתן עידוד מיוחד לייבוא כלים כאלה היה פוגע יתר על המידה באינטרס של אותן תעשיות. משום כך, במקום שייבוא כזה יעודד, הוא נאסר לא אחת. כך נאסר ייבואן של מסרקות צמר, למעט מאירלנד או כשהובאו כשלל של אונייה טרופה או כשלל מלחמה, בחוק משנת מלכותו השלישית של אדוארד הרביעי; האיסור חודש בחוק משנת מלכותה השלושים ותשע של אליזבת, והוארך ונעשה תמידי בחוקים מאוחרים יותר.

ייבואם של חומרי הגלם של התעשייה עודד לעיתים בפטור מן המכסים שחלים על סחורות אחרות, ולעיתים בפרמיות.

ייבואם של צמר כבשים מכמה ארצות שונות, של צמר גפן מכל הארצות, של פשתן לא מעובד, של רוב חומרי הצביעה, של רוב העורות הגולמיים מאירלנד או מן המושבות הבריטיות, של עורות כלבי ים ממפעל הדיג הבריטי בגרינלנד, של ברזל יצוק וברזל מוטות מן המושבות הבריטיות, וכן של כמה חומרי גלם אחרים של התעשייה, עודד בפטור מכל המכסים, ובלבד שהוצהרו כראוי בבית המכס. ייתכן שהאינטרס הפרטי של הסוחרים ובעלי המלאכה שלנו הוא שסחט מן המחוקק את הפטורים האלה, כמו את רוב שאר התקנות המסחריות שלנו. ואף על פי כן הם צודקים וסבירים לחלוטין; ואילו אפשר היה להרחיבם, בלי לפגוע בצורכי המדינה, אל כל שאר חומרי הגלם של התעשייה, הציבור היה יוצא נשכר בלי ספק.

ואולם תאוות הבצע של בעלי המלאכה הגדולים שלנו הרחיבה במקרים מסוימים את הפטורים האלה הרבה מעבר למה שאפשר לראות בצדק כחומרי הגלם של מלאכתם. החוק משנת מלכותו העשרים וארבע של ג'ורג' השני, פרק 46, הטיל מכס זעיר של פני אחד בלבד לליטרה על ייבוא חוטי פשתן חומים מחוץ לארץ, במקום המכסים הגבוהים בהרבה שחלו עליהם קודם לכן, כלומר 6 פנס לליטרה על חוטי מפרשים, שילינג אחד לליטרה על כל חוט צרפתי והולנדי, ו-2 לירות, 13 שילינג ו-4 פנס על כל מאה ליטרות של חוט ספרוס או מוסקובי. אלא שבעלי המלאכה שלנו לא הסתפקו זמן רב בהפחתה הזאת: בחוק משנת מלכותו העשרים ותשע של אותו מלך, פרק 15, אותו חוק עצמו שהעניק פרמיית ייצוא על פשתן בריטי ואירי שמחירו אינו עולה על 18 פנס ליארד, בוטל גם המכס הזעיר הזה על ייבוא חוטי פשתן חומים. ואולם בפעולות השונות הדרושות להכנת חוטי פשתן מושקעת עבודה רבה הרבה יותר מאשר בפעולה שלאחריה, הכנת אריג פשתן מן החוטים. אם נניח לעבודתם של מגדלי הפשתן ומכיניו, דרושות שלוש או ארבע טוות לפחות כדי להעסיק אורג אחד ברציפות; ויותר מארבע חמישיות מכלל העבודה הדרושה להכנת אריג פשתן מושקעות בהכנת חוטי הפשתן. אבל הטוות שלנו הן אנשים עניים, נשים המפוזרות בדרך כלל בכל חלקי הארץ, בלי תמיכה ובלי הגנה. לא ממכירת עבודתן, אלא ממכירת העבודה המוגמרת של האורגים, מפיקים בעלי המלאכה הגדולים שלנו את רווחיהם. וכשם שהאינטרס שלהם הוא למכור את המוצר המוגמר ביוקר רב ככל האפשר, כך האינטרס שלהם הוא לקנות את חומרי הגלם בזול ככל האפשר. בסחטם מן המחוקק פרמיות ייצוא על הפשתן שלהם עצמם, מכסים גבוהים על ייבוא כל פשתן זר ואיסור גמור על צריכה מקומית של כמה סוגי פשתן צרפתי, הם מנסים למכור את סחורתם ביוקר רב ככל האפשר. ובעודדם את ייבואם של חוטי פשתן מחוץ לארץ ובהעמידם אותם כך בתחרות עם החוטים שמייצרים אנשינו, הם מנסים לקנות את עבודתן של הטוות העניות בזול ככל האפשר. הם נחושים לדכא את שכר העבודה של האורגים שלהם עצמם לא פחות משהם נחושים לדכא את השתכרותן של הטוות העניות; ואין זה כלל לטובת הפועלים שהם מנסים להעלות את מחירו של המוצר המוגמר או להוריד את מחירם של חומרי הגלם. התעשייה המתנהלת לטובת העשירים ובעלי העוצמה היא שזוכה לעיקר העידוד מן השיטה המרקנטילית שלנו. זו המתנהלת לטובת העניים והדלים מוזנחת או מדוכאת לעיתים קרובות מדי.

גם פרמיית הייצוא על פשתן וגם הפטור מן המכס על ייבוא חוטים מחוץ לארץ, שניתנו לחמש עשרה שנה בלבד אך הוארכו בשתי הארכות שונות, יפקעו בתום מושב הפרלמנט שיבוא מיד לאחר 24 ביוני 1786.

העידוד שניתן בפרמיות לייבואם של חומרי הגלם של התעשייה הוגבל בעיקרו לחומרים שיובאו מן המושבות שלנו באמריקה.

הפרמיות הראשונות מסוג זה היו אלה שהוענקו בערך בראשית המאה הנוכחית על ייבוא ציוד אוניות מאמריקה. תחת השם הזה נכללו עצים המתאימים לתרנים, לאסקריות ולתורני חרטום; קנבוס, עטרן, זפת וטרפנטין. ואולם הפרמיה של לירה אחת …..

תרגום של הפרק:

Smith, A. (2007). Conclusion of the Mercantile System. In: An Inquiry into the Nature and Causes of the Wealth of Nations (pp. 498-513). Lausanne: MetaLibri. (Original work published 1776)