רשת בתי הספר של כל ישראל חברים ועיצובה של יהדות מרוקו המודרנית

האוניברסיטה הפתוחה

רשת בתי הספר של כל ישראל חברים ועיצובה של יהדות מרוקו המודרנית

עבודה סמינריונית בקורס:
יהודי צפון-אפריקה במאות ה-20-19 – 10311

2025

תוכן עניינים

מבוא 1
שיטת החינוך במרוקו 2
ארגון כל ישראל חברים והשפעתו 4
צוות ההוראה בבתי הספר של הארגון 8
אליאנס והקשר למרוקו 11
השתלבות הבנות בבתי הספר של אליאנס 13
יהודי מרוקו תחת כיבוש צרפת 16
סיכום 18
ביבליוגרפיה 21

מבוא

ארגון "כל ישראל חברים", המוכר גם בשמו הצרפתי ‎Alliance‎ ‎Israelite‎ ‎Universelle‎, נוסד בפריז בשנת 1860 בידי קבוצה של יהודים צרפתים שביקשו להגן על זכויותיהם של יהודי אגן הים התיכון ולשפר את מצבם באמצעות חינוך. ארבע שנים לאחר הקמתו פתח הארגון את בית הספר הראשון שלו בטנג'יר, ומשם התפשטה הרשת אל ערי מרוקו הגדולות, אל העיירות ואף אל אזורי הספר שבהרי האטלס ובתאפילאלת, עד שנגעה כמעט בכל קהילה יהודית במרחב המרוקאי. בתוך דורות אחדים הפכה רשת בתי הספר לגורם המרכזי בעיצוב החינוך היהודי במרוקו, ובעקיפין גם בעיצוב הזהות התרבותית, המעמד החברתי ודפוסי ההגירה של הקהילה כולה. מחקר עדכני מדגיש כי אין לראות בארגון זרוע צרפתית פשוטה, אלא גוף יהודי בין-לאומי בעל היגיון פוליטי משלו, שפעל בין נאמנויות מתחרות ובין תפיסות שונות של אחריות יהודית עולמית.

שאלת המחקר שבמוקד העבודה היא כיצד עיצבה רשת בתי הספר של כי"ח את הקהילה היהודית במרוקו, ומה היה מקומה בתהליכי המודרניזציה, ההתמערבות והפוליטיזציה שעברה הקהילה עד לעלייתה לישראל. הטענה המוצגת כאן היא שכי"ח לא הייתה ספקית שירותי חינוך בלבד, אלא סוכן של שינוי חברתי שכונן אליטה משכילה חדשה, שינה מן היסוד את מקומן של הבנות במערכת החינוך, והפך את הצרפתית לשפת התרבות של הקהילה. בכך הכשיר הארגון את הקרקע דווקא לאותן תנועות שהסתייג מהן בתחילת דרכו, ובראשן התנועה הציונית. הספרות המחקרית חלוקה בהערכת המפעל הזה. מצד אחד עומדת ההכרה בתרומתו להשכלה, לניעות חברתית ולשיפור מצבה הכלכלי של הקהילה, ומן הצד האחר מצביע מחקר עדכני על ההיררכיה התרבותית ועל השיח הגזעי שהיו טבועים ביחסו של הארגון אל "יהודי המזרח" ועל זיקתו למפעל הקולוניאלי הצרפתי. בין שני הקטבים האלה ניצבת תגובתם המורכבת של חכמי מרוקו, שלא דחו את החינוך המודרני על הסף אלא ניהלו עמו דיאלוג ממושך, ומקרה המבחן המובהק של מפגש זה הוא חינוך הבנות, שבו חוללה הרשת את השינוי החד ביותר.

העבודה בנויה משישה פרקים. הפרק הראשון מתאר את שיטת החינוך היהודי המסורתי במרוקו ערב בואה של כי"ח, את מוסד ה"חדר" ואת מקומו של המלמד. הפרק השני עוסק בהקמת הארגון, במודל החינוכי שהציע ובתגובת חכמי מרוקו אליו. הפרק השלישי בוחן את צוות ההוראה, את דרכי הכשרתו ואת שיטות ההוראה שנהגו בבתי הספר. הפרק הרביעי מוקדש לקשר המיוחד שנרקם בין הארגון למרוקו ולעקרונות שהנחו את פעילותו שם. הפרק החמישי דן בהשתלבות הבנות ובשינוי שחוללה הרשת במעמדן, והפרק השישי עוסק במצב יהודי מרוקו תחת שלטון החסות הצרפתי, ביחסי הפקידות הקולוניאלית עם התנועה הציונית ובדרך שהובילה לעלייה לארץ ישראל. פרק הסיכום מרכז את הממצאים ומעריך את מורשתה הכפולה של כי"ח.