שינויים במדיניות הדיור הציבורי בישראל והשפעתם על הביטחון הסוציאלי של הזכאים

האוניברסיטה הפתוחה
עבודה סמינריונית בקורס:

ביטחון סוציאלי (10558)

בנושא:

שינויים במדיניות הדיור הציבורי בישראל והשפעתם על הביטחון הסוציאלי של הזכאים

מנחה:
מגישים:
תאריך:

תוכן העניינים

מבוא 3
פרק א: מהו דיור ציבורי 6
התפתחות היסטורית, שינויים ותמורות בדיור הציבורי בישראל 6
דיור 6
דיור ציבורי- מה זה בכלל? 6
דיור וחברה 6
הקשר בין דיור להדרה 6
התפתחות היסטורית 7
דיירי הדיור הציבורי 12
קריטריונים של זכאי הדיור-אוכלוסיות זכאיות 12
קשיים של בעלי הזכויות 14
בחינת נתוני הזכאות 14
פרק ב'- מדיניות הדיור בישראל 16
אמצעי ההתערבות העומדים לרשות הממשלה בתחום הדיור 16
מבצעי מכירת של דירות בשרות הסוציאלי בשנות התשעים והאלפיים 17
פרק ג'-המעבר ממדינה סוציאל דמוקרטית לניאו-ליברלית, והשפעתו על הדיור הציבורי בישראל 19
השינוי במדיניות הדיור הציבורי 19
פרק ד' הפרטה 24
ההפרטה במדינת ישראל 24
הפרטת הדיור הציבורי בישראל 25
מטרת ההפרטה 25
השפעת ההפרטה 26
פרק ה'- דיור ציבורי בישראל מול מדינות הOECD. 28
הדירות הציבוריות המוצעות לזכאים- השוואה 28
ישראל ביחס לOECD 28
דיור חברתי-וינה 30
מדינת ישראל מול וינה שבאוסטריה 31
מי הזכאים לקבל דירה ציבורית בוינה?- השוואת קריטריונים לזכאות 31
דיור ציבורי בארה"ב 31
פירוט הפתרונות 32
דיירי הדיור הציבורי בארה"ב 33
פרק ו'-דיון 35
סיכום ומסקנות 37
מסקנות 37
המלצות 38
ביבליוגרפיה 40

מבוא

הדיור הציבורי הוא נושא מדובר במדינת ישראל ובמדינות רבות בעולם, בחרנו להעמיק בנושא זה
מכיוון שזה נושא שמעסיק אותנו ונוגע בליבנו, אנחנו גרות בדירה שכורה ולא רואות כיצד יתאפשר לנו לרכוש דירה, על כן רצינו לחקור את נושא הדיור הציבורי בישראל ולהעמיק למי ניתנת הזכות לדיור הציבורי.
הפרק הראשון יעסוק בדיור הציבורי בישראל, נתונים על מצב הדיור הציבורי. סוגי / ארגוני חברות מטפלות, דיירי הדיור הציבורי (מאפיינים, קשיים, נתונים). לאחר סקירת הנתונים, פרק ב' יעסוק במדיניות הדיור הציבורי, שינויים במדיניות הציבורית במהלך השנים. פרק ג' יעסוק במעבר ממדינה סוציאל דמוקרטית לניאו-ליברלית, והשפעתו על הדיור הציבורי בישראל. פרק ד' ידבר בהפרטת הדיור הציבורי וכמו כן יעסוק בהשפעת ההפרטה על דיירי הדיור הציבורי וכלל הזכאים. פרק ה' דיור ציבורי בישראל מול מדינות הOECD. ולבסוף פרק ו' יעסוק בדיון, מסקנות וסיכום.
הדיור הציבורי תפס מקום מרכזי מאז קום המדינה, זאת בעקבות ריבוי עולים חדשים שהגיעו ארצה במסות, אשר הגיעו ללא אמצעים כלכלים והמדינה נדרשה לתת פתרון למצוקת הדיור.
על-כן המדינה הקימה כ 400,000 דירות כפתרון לבעיית העולים, החלטה זו הייתה החלטה שהתקבלה ע"י הממשלות הראשונות שהוקמו במדינת ישראל. במהלך השנים החל משנות השישים, אנו רואות ירידה בהקצאת הדירות בבעלות הדיור הציבורי. כאמור, החל משנות השישים מלאי הדירות בבעלות הדיור הציבורי הולכו ופחתו וכמו כן, עולה לראשונה השאלה האם יש צורך בכלל בדיור ציבורי?
על פי המאמר של דורון צברי, בסוף שנות השישים מלאי הדירות בדיור הציבורי היה כ23% ממלאי הדירות בארץ, במרוץ השנים אנו רואים ירידה באחוזי הדירות בדיור הציבורי, נכון לשנת 2014 מלאי הדירות בדיור הציבורי הינו 2.5% מכלל הדירות בארץ, כעשירית ממספרן בשנות השישים (צברי, 2014).
בקיץ 2011 התקיימת מחאה החברתית, אשר העלתה מחדש לסדר היום הציבורי את שאלת הדיור הציבורי והאם ישנה חובה ממשלתית למדינה לספק פתרונות דיור לאזרחיה (חתוקה, 2014). ירידה במספר הדירות בדיור הציבורי, נבעו בשל שני התפתחויות שהתרחשו, האחת הפסקת בניית הדירות לשכירות בדיור ציבורי ומכירת דירות לדיירים המתגוררים משנות החמישים. הסיבה השנייה היא חקיקת חוק הדיור הציבורי בכנסת, דהיינו הפרטת הדיור הציבורי.
חוק הפרטת הדיור הציבורי הינו שינוי מהפכני לתפיסה הרווחת עד ל1998, ממדיניות סוציאל דמוקרטית לניו ליברליזם, זוהי נקודת מפנה בתפיסת היסוד של מדיניות הציבורית במדינת ישראל (ורצברגר, 2007). במאמר של גלס נוספות שתי סיבות נוספות לירידה במספר הדירות הציבוריות והן, האחת הפחתת תקציבים והשנייה הקשחת הקריטריונים לזכאות (גלס, 2014).
שינוי המדינות הובילה להגדלת הפערים החברתיים, בשל אי זמינות לדירות ציבוריות, בשל הקשחת הקריטריונים לקבל זכאות לדירה, בשל ההמתנה הארוכה לקבלת דירה וזאת בשל מכירת הדירות, הפסקת הבנייה ומכירת הדירות וכן צמצום תקציבים המוקצים לדיור הציבורי, מתוך התפיסה שאין על הממשל להתערב בשוק הפרטי התואמת את התפיסה "הישנה" הסוציאל דמוקרטי, כאמור התפיסה חדשה הדוגלת בהפרטת השוק הפרטי וצמצום המעורבות הכוללת, עיצוב מחדש של הסדרים הפוליטיים והכלכליים, המדינה מעניקה סל שירותי רווחה מצומצם, במקביל מצמצמת ככל הניתן את ההתערבות, הפיקוח וההשגחה וכמו כן מורידה את המיסים כמודל של מדינה "רזה"
(גלס, 2014).
דוד בן גוריון כתב "לאורך ההיסטוריה שלה ראתה ממשלת ישראל את השיכון ככלי מרכזי להשגת יעדה של המדינה וגם כצורך אנושי שעל המדינה מוטל לספקו לאזרחיה" נקודת המפנה שלנו היא התפיסה החדשה של הפרטת השוק הפרטי הנוגדת את דבריו של בן גוריון, מכאן עולה שאלת המחקר. באיזו מידה משפיעה הפרטת הדיור הציבורי על הבטחון הסוציאלי של הזכאים לדיור ציבורי?
הספרות המלומדת (האקדמאית) העוסקת בדיור ציבורי בישראל מציבה תמונת מראה ומשקפת את החשיבות, את השינויים, את המעמד והתפקיד החשוב של הדיור הציבורי, לדיור הציבורי יש תפקיד כפול, מצד אחד מענה לעולים החדשים שמטרתו לטפל במצוקת הדיור לגשר על פערים חברתיים וליצור שוויון הזדמנויות בדיור, ומצד שני כפרויקט לאומי למיצוב האומה. זהו גם פרויקט ממלכתי קיבוצי שבאמצעותו מקדמת המדינה יעדי התיישבות, בעיקר באזורי הפריפריה (זיו ורודניצקי, 2014).
אחת מהמטרות של הדיור הציבורי, היה לגרום ליותר שוויון, אך המטרה לא הוגשה. עדיין רוב דיירי הדיור הציבורי, נתפסים בעייני החברה, כאנשים שנמצאים במעמד סוציואקונומי נמוך ונתפסים כשולי החברה ובעלי הכנסה נמוכה ומאותגרים כלכלית, שרוב מתחמי הדיור הציבורי הפכו לשכונות עוני ובעלי ריכוז פגע גבוה. כמו כן, הדיירים בדיור הציבורי עדיין גרים בשכירות ואינם מצליחים להגיע לידי רכישת דירה בניגוד לתכנונה של הממשלה (זיו & רודניצקי, 2014).
בנוסף, בעבודה זו ראינו לנכון לבדוק את נושא הדיור הציבורי בישראל ובעולם, על כן ביצענו השוואה בין מדינת ישראל למול מדינה נוספת החברה כמו ישראל, ב-OECD,מול וינה שבאוסטריה. שאלת המחקר היא באיזו מידה משפיעה הפרטת הדיור הציבורי על הביטחון הסוציאלי של הזכאים לדיור ציבורי בין השנים 1990-2020?