תאוריית ההסתגלות לעבודה של דאוויס ולופקוויסט

תוכן העניינים

מבוא 1
מושגי היסוד של התאוריה 2
התאמה, שביעות רצון והישארות בעבודה 2
עוצמת הקשר ושאלות של מדידה 3
הקשר חברתי ואפליה בעבודה 4
ההסתגלות כתהליך מתמשך 5
סגנונות הסתגלות ומדידתם 5
התאמה משתנה לאורך זמן 5
סיכום 6
רשימת מקורות 7

מבוא

מחקר שבחן מדוע 1,464 נשים עזבו את מקצוע ההנדסה מצא שהסיבות השכיחות היו שכר ותנאי עבודה, קושי לשלב בין עבודה למשפחה, תחושה שהכישורים שלהן אינם מנוצלים והיעדר הכרה וקידום (‎Fouad‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2017‎). החוקרים פירשו את הממצאים באמצעות תאוריית ההסתגלות לעבודה (‎Theory‎ ‎of‎ ‎Work‎ ‎Adjustment‎), שפיתחו רנה דאוויס (‎René‎ ‎V‎. ‎Dawis‎) ולויד לופקוויסט (‎Lloyd‎ ‎H‎. ‎Lofquist‎). לפי התאוריה, אדם נשאר בעבודה כל עוד סביבת העבודה מספקת את צרכיו והוא עצמו עונה על דרישותיה (‎Dawis‎ & ‎Lofquist‎, ‎1984‎). עשרות שנים אחרי שנוסחה, התאוריה עדיין משמשת מסגרת למחקרים על אפליה בעבודה, על עובדים חדשים ועל תלונות של עובדים (‎Chi‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2020‎; ‎Velez‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2018‎; ‎Yuan‎ & ‎Gao‎, ‎2022‎). לתאוריה שני חלקים: חלק מבני, שמתאר מה צריך להתאים בין האדם לסביבה, וחלק דינמי, שמתאר כיצד אנשים משיגים התאמה ומשמרים אותה, ולחלק הדינמי לא היה במשך שנים כלי מדידה ייעודי (‎Bayl‎-‎Smith‎ & ‎Griffin‎, ‎2015‎). הספרות מאששת את החלק המבני, הקשר בין התאמה לבין שביעות רצון והישארות בעבודה, אבל מראה שהקשר מתון ותלוי בהקשר החברתי של מקום העבודה; החלק הדינמי שב למרכז רק במחקר העדכני, שרואה בהתאמה תהליך שמשתנה לאורך זמן (‎Follmer‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2018‎; ‎Kim‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2020‎; ‎Vleugels‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2019‎). הסקירה פותחת במושגי היסוד של התאוריה, עוברת לעדויות על הקשר בין התאמה לתוצאות ולשאלות על עוצמתו ועל מדידתו, בוחנת את השפעת ההקשר החברתי ומסיימת במחקר על ההסתגלות כתהליך.