תולדות מאבקי השליטה בכנסיית הקבר הקדוש בירושלים בין העדות הנוצריות

תולדות מאבקי השליטה בכנסיית הקבר הקדוש בירושלים בין העדות הנוצריות

תאריך הגשה: 17.04.2024

תוכן עניינים

מבוא 2
א. שליטת הכנסייה האורתודוכסית על כנסיית הקבר עד 1054 3
ב. מקורות הסכסוך ההיסטורי על השליטה בשטחי הכנסייה מאז 1054 4
ג. 1852 – 'הצהרת הסטטוס קוו' והשפעתה על יחסי העדות והשליטה בשטחי כנסייה 6
ד. דו"ח קאסט והשפעתו על יחסי העדות והשליטה בכנסייה 6
ה. השליטה וחלוקת השטח בכנסייה בתקופה הירדנית ותחת שליטה ישראלית 7
ו. מהות הסכסוך כיום 7
ז. שליטה בשטחי הכנסייה על פי סוגי שימושים 9
ח. יריבות על רקע תאולוגי, לשוני, מסורתי ותרבותי 10
ח. האופי האלים של המאבק על השליטה בשטחי הכנסייה 10
סיכום 12
ביבליוגרפיה 13

מבוא

רעיון הקמת כנסיית הקבר הקדוש החל ב 326 לאחר ביקור הלנה, אמו של הקיסר קונסטנטינוס, בירושלים והיענות הקיסר לבקשתה לבנות כנסיה במקום שהיה מוסכם על המאמינים כמקום קבורת ישו.
עם פרישת הכנסייה הרומית קתולית ב 1054 החל וויכוח בין העדות הנוצריות על שליטה במקומות הקדושים (ובראשם כנסיית הקבר הקדוש), ניהול הפולחן ותיעוד הזיכרון; ויכוח שהפך תיאולוגי, פוליטי וכלכלי. הוויכוח התרחב והעמיק לאור השינויים התכופים שערכו המעצמות הכובשות בהסכמי הבעלות על הכנסייה והעברת הבעלות מיד ליד לאורך שנים.
שינויים שמלמדים שבעת כיבוש ירושלים בידי הצלבנים הועברה הבעלות על הכנסייה מידי האורתודוכסים לידי הלטינים. בעת הכיבוש העות'מני פרסם הסולטן הטורקי שבע הודעות סותרות שהעבירו את החזקה על המקומות הקדושים בין הקתולים לאורתודוכסים וחוזר חלילה. גם מאמצע המאה ה 16 ועד המאה ה 19 עברה השליטה על הכנסייה, הלוך ושוב, בין הקתולים לאורתודוכסים, בהתאם לאינטרסים של המעצמות ששלטו באזור.
על רקע עדויות מצטברות נראה שהמאבק בין העדות הנוצריות, שהחל מאז 1054 לא נרגע גם לאחר 'הצהרת הסטטוס קוו' ב 1856 ולא אחרי דו"ח קאסט ב 1923. המאבק מתקיים בין שש העדות הנוצריות המרכזיות: האורתודוכסית הסורית, הארמנית, הקופטית, האתיופית, היוונית, והקתולית רומית, אך מתרחב להכיל את כל 15 העדות המאכלסות את הכנסייה.
מכאן נשאלת שאלת המחקר: מהם מקורות המאבק על השליטה בין העדות הנוצריות בכנסיית הקבר?
ההשערה: אינטרסים פוליטיים של מעצמות כובשות והיעדר סמכות מוסכמת מנעו בעבר ומקשים גם כיום להגיע להסכמה בין עדתית נוצרית על השליטה בשטחי כנסיית הקבר.
חשיבות המחקר עולה מהצורך להרחיב את התובנה ביחס לתופעה המתקיימת גם כיום ולנסות למצוא לה לא רק הסברים, אלא פתרון אפשרי.
בעבודה זאת אנתח את השליטה על שטחי הכנסייה מזווית המחקר ההיסטורי, כדי לבחון את מידת ההשפעה של מעצמות כובשות על התפתחות הבעלות על שטחי הכנסייה. אנתח את התפתחות הסכסוך כביטוי למאבק על שליטה, סמכויות וזכויות היסטוריים, בהיעדר סמכות הכרעה מוסכמת. אתאר את רמת אלימות המאבק ואבחן באיזו מידה הצליחה שיטת השימושים השונים בשטח הגיאוגרפי למתן את המאבק.