תחומים
תנועת הכנענים: תפיסת הזהות העברית, ביקורתה על הציונות והשפעתה על התרבות הישראלית
#13740- תחומים: היסטוריה, לימודי ארץ ישראל, מדעי המדינה, מחקרי תרבות
- נושאים: אברהם שלונסקי, אמנות ישראלית, בנימין תמוז, ברוך קורצווייל, המזרח הקדום, הסהר הפורה, העברים הצעירים, זהות יהודית, זהות ישראלית, זהות עברית, יונתן רטוש, יצחק דנציגר, כנעניות, לאומיות, נאו-פגאניות, ספרות עברית, עברית, עדיה גור חורון, פוסט ציונות, ציונות, תכנון לשון, תנועת הכנענים, תרבות ישראלית
- סמסטר: 2026ב
שם הקובץ:
- היקף: 2939 מילים, 11 עמודים (ההיקף הוא ברוטו ועשוי לכלול שערים, תוכן עניינים, ביבליוגרפיה, נספחים וכדומה).
- מספר מקורות: 38
להורדת הפריט
- מחיר: ₪32.00
תנועת הכנענים: תפיסת הזהות העברית, ביקורתה על הציונות והשפעתה על התרבות הישראלית
מבוא 1
התהוותה של התנועה: מפריז אל תל אביב 1
הליבה האידאולוגית: ההבחנה בין עברי ליהודי 2
שורשים היסטוריוגרפיים ותפיסת הרצף אל המזרח הקדום 2
המרחב, הערבים ושאלת ההצטרפות לאומה העברית 3
הלשון העברית ככלי פוליטי 4
הפולמוס עם התנועה ומקומה ביחס לציונות 4
ההשפעה התרבותית: ספרות, אמנות ודימוי 5
מן הכנעניות אל השיח בן זמננו 6
סיכום 6
רשימת מקורות 7
מבוא
תנועת הכנענים, שאנשיה כינו את עצמם העברים הצעירים, הייתה קבוצה קטנה של סופרים ואנשי רוח שפעלה בארץ ישראל ובמדינת ישראל מסוף שנות השלושים של המאה העשרים ועד אמצע שנות השבעים, וקראה תיגר על הגדרתה של המדינה כמדינה יהודית מתוך עמדה של לאומיות ילידית. את האידאולוגיה גיבשו בפריז של שלהי שנות השלושים שני הוגים שיצאו משורות הציונות הרוויזיוניסטית, ההיסטוריון עדיה גור הורון והסופר יונתן רטוש (Vater, 2024b). ביסודה עמדה הבחנה חדה בין הזהות העברית, שהוגדרה כזהות טריטוריאלית ואתנית, לבין היהדות, שהוגדרה כהשתייכות דתית, ומכאן נגזרה התביעה לכונן מדינה חילונית שזהותה נשענת על המקום ועל הלשון ולא על הדת (Danış, 2024).
הכינוי כנענים לא נולד בתוך התנועה אלא הודבק לה מבחוץ, ומקובל לייחסו לאברהם שלונסקי, שטבע אותו כשם גנאי אירוני לרטוש ולחבורתו (רוח-מדבר שפירא ואשד, 2022). מבחינה פוליטית נותרה התנועה שולית, אך במחקר היא נדונה זה עשרות שנים כאתגר מושגי שהוצב בפני הזהות הישראלית ולא כסקרנות היסטורית בלבד (Ohana, 2012b). הספרות המחקרית עליה נפרשת מן המונוגרפיות המכוננות של שביט ושל דיימונד ומן הביוגרפיה המקיפה של רטוש (שביט, 1984; פורת, 1989; Diamond, 1986), דרך ניתוחי שיח של הלשון ושל הלאומיות (Hofmann, 2011; Kuzar, 2001), ועד למחקרים בני זמננו על הגותו של הורון ועל מקומה של הכנעניות בשיח הפוסט-ציוני (Becke, 2021; Vater, 2024a).
סקירה זו בוחנת את התנועה בחמישה מהלכים. תחילה מתוארת התהוותה ההיסטורית ומוסדותיה; לאחר מכן נדונה הליבה האידאולוגית שלה על שלושת רבדיה, ההיסטוריוגרפי, המרחבי והלשוני; בהמשך נסקר הפולמוס שעוררה ומקומה ביחס לציונות; לאחר מכן נבחנת השפעתה על הספרות ועל האמנות; ולבסוף נדון מקומה של הכנעניות בשיח הישראלי בן זמננו.
