תפיסותיהם של מורים בבית הספר היסודי לגבי השפעת הלמידה מרחוק על תלמידיהם

תפיסותיהם של מורים בבית הספר היסודי לגבי השפעת הלמידה מרחוק על תלמידיהם

מחקר איכותני

תוכן עניינים

מבוא 3
סקירת ספרות 6
למידה מרחוק- מהי 6
השפעת הלמידה מרחוק על התחום הלימודי 7
השפעת הלמידה מרחוק על התחום החינוכי 9
השפעת הלמידה מרחוק על התחום ההתנהגותי 9
חוויות ותפיסות של מורים בקשר ללמידה מרחוק 10
תפקיד המורה בלמידה מרחוק 11
מתודולוגיה 12
סוג המחקר 12
משתתפים ומקורות מידע נוספים 12
כלי המחקר 13
הליך המחקר 13
הבטחת זכויות הנחקרים והיבטים אתיים נוספים 14
עיבוד נתונים 14
ממצאים 15
למידה מכל מקום: היתרונות של הלמידה מרחוק עבור התלמידים 15
אין מקום, אין זמן או אין תוצאות: קשיים במהלך למידה מרחוק 16
בלמידה מרחוק המורה משנה מיקום: תפקיד המורה בלמידה מרחוק 16
מקום וזמן ללמידה: תנאים ללמידה מרחוק בצורה מיטבית 17
דיון 19
מסקנות 22
המלצות יישומיות, מגבלות המחקר והצעות למחקרי המשך 22
ביבליוגרפיה 24
מדריך ראיון 26

מבוא

הלמידה מרחוק אינה תופעה חדשה. מסגרות המוניות של למידה מתוקשבת פועלות בעולם למן ראשית שנות השבעים, ובראשן האוניברסיטה הפתוחה של אנגליה, שבנתה מתכונת למידה המבוססת על העברת חומרים כתובים ומוקלטים ועל תקשורת מתווכת טכנולוגיה בין המורה ללומד (בוכריס וקדוש, 2022). במשך עשורים רבים נותרה צורת למידה זו בשולי מערכת החינוך, ושימשה בעיקר קהל לומדים בוגר שהמרחק הגאוגרפי או אילוצי חיים מנעו ממנו להגיע אל כותלי מוסד הלימודים. גם כאשר החלה הטכנולוגיה לחלחל אל בתי הספר, היא נתפסה בעיקר כהעשרה או כתוספת אפשרית לצד ההוראה הפרונטלית, ולא כערוץ הוראה עצמאי ומרכזי (אטיה מלכי, 2021). מגפת הקורונה שינתה מציאות זו בבת אחת. מאז התפרצות המגפה בסוף שנת 2019 סגרו כ-186 מדינות ברחבי העולם, ובהן ישראל, את בתי הספר שלהן באופן מלא או חלקי, וכ-1.5 מיליארד תלמידים נותרו מחוץ לכיתות (מבקר המדינה, 2021). מערכות חינוך שלמות נדרשו לעבור בתוך ימים ספורים ללמידה מקוונת מלאה, בלי הכשרה מוקדמת, בלי תשתית מספקת ובלי מודל פדגוגי מגובש. מה שהיה עד אז אפשרות תיאורטית הפך בין לילה לערוץ ההוראה היחיד. דוח מבקר המדינה (2021) הצביע על כך ששנת הלימודים התשפ"א נפתחה כאשר לפחות 135,000 תלמידים בישראל אין כלל יכולת להשתתף בלמידה מקוונת מרחוק, וזאת לצד עיכובים ניכרים ברכישת אמצעי הקצה הנדרשים.
בישראל לא נותרה תקופת הקורונה אירוע חד פעמי. מלחמת "חרבות ברזל", שפרצה באוקטובר 2023, הביאה לפינוי של אוכלוסיות שלמות מיישוביהן ולסגירה ממושכת של בתי ספר באזורים רבים, ומערכת החינוך נדרשה שוב, ובתוך זמן קצר, לקיים רצף לימודי באמצעות למידה מרחוק. מכאן שאין מדובר עוד במענה חירום נקודתי אלא ביכולת שמערכת החינוך הישראלית נדרשת לה שוב ושוב, ושהשאלה כיצד היא מיושמת ומה השלכותיה על התלמידים היא שאלה מעשית ולא רק תיאורטית. הספרות המחקרית מציירת תמונה מורכבת ודו כיוונית. מצד אחד, למידה מרחוק מנגישה ללומד משאבי למידה מגוונים ללא מגבלות של מקום וזמן, מקדמת למידה עצמאית ואחראית ומאפשרת התאמה אישית של קצב הלמידה (אבריאל-אבני, לוי, מקובר, שוורץ ורביד, 2020); היא מפתחת מיומנויות שיתוף ועבודת צוות שאינן תלויות במרחק גאוגרפי (מוטולה ואסף, 2019); והיא מחזקת אוריינות דיגיטלית ומיומנויות המאה ה-21 (סמואל עזרן, חייט ועמיחי המבורג, 2022). מצד שני, מחקרים מצביעים על גודש מידע החוסם חשיבה מעמיקה, על הסחות דעת מרובות, על אובדן קשר העין והרמיזות הוויזואליות של הכיתה המסורתית, על מוטיבציה נמוכה ועל קושי לשמור על מעורבות הלומדים (כהן וליברמן, 2017; הורוביץ, 2020). סקירה שיטתית עדכנית שבחנה שמונה עשר מחקרים שפורסמו בין השנים 2019 ל-2024 מצאה בדיוק את הדואליות הזו: חלק מן המחקרים דיווחו על שיפור בהישגים בזכות הגמישות והנגישות ובזכות האפשרות ללמוד בקצב אישי, ואילו אחרים דיווחו על ירידה במעורבות, על תחושת בידוד ועל צמצום האינטראקציה עם המורה ועם העמיתים. יעילותה של הלמידה מרחוק נמצאה תלויה באיכות הכלים הדיגיטליים, בחיבור אינטרנט תקין ובמוטיבציה של הלומד (Akpen, Asaolu, Atobatele, Okagbue & Sampson, 2024).
ממד נוסף שעולה מן הספרות הוא ממד הפערים. סגירת בתי הספר והמעבר ללמידה מרחוק העצימו את אי השוויון בין תלמידים: ילדים ממשפחות מבוססות נהנו ממערך ביתי טוב יותר, מגישה לאמצעי קצה ולאינטרנט מהיר ומליווי הורי ופרטי, ואילו בקרב ילדים ממשפחות חלשות היו התשתיות פחות נגישות ויכולת ההורים לסייע הייתה מוגבלת (מרכז טאוב, 2021; אליהו-לוי ורויטר, 2023). לצד הפערים הכלכליים ניכרים גם הבדלים תרבותיים: בחברה החרדית, שבה אין נגישות לכלי הלמידה המקוונת המקובלים, התפתח מודל למידה ייחודי המבוסס על מערכת טלפונית קולית המכונה "מרחב קולי", ורוב מוחלט של בתי הספר במגזר זה בחר בו על פני האמצעים האינטרנטיים (בוכריס וקדוש, 2022).
בתוך התמונה הזו, המורה הוא דמות המפתח. הספרות מלמדת כי המעבר ללמידה מתוקשבת מסיט את המורה ממקום של מנחיל ידע למקום של מתווך ידע, ואף למקום של "אדריכל" המעצב את תוכנית הלימודים ואת חוויות הלמידה וההערכה (Ipek & Ziatdinov, 2017; סמואל עזרן, חייט ועמיחי המבורג, 2022). שינוי זה תובע מן המורה לא רק מיומנויות טכניות אלא שינוי תפיסתי עמוק, ולפיכך נמצא כי נכונותם של המורים לשינוי ועמדותיהם כלפי הטכנולוגיה הן משתנים מכריעים להצלחת ההטמעה, לעיתים אף יותר מהכשרתם הפורמלית ומנגישותם לאמצעי התקשוב (כהן וליברמן, 2017; הורוביץ, 2020). בפועל, המעבר החפוז בתקופת הקורונה גבה מן המורים מחיר ניכר: במחקר שבחן את תפיסות המורים בנוגע למעמדם המקצועי בתקופה זו דיווחו כשני שלישים מהמשתתפות על פגיעה במעמדן, ובין הגורמים לכך נמנו עומס העבודה, המחיר הרגשי האישי והמשפחתי, יחסם של ההורים ושל אמצעי התקשורת, והיעדר מוכנות להוראה מרחוק (בוסקילה וחן-לוי, 2023).
עם זאת, מרבית המחקרים שנערכו עד כה התמקדו בהיבטים מערכתיים, בהישגי תלמידים או בעמדותיהם של לומדים בוגרים, ופחות מהם בחנו את קולם של המורים בבית הספר היסודי, ובפרט את האופן שבו הם עצמם מפרשים את השפעת הלמידה מרחוק על תלמידיהם. דווקא המורה בבית הספר היסודי, המלווה תלמידים צעירים שיכולת ההכוונה העצמית שלהם עודנה מתפתחת ושתלותם במבוגר גבוהה, מצוי בעמדת תצפית ייחודית. הוא רואה בזמן אמת מי מן התלמידים נשכר מן הלמידה מרחוק ומי נושר ממנה, אילו קשיים נובעים מחוסר היערכות של המערכת ואילו מהם מובנים בצורת הלמידה עצמה. תפיסותיו של המורה חשובות אפוא לא רק כעדות על מה שקרה, אלא גם משום שהן מעצבות בפועל את אופן היישום של הלמידה מרחוק בכיתה. מכאן נגזרה מטרת המחקר הנוכחי: לחקור את תפיסותיהם של מורים בבתי ספר יסודיים לגבי השפעת הלמידה מרחוק על תלמידיהם בהקשר הלימודי, החברתי, החינוכי וההתנהגותי. שאלת המחקר היא: כיצד מורים תופסים את תרומתה של הלמידה מרחוק לתלמידים בהקשר הלימודי, החברתי, הרגשי וההתנהגותי? לשם כך נערך מחקר איכותני שבמסגרתו רואיינו שישה מורים בבתי ספר יסודיים בראיונות עומק חצי מובנים.
העבודה בנויה מחמישה חלקים. פרק סקירת הספרות מציג את מהותה של הלמידה מרחוק ואת השפעותיה בתחומים הלימודי, החברתי, החינוכי וההתנהגותי, ולאחר מכן את חוויותיהם ותפיסותיהם של מורים ואת השינוי בתפקיד המורה. פרק המתודולוגיה מתאר את סוג המחקר, את משתתפיו, את כלי המחקר ואת הליך איסוף הנתונים וניתוחם, לצד ההיבטים האתיים. פרק הממצאים מציג את ארבע התמות שעלו מניתוח הראיונות. פרק הדיון בוחן את הממצאים לאור הספרות, ופרק המסקנות מסכם את התובנות המרכזיות ומציע המלצות יישומיות וכיווני מחקר להמשך.