אתיופיה: נצרות, אסלאם, יהדות – סיכום פרק 1.7. שקיעה מבפנים ואתגרים מבחוץ

אתיופיה: נצרות, אסלאם, יהדות. הנצרות: דת הממלכה בין שליטה ומגוון

תוכן עניינים

חולשת הקיסרות ואיום מוסלמי 1
פלישת "גרן" 2
קתוליות בחצר האורתודוקסית 3
גונדאר 5

1.7. שקיעה מבפנים ואתגרים מבחוץ

חולשת הקיסרות ואיום מוסלמי
באדהמרים, בנו ויורשו של זרעה-יעקב ששלט בשנים 1468-1478, המשיך בדרכו הדתית של אביו ואיזן במיומנות בין שמירת ייחודה של הנצרות האתיופית לבין המשך הקשרים עם אלכסנדריה והכנסייה הקופטית. אולם, בניגוד לאביו, באדהמרים לא ניחן באכזריות הריכוזית ואפשר לשליטים מקומיים לבצר אוטונומיות פוליטיות באזוריהם. מותו בגיל צעיר יחסית הותיר את בנו אסכנדר בן השש כשליט להלכה בלבד.
בחמישים השנים שלאחר מכן, הגיל הממוצע בעת העלייה לכס המלכות עמד על 11 בלבד. רק הקיסר נאוד, שעלה לשלטון בגיל 20 בשנת 1494, היה מסוגל באמת לממש את תפקידו. במהלך רוב תקופה זו שלטה בארץ מועצת עוצרים, כאשר הלנה, אחת מנשותיו של זרעה-יעקב, הייתה העוצרת המרכזית. למרות שהייתה יועצת נבונה וזהירה, לא הצליחה לייצב מחדש את השלטון הקיסרי. אנשי החצר עסקו במאבקים פנימיים במקום בניהול הארץ, השליטים המקומיים צברו כוח והביטחון בגבולות הידרדר.
כאשר נהרג נאוד בשנת 1508 בדרכו לקרב נגד נסיכויות המוסלמים, עלה בנו לבנה-דנגל בן ה-21 לשלטון. המלכה-האם הלנה נענתה להצעה פורטוגלית לכונן ברית אנטי-מוסלמית, אך לפני שהפורטוגלים הספיקו…………

**סיכום פרק 1.7. מתוך הספר ארליך, ח., סלמון, ה. וקפלן, ס. (2003). אתיופיה: נצרות, אסלאם, יהדות. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.