אתיופיה: נצרות, אסלאם, יהדות – סיכום פרק 2.5. אסלאם וערביות – אתיופיה ממוסולוני ועד נאצר

אתיופיה: נצרות, אסלאם, יהדות. האסלאם ואתיופיה

תוכן עניינים

מבוא 1
מוסוליני כ"גרן" 1
חזרה לאתיופיזציה: היילה סלאסה, נאצריזם, אריתראה 2

2.5. אסלאם וערביות – אתיופיה ממוסולוני ועד נאצר

מבוא
שנות קיסרותו של היילה סלאסה הראשון (1930–1974) היו ארוכות ורבות תהפוכות, ובמהלכן המשיכה הדיאלקטיקה הנוצרית־אסלאמית להשפיע על תולדות אתיופיה. מצד אחד התקדם תהליך האתיופיזציה של הקהילות האסלאמיות, ומצד שני התרחשו פרקי התעוררות של אסלאם פוליטי בקרבן, שהיו קשורים לאירועים במזרח התיכון. שני פרקים מרכזיים בולטים בתקופה זו: כיבוש אתיופיה בידי מוסוליני (1936–1941) ועליית הנאצריזם במצרים בשנות החמישים והשישים. למרות התעוררויות אלו, לא מימשו מוסלמי אתיופיה את זהותם הדתית כסדר פוליטי ולא אימצו את השפה והזהות הערבית. לקראת מהפכת 1974 נותרו מוסלמי הארץ, ברובם הגדול, חלק טבעי מרקמת חייה של אתיופיה.

**סיכום פרק 2.5. מתוך הספר ארליך, ח., סלמון, ה. וקפלן, ס. (2003). אתיופיה: נצרות, אסלאם, יהדות. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.