גישות ותיאוריות במדעי המדינה

[מוסד אקדמי]
המחלקה למדעי המדינה

עבודה מסכמת בקורס:

גישות ותיאוריות במדעי המדינה

מגיש:
ת.ז.
המרצה:

[תאריך]

תוכן העניינים

1. השוואה וביקורת
1.1. הגישה הרציונלית
1.2. הגישה הפוסט-קולוניאליסטית
1.3. השוואה ביקורתית
2. יישום
2.1. מלחמת לבנון השניה
2.2. ניתוח על פי הגישה הרציונלית
2.3. ניתוח על פי הגישה הפוסטקולוניאליסטית
2.4. דיון
3. ביביליוגרפיה

1. השוואה וביקורת

1.1. הגישה הרציונלית

עיקרי הגישה הרציונלית. הגישה הרציונלית הגיעה אל מדעי המדינה מתחום הכלכלה. הנחת היסוד של גישה זו, כמו בכלכלה הקלאסית, היא שהאדם פועל באופן רציונלי כדי למקסם את תועלתו. "כשיש בניהם מספר כיווני פעולה, בני האדם יבחרו בדרך כלל בזה שהם מאמינים שהסבירות שיניב את התוצאה הכוללת הטובה ביותר היא הגבוהה ביותר". לכן הגישה הרציונלית עושה שימוש בתורת המשחקים בכדי לנבא תוצאות של מהלכים פוליטיים מורכבים (מארש וסטוקר, 2005).
זיסר (1993) מבחין בין שני סוגי רציונליות: רציונליות מהותית ורציונליות אינסטרומנטלית. הרציונליות המהותית מדברת על בחירת המטרות, כלומר – האם בחירת המטרות היא רציונלית? במובן זה, לגישה הרציונלית יש אספקט נורמטיבי. הרציונליות האינסטרומנטלית מדברת על בחירת הדרך להשיג את המטרה, וטוענת שהפרט יפעל בדרך הטובה ביותר להשגת מטרותיו, שהן משתנה אקסוגני למערכת. בבחירת הדרך יש עדיין אספקט נורמטיבי, אם כי צר יותר, המדבר על הדרך הנכונה להשיג מטרות נתונות (לדעתי אספקט זה, שזיסר מציג אותו כצר, צר אמנם יותר מהאספקט הנורמטיבי של בחירת המטרות, אך במונחים פוליטיים יכולה להיות לו משמעות רחבה מאד – למשל, לגבי הדרך הרציונלית להגיע לפתרון סכסוכים, שגם אם היא אינה מעשית, יכולה לשמש נקודת התייחסות)………..