הגורמים להרשעת שווא בפרשת סלומון רדאי

הגורמים להרשעת שווא בפרשת סלומון רדאי

תוכן עניינים

תקציר 3
מבוא 4
סקירת ספרות 6
מחקר פרויקט החפות 7
אומדן היקף הרשעות השווא 7
חלק ראשון: ראיות 8
חלק שני: פרוצדורה 9
השערת המחקר 15
מחקר עיוני 15
דיון, סיכום והמלצות 18
מקורות 19

תקציר

בשנים האחרונות נחשפנו בכל העולם ובעיקר בארצות הברית למקרים רבים מאוד של הרשעות שווא שחלק מאוד גדול מהן מבוסס על הודאות שווא שמסר החשוד. פרשות אלו עוררו התעניינות רבה מצד מלומדים והעמידו את תופעת הודאת השווא במרכזו של עיסוק מחקרי וספרותי. רבים מן המחקרים העוסקים בניתוחי מקרי הודאות שווא שהתרחשו במציאות ומחקרים רבים אחרים בעיקר בתחום מדעי ההתנהגות בוחנים את התופעה באמצעות ניסויי מעבדה. ספרות המחקר מצביעה על שלושה סוגים של גורמים שיש להם קשר ישיר לתופעה: הסוג הראשון קשור בנחקר ובאישיותו, בפגיעות הפסיכולוגית שלו ובהשתייכות לקבוצות שהפרטים הנמנים עליהן מצויים בסיכון מוגבר להודאות שווא. הסוג השני נוגע לתנאים בהם נערכת החקירה ובפרט לחקירות אשר נערכות בתנאי מעצר ולחקירות ממושכות. והסוג השלישי נוגע לטכניקות ולאמצעים בהם נעשה שימוש בחקירות חשודים.
בעבודה זו אבחן את הגורם השני והשלישי להרשעות שווא. אזכיר את בעייתיות פעולת הדיבוב על ידי מדובב עבריין, את האופן בו נשללות מהחשוד זכויותיו הבסיסיות כאשר מופעלת נגדו פעולה כזו, את חוסר איזון הכוחות בין החשוד למדובב שגורמות להודאות שווא ונראה איך כל זה בא לידי ביטוי בפרשת סלומון רדאי.

מבוא

פרופסור אשד במאמרו כותב כי חברה מתוקנת שואפת לאיזון בין הרצון לטפל בעבריינות ופשיעה לבין ההקפדה המחמירה על זכויותיו של הפרט. נדרשת התחשבות בערכי ההגנה על זכויות הנאשם והצורך להבטיח משפט הוגן כערך עליון בהליך הפלילי כמו גם באינטרס הציבורי החיוני במאבק בפשיעה. השאיפה בהליך הפלילי מתחילתו ועד סופו היא חשיפת מציאות בה חופפות האמת העובדתית והאמת המשפטית זו את זו תוך כדי התנהלות הוגנת ושמירה על זכויות החשוד. פעמים רבות פער בין האמת העובדתית לאמת המשפטית נובע מהדרך בה סבור בית המשפט כי על החקירה המשטרתית (הגלויה והסמויה) להתנהל לעומת הדרך בה החקירה התנהלה בפועל. התוצר החשוב ביותר של החקירה המשטרתית הינו ההודאה ואין פלא כי זו נמצאת לרוב במרכז הדיון המשפטי. קיים חשש כי חקירה לא נכונה תניב הודאה כפויה (הודעה אשר אינה חופשית ומרצון). ניהול שגוי של החקירה עלול לפגוע בהשגת המידע הנחוץ וכתוצאה מכך לסכל את חקר האמת.
פעמים רבות הפעלת מודיעין אנושי באמצעות התנהלות לא הוגנת ותחבולות יוצרת פער בין האמת העובדתית לאמת המשפטית, מפרה את זכויותיו של החשוד, משבשת את האמת והשגת המידע ופוגעת באמון הציבור.
אחד הכלים החשובים בתחומי איסוף הראיות היה ונותר המקור המודיעיני האנושי והסוכנים למיניהם. השימוש בהם בולט ומהווה בסיס לפיתוח חקירות יזומות ומתוכננות ואחד הכלים החשובים ביותר בארסנל התחבולות הינו הסוכן החשאי. הפעלה זהירה, הוגנת ומושכלת של סוכנים תוך קביעת כללים ברורים וחד משמעיים אשר יצמצמו גם את הפגיעה בזכויותיו של הנאשם וגם את הסיכון הקיים לאותם סוכנים, עשויה לחזק את אמון הציבור במערכת המשפט ולתרום לצמצום הפער בין האמת העובדתית לבין האמת המשפטית.
אולם, מה קורה כאשר הפעלת הסוכן מתבצעת ללא כל בקרה, כוללת שימוש בסמים, עידוד מעשי פשיעה נוספים וקיים חוסר איזון ביחסי הכוחות בין המדובב לחשוד? מה קורה כאשר החשוד חושש לחייו ומרגיש שהוא מוכרח להיות כאחד האסירים בתאו ובכך מודה במעשים שלא ביצע בלי לדעת מה המשמעויות המשפטיות של דבריו?…………..