ההתמודדות המשפטית עם תופעת הפייק ניוז

ההתמודדות המשפטית עם תופעת הפייק ניוז

תוכן עניינים

1. מבוא 2
2. סקירת ספרות 4
2.1. תופעת הפייק ניוז – רקע 4
2.2. גבולות חופש הביטוי בישראל בהקשר של הפצת מידע 6
2.3. הכלים המשפטיים להתמודדות עם פייק ניוז 9
2.4. משפט משווה – התמודדות עם פייק ניוז בדין הזר 14
3. דיון ביקורתי 18
4. מסקנות 21
5. ביבליוגרפיה 23

1. מבוא

מהפכת האינטרנט והמרחב המקוון הובילו להעצמת חופש הביטוי. הרשת מאפשרת להרחיב את מנעד הדעות באמצעות הנגשת פלטפורמות המאפשרות לכל אדם לפרסם דעה. בנוסף, רשת האינטרנט מאפשרת תקשורת המונים, תקשורת קבוצתית בין-אישית, דינמית, מהירה ובין היתר גם אנונימית. כמו כן, הרשת מאפשרת לפרט להתגבר על משוכות מוסדיות, חברתיות וכלכליות, מגוונת את השיח, מעשירה ואף משכללת אותו אולם, לצד חופש הביטוי הנרחב שהרשת מאפשרת, היא גם מתקשה להתמודד באופן יעיל עם מה שמכונה פייק ניוז (חדשות כזב). צרכני חדשות ומשתמשים ברשתות החברתיות חשופים לפייק ניוז, המקשה עליהם לברר את המציאות ולדעת האם המידע המועבר בהן הוא אמיתי או שקרי.
למידע השקרי בדיווחים תקשורתיים או זה המופץ על ידי משתמשים מזויפים ברשתות חברתיות עלולות כמובן להיות השלכות רבות ורחבות, החל בתחום הפוליטי, החברתי, המדיני וגם הביטחוני. כך למשל במאי 2019, פורסם באוסטרליה מחקר שעסק באיומי סייבר על מערכות בחירות בעולם, כאתר מתוך קרוב ל-100 מערכות בחירות ולמעלה מ-30 משאלי עם במדינות שונות, נמצאה התערבות זרה במרחב המקוון בכעשרים מדינות בהן גם מדינת ישראל. הרצון להשפיע כלל גם הפצת חדשות כזב שנועדה להשפיע עכל דפוס ההצבעה.
שכיחותן של חדשות הכזב מיוחסת במידה רבה לזמינות של הכלים הדיגיטליים המאפשרים את הפצתן באופן המוני, בעיקר מכיוון שכל אדם יכול כיום לפרסם מידע באמצעות המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות, שהוא לא נחקר מספיר ולא מגובה בתימוכין והאמינות הנדרשת. מכיוון שלא קיימים תקני אמינות למידע המופץ בפלטפורמה החברתית וברשת האינטרנט, מתאפשרת בפועל הפצת הפייק ניוז.
ההשפעות של חדשות הכזב על החברה הישראלית הן עצומות וניתן לראות גם במהלך החודשים האחרונים, החל מה-7 באוקטובור את הניסיונות הרבים להפיץ חדשות כזב במטרה להשפיע על דעת הקהל הישראלית. המדינה מבחינתה יכולה להציע כלים משפטיים שיכולים למנוע את התופעה אך גם לטפל בה בדיעבד במספר אפיקים, כמו למשל האפיק הפלילי, האלטרנטיבי או הנזיקי. יחד עם זאת, הטיפול בתופעה מצריך גם פיקוח,, הסדרה ורגולציה של גופי תקשורת, כלומר מה מותר לפרסם, מי אחראי על הפרסום ומה האחריות של אדם ששיתף מידע בפייסבוק למשל והתברר בהמשך שמדובר במידע שקרי.
לאור היקף תופעת הפייק ניוז וההשלכות החמורות, ראוי לבחון את הכלים המשפטיים הקיימים כיום במדינת ישראל, המאפשרים את ההתמודדות עם תופעת הפייק ניוז. מכאן עולה גם שאלת המחקר: האם יש במשפט הישראלי כלים מתאימים/מספקים להתמודדות עם תופעת הפייק ניוז והשלכותיה?
העבודה הנוכחית כוללת מספר חלקים. החלק הראשון כולל סקירת ספרות ענפה, הבוחנת את תופעת הפייק ניוז, מהו פייק ניוז, היקף התופעה והשפעה. בהמשך סוקרת הסקירה את גבולות חופש הביטוי בישראל בהקשר של הפצת מידע שקרי, תוך התמקדות בחופש הביטוי, מקורותיו ותפיסת בית המשפט, וכן את החיבור אל הפצת חדשות כזב והמקומות שבהן הגבלה או פיקוח יפגעו בחופש הביטוי. כמו כן, הסקירה מתארת את הכלים הכלים המשפטיים להתמודדות עם פייק ניוז בישראל תוך התמקדות בדין הפלילי הקיים, באלטרנטיבה לדין הפלילי, קרי הדין האזרחי ועוולות אזרחית, ובסופה של הסקירה תוצג ההתמודדות עם פייק ניוז בדין הזר כמשפט משווה. החלק השני של הסקירה כולל דיון ביקורתי על המצב הקיים בישראל.