המנדט הבריטי: שנים של אי־ודאות – סיכום יחידה 2 בקורס החברה הערבית בישראל

יחידה 2: המנדט הבריטי: שנים של אי־ודאות

תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל (1948-1917) הייתה עבור החברה הערבית הפלסטינית עידן של אי-ודאות, שבו התגבשה הפעילות הלאומית וגם התפצלה. יחידה זו עוקבת אחר המסע מן המורשת העת'מאנית ועד אסון אל-נכבה של 1948: עלייתה של התנועה הלאומית הפלסטינית ומוסדותיה, היריבויות הפנימיות העמוקות שקרעו אותה, גלי האלימות והמרד, ולצד אלה המרקם החברתי, הדתי, הכלכלי והתרבותי של העם הפלסטיני בימי המנדט.

2.1 המורשת העת'מאנית

הנרטיב הפלסטיני והנרטיב הציוני חלוקים כמעט בכל דבר, אך שניהם מסכימים כי כארבע מאות שנות שלטון עת'מאני הותירו בארץ פיגור, בערות ונחשלות. עם זאת עברה החברה הפלסטינית, כחלק מ"סוריה הגדולה" (בִּלַאד אל-שַאם), תהליכי רפורמה ומודרניזציה, תחילה בתקופת השלטון המצרי של אִבְּרַאהִים פַּאשַא ולאחריו בתקופת התַנְטִ'ימַאת. ההתמערבות בלטה בעיקר בערי החוף, כמו חיפה שצמחה במהירות, ובערי הפנים כמו שכם.
בערי הפנים שלטו משפחות נכבדים מקומיות (טּוקַאן, אל-נִמְר, גַ'רַאר, עַבְּד אל-הַאדִי) בשלטון מעין פיאודלי, ובמהלך המאה התשע-עשרה החלו משפחות כפריות אמידות להשתלט על נכסים בערים. סכסוכים אלימים, שכונו חַרְבּ אל-צֻפוף (מלחמת השורות), הוכרעו בשנת 1854 והאיצו את מעבר הנכבדים הכפריים אל הערים. שכבת עלית דקיקה זו של אַעְיַאן נבדלה מרוב האוכלוסייה הכפרית הנחשלת ומהעירונים העניים, ובני משפחותיה הפכו לדובריה ולנציגיה של האוכלוסייה המקומית, הן בשלהי התקופה העת'מאנית והן במחצית הראשונה של תקופת המנדט.

סיכום פרק 2 מתוך הספר:

קופמן, א., כבהא, מ., אוסצקי־לזר, ש. ובוימל, י. (2014). המנדט הבריטי: שנים של אי־ודאות. בתוך: החברה הערבית בישראל – כרך א, מרוב למיעוט לאומי (עמ' 161-245). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.