המעמד המשפטי של השימוש במדובבים משטרתיים סמויים

המעמד המשפטי של השימוש במדובבים משטרתיים סמויים

תוכן עניינים

מבוא 3
יחידת המדובבים החדשה של המשטרה 5
שיטות ותחבולות 7
השימוש במדובב כתחבולה הפוגעת בזכות השתיקה 8
גישתו של המשפט הקנדי 8
ההבחנה בין מדובב אקטיבי לפסיבי 9
המצב הקיים במשפט הישראלי 12
(1) אלימות ואיום באלימות 13
(2) שיטת תחקור בלתי-הוגנת 13
(3) יצירת לחץ נפשי בלתי-הוגן 14
(4) הפיתוי וההשאה 14
הגישה הראויה במשפט הישראלי 15
תוצאות הפגיעה בזכות בעלת מעמד חוקתי 17
גישת המשפט הקנדי 17
המצב המשפטי לפני חקיקת חוק היסוד 19
המצב המשפטי לאחר המהפכה החוקתית 21
תרופת הבטלות 22
סיכום 25
ביבליוגרפיה 26

מבוא

מיהו המדובב המשטרתי? האם שוטר? אזרח? עבריין? לאמיתו של דבר יכול הוא להיות כל אחד מן השלושה. הוא יכול להיות אזרח מן השורה, כגון אברהם קשפיצקי ז"ל, אשר כונה "מיסטר איקס", ואשר כל רווחיו מעבודתו ומעמלו היו מחשיפת האמת. אותו "מיסטר איקס" אף המשיך בעיסוקו כמדובב גם מעבר לשירות המילואים במשטרה הצבאית החוקרת והתנדב מזמנו הפרטי כדי לסייע לרשויות החוק השונות1.

המדובב יכול להיות גם איש משטרה מן המניין, כמו שמעון סביר. מי אשר היה לימים ראש היחידה הארצית לחקירת פשעים חמורים, החל את דרכו במשטרה כחוקר, אשר לעיתים קרובות "ירד למחתרת" בזהות בדויה על-מנת לאסוף ראיות מרשיעות כנגד עבריינים .

לעיתים יכול המדובב להיות עבריין, אשר מסכים ליטול על עצמו את תפקיד המדובב ולשתף-פעולה עם רשויות החוק, תמורת הקלה בהסתבכויותיו הפליליות. ידוע המקרה של מיכל חן, אשר בעת היותה בת 29 נתפסה בידי משטרת ישראל בעבירות מרמה קלות. לאחר שהובטח לה כי התיקים אשר עמדו תלויים נגדה ייסגרו, הסכימה לשתף-פעולה ולשמש כמדובבת סמויה. היא הושמה בתא מעצר ביחד עם גיתית איזראלוב, אשר הוחשדה ברצח בעלה על-ידי הטבעתו ביחד עם מכוניתו בפארק הירקון אשר בתל-אביב.

אם כן, נשאלת השאלה מהו תפקידו של המדובב המשטרתי? תיאור מדויק וקולע ניתן למצוא בדבריו של סא"ל (במיל.) צביקה קרוכמל, לשעבר מבכירי חוקרי מצ"ח:

"תפקידו של מדובב הוא לנסות להוציא מחשודים פרטים, אשר אין הם מוכנים למסור באופן ישיר וגלוי לחוקריהם. הדבר מתאפשר לעיתים בסיטואציות שבהן לא עולה בדעתם של החשודים, כי האיש עימו הם משוחחים כמעט בחופשיות, הוא למעשה סוכן שתול של המשטרה. באין ספור מקרים, שימשו עדויותיהם ושיחותיהם המוקלטות של מדובבים עם חשודים, חומר ראיות חשוב להרשעתם של אותם חשודים" .

אכן האמצעי החקירתי המצוי בדמותו של המדובב הסמוי, הוכר במהלך הפסיקה וכפרקטיקה המשפט הפלילי, ככלי חקירתי חשוב ויעיל ביותר. בשנים האחרונות עדים אנו לכך כי השימוש הרב אשר עושה משטרת ישראל באמצעי חקירתי זה, סייע בפענוח פרשיות רצח , שוד אונס ופשעים חמורים נוספים. לעיתים משמשת פעילותו של המדובב לשם חיזוק הראיות הקיימות נגד הנאשם . פעמים אחרות מובילה ההתוודות של החשוד בפני המדובב לשיתוף-פעולה עם החוקרים עד כדי חציית הקווים והפיכתו לעד מדינה .

על-כן, רואים אנו כי התחבולה החקירתית של הכנסת מדובב סמוי לתאו של החשוד, הינה אמצעי חקירתי בעל חשיבות רבה בפעילותן של רשויות החוק למיגור הפשיעה החמורה. לנוכח שכיחותן של תחבולות אלה, נשאלת השאלה בדבר הבסיס לחוקיותן? כבר נודעה מקדמת דנא הדגשתה של הפסיקה על מתן הרשאה רחבה ביותר לחוקרי הפלילים לעשות שימוש בתחבולות, וכל זאת למען איסוף הראיות כנגד עבריינים. כדבריו המפורסמים של השופט ויתקון כי:
"אין אני מוכן להיתמם ולדרוש מהחוקרים, שלא ישאלו שאלות מכשילות או שלא ישתמשו במה שנקרא 'תחבולות'. חקירתו של פושע אינה משא ומתן בין שני סוחרים שלווים והגונים, המנהלים את עיסקם על בסיס אמון הדדי… מחוקר המשטרה המשתדל לדובב חשוד, אץ אני דורש 'הגינות' זאת" .

אך ידועים גם דבריו של השופט מצא אשר תחם את גבולות הסבירות של אותן תחבולות, תוך הדגשתו את האיזונים השונים הכרוכים בכך:

"הכלל הוא כי בסייגים מסוימים מותר לחוקרי המשטרה להשתמש בתחבולות.. על-פי הניסיון ניתן אף לומר, כי השימוש בתחבולות מהווה, לא פעם, תנאי הכרחי להצלחתה של חקירה. ובמסגרת מלחמתה של החברה בפשיעה, ובעיקר בפשיעה החמורה, אין למעשה מנוס מהכשרת השימוש גם באמצעים כאלה; 'כי בתחבולות תעשה לך מלחמה' (משלי כד ו')… אך על האמצעים שהם נוקטים להיות סבירים. מה גדרה של סבירות? דומה שאת גבול ההיתר תוחמים שני סייגים עיקריים: האחד, שאין להשתמש בתחבולה המפירה את זכות החשוד להימנע מהפללה עצמית …"

אם כן, נשאלת השאלה המתבקשת, מה הוא מעמדו המשפטי של השימוש במדובב סמוי? האם תחבולה חוקית או שמא בלתי-חוקית בשל פגיעתה בזכות השתיקה? בהמשך דבריו קובע השופט מצא כי:

"…אף השימוש במדובב נתפס כתחבולה חקירתית מותרת. המדובב אינו מפר את זכות החשוד לאי-הפללה עצמית; שכן בידי החשוד לשמור על זכות השתיקה, בכל הנוגע לנושא החקירה, גם בשיחו ושיגו עם מדובב".

האמנם ? חיבור זה יבחן את השימוש אשר עושות רשויות החקירה בתחבולה חקירתית זו תוך בחינת נפקותה המשפטית לנוכח הפרשנות החוקתית אליה מחויב בית-המשפט עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו . כמו-כן, ייבחן השימוש באמצעי חקירתי זה לאור המשפט המשווה, אשר ניתן לומר כי כבר "צבר ניסיון" ופירש לעומק את הנפקויות המשפטיות .