הקשר בין תמיכת המנהל והעמיתים לבין תחושת המשמעות של המורים

הובלת ארגוני חינוך בפרספקטיבה של פסיכולוגיה חיובית

הקשר בין תמיכת המנהל והעמיתים לבין תחושת המשמעות של המורים

תוכן עניינים

מבוא 3
סקירת ספרות 5
תחושת המשמעות של המורה 5
תמיכת המנהל והקשר שלה לתחושת המשמעות של המורה 5
תמיכת העמיתים והקשר לתחושת המשמעות של המורה 7
שיטה 8
הליך המחקר 8
כלי המחקר 8
ממצאים 10
דיון ומסקנות 11
ביביליוגרפיה 13
נספחים 15
שאלון דמוגרפי למורים 15
שאלון משמעות בעבודה 16
שאלון סיפוק צרכים פסיכולוגיים בסיסיים (לפי תיאוריית ההכוונה העצמית) 16
שאלון מגויסות לעבודה 17
שאלון שחיקה (Pines, 2004) 18
תחושת שייכות לארגון (Xin Ma, 2003) 18
ניהול שתופי (Participative management) 18
שאלון העצמה (Sprietzer, 1995) 19
שאלון קשר עם קולגות 20
שאלון אכפתיות למורים (Eldor & Shoshani, 2016) 20
שאלון כוונת עזיבה (חלק 1) 21
פלטי SPSS 22

מבוא

עבודה זו מתמקדת בקשר בין תמיכת מנהל ועמיתים לתחושת המשמעות האישית בעבודה של המורים והמורות . תחושה זו מספקת ערך מוסף לתחושת שביעות רצון בעבודה ושביעות רצון בחיים(Steger et al., 2012) (. מוסדות החינוך מאופיינים כסביבות עבודה סבוכות במיוחד, שבהן העובדים עוסקים בתפקידים ובסדרי עדיפויות שונים, אשר הם מצטלבים ומורכבים. (דביר ובן דוד, 2012).
לתמיכת העמיתים חשיבות רבה כגורם מרכזי בשיתוף הפעולה בין מורים. תמיכת עמיתים מתבטאת בשיתוף ידע, ניסיון ומומחיות בין המורים על מנת לשפר את הלמידה ולקדם את העבודה החברתית בבית הספר. תמיכת עמיתים יכולה להיות בצורת עזרה טכנית, תמיכה רגשית, חיזוק והשראה. כאשר מורים תומכים זה בזה, הם מקדמים את הצמיחה המקצועית והאישית שלהם ומקדמים את הצמיחה האקדמית של התלמידים.
נמצא כי תמיכת הממונה משפיעה על התפקוד של המורה, והתפקוד של המורה הוא מרכזי בבית הספר(Western ,2013) , המורים הם אלו שמניעים את ההצלחה של בית הספר והם בעלי ההשפעה הגדולה ביותר בתוך בית הספר (2008, Ortenca). ההגדרה לתחושת המשמעות היא החוויה החיובית והעמוקה של חשיבות ומשמעות בעבודה, המשפיעה על רווחת עבודה ורווחת חיים, ומספקת ערך מוסף מעבר לפרדיקטורים קיימים לשביעות רצון בעבודה ושביעות רצון בחיים ((Steger et al., 2012
דרוסל ושותפיה (2019) מציינים שמידת השיתופיות בקרב צוותים בבית ספר מהווה אינדיקציה לאיכותו והשיתופיות מובילה באופן טבעי להתמקצעות, להפחתת מתחים, להבנה טובה יותר של השטח, הצרכים והאתגרים איתם יש להתמודד, וכן לתחושת גיבוי ותמיכה צוותית, מה שמתבטא בתחושת שייכות ורווחה אישית, כמו גם תחושת הצלחה מקצועית. כאשר חברי צוות מגלים הערכה הדדית כלפי מצויינות מקצועית, הם חווים תחושת הצלחה וחיזוק הקבוצתיות ותחושת השייכות. בעצם, ככל שהשיתופיות תהיה גדולה יותר כך הלחצים המקצועיים יופחתו ויהיה ניתן להקדיש את הזמן להשקיע אף יותר בעבודה ובמקביל תגדל תחושת המשמעות. Steger et al., 2012) (.
תמיכת עמיתים בעבודה נחשבת לגורם מרכזי ביצירת תחושת משמעות ורווחת עובדים. עמיתים שתומכים זה בזה ומסייעים זה לזה עשויים ליצור סביבת עבודה נוחה ותומכת, המקדמת רגישות ותמיכה בין עובדים. (דנה פ'., 2020). כאשר עובדים מרגישים תמיכה ותחושת שייכות מצד עמיתיהם, יש להם יותר סבירות להרגיש רווחה נפשית ותחושת הצלחה אישית בעבודה. בכך ניתן לראות כי לתמיכת עמיתים בעבודה ישנו קשר ישיר וחיובי לרווחת העובד ועל תחושת הצלחה האישית שלו. (דנה פ'., 2020).
על פי תיאורייתו של ארונסון, התמיכה החברתית והעמיתית משפיעה על היכולת של האדם להתמודד עם מצבים מאתגרים ולהתגבר עליהם. התמיכה מסייעת בהפחתת רמות הלחץ ובשיפור היכולת להתמודד עם מצבים קשים. (דביר ובן דוד, 2012). מרגע שכל עובד, בהיבט המערכתי, מוותר על ההזדמנות לתרום את הגישה האישית שלו לצוות, לצד תחושת המסוגלות האישית שלו, הוא למעשה מכין את השטח לתחושת חוסר המשמעות. משמעות בעבודה משפיעה על רווחת העובד ועל תחושת הצלחה האישית שלו באופן עמוק ומרכזי. מחקרים מצביעים על כך שמשמעות בעבודה מגבירה את רווחת העובד ומשפרת את תחושת הצלחה האישית שלו. ככל שהעובד ייתן יותר מעצמו וירגיש שהוא תורם ונעזרים בו כך תחושת המשמעות שלו בעבודה תגדל (Littman-Ovadia et al., 2017). כאשר העובד מרגיש שהעבודה שהוא עושה חשובה ומשמעותית, הוא מרגיש מרוצה ומרגיש יישום עצמי והשפעה חיובית על רווחתו ותחושת הצלחה האישית שלו. כלומר, כאשר העובד מרגיש שהעבודה שהוא עושה משפיעה ומשמעותית, הוא מרגיש מרוצה ומרגיש יישום עצמי והשפעה חיובית על רווחתו ותחושת הצלחה האישית שלו. (דנה פ'., 2020)
מחקרים מצביעים על כך שקשרים חברתיים חזקים יכולים לשפר תחושת המשמעות בעבודה. עמיתים שמספקים תמיכה, שייכות ורגישות עשויים לתרום לתחושת משמעות בעבודה (אבישר, 2016) .בנוסף, קשרים חברתיים חזקים עשויים ליצור סביבת עבודה חיובית ומעוררת משמעות. גם מנהלים יכולים לשפר תחושת המשמעות בעבודה על ידי הנחייתם, השראתם והתמיכה שהם מעניקים לצוות. ניתן להניח כי מנהלים שמבינים ומכירים את הערכים והמטרות האישיות של עובדיהם יכולים לקדם תחושת משמעות בעבודה Steger et al., 2012)). תחושת משמעות בעבודה היא חיונית כי כאשר אנשים מוצאים משמעות בעבודתם, הם בעלי מוטיבציה ומעורבות יותר. זה יכול להוביל לרמות גבוהות יותר של פרודוקטיביות ושביעות רצון בעבודה. בנוסף תחושת מטרה משותפת וחזקה יכולה לעזור לאנשים לנווט אתגרים ומכשולים בעבודה וכך להרגיש פחות מיואשים במהרה, וככל שירגישו מחוברים למטרה המשותפת הם יישארו יותר בארגון. מציאת משמעות בעבודה יכולה לתרום לרווחה הכללית ולבריאות הנפשית. זה מספק תחושת סיפוק וסיפוק שמעבר רק לקבל תלוש משכורת. כאשר אנשים מאמינים שלעבודה שלהם יש משמעות ותורמת לעולם טוב יותר, יש סיכוי גבוה יותר שהם ישפיעו לטובה בתפקידם ועל העולם הסובב אותם. כי כאשר תחושת המשמעות טמונה גם המוטיבציה לעבודה עולה וכך התפקיד מתבצע באופן המיטבי ביותר. (Littman-Ovadia et al., 2017). תחושת משמעות בעבודה חיונית להגשמה אישית, הצלחה ארגונית ותרבות עבודה חיובית. לכן, במחקר זה אבחן מספר היבטים מרכזיים, כמרכזי הפעולה של תחושת המשמעות. אחקור את הדרכים בהן אפשר להעלות את תחושת המשמעות בקרב המורים, ואבחן מי מעניק תחושת משמעות גדולה יותר, הממונה או העמיתים. באמצעות ראיונות מובנים, המחקר ממפה נתוני אמת עדכניים שעולים מתוך עדויות לגבי תחושת המשמעות בבתי הספר בישראל. מתוך הנתונים האלו אבודד את המאפיינים העיקריים המאפשרים לפענח מי משפיע יותר על תחושת המשמעות של המורים בבתי הספר האלה. מחקר זה שואף לקדם את הגישה החיובית בבתי ספר כלפי תחושת משמעות בקרב והמורים ולהגביר את המודעות בקרב צוותי חינוך.