הרשעות שווא עקב הודאות שווא: מימדי התופעה והגורמים לה

הרשעות שווא עקב הודאות שווא: מימדי התופעה והגורמים לה

שם הסטודנטית:
ת.ז:
מוגש לכבוד:
תאריך:

תוכן עניינים

מבוא 3
סקירת ספרות 4
הצגת התופעה 10
מתודולוגיה 12
ממצאים 12
מקרה בוחן ראשון: עמוס ברנס 12
מקרה בוחן שני: רומן זדורוב 13
מקרה בוחן שלישי: פרשת עזריה 14
ניתוח הממצאים 15
דיון 16
סיכום מסקנות 18
רשימת מקורות 21

מבוא

מכל הממצאים, הראיות, העדויות והמסקנות שמניחה התביעה בפני בית המשפט, הודאת הנאשם היא הראיה החזקה והמרכזית ביותר שבית המשפט נותן לה משקל ושיכולה להרשיע נאשם במסגרת ההליך הפלילי. לכן במהלך חקירה משטרתית, מנסים חוקרי המשטרה לחלץ הודאה מנאשם, מתוך ההבנה כי הודאת נאשם תוביל לכך שלבסוף יוגש כתב אישום שיביא להרשעתו של החשוד. הודאה של חשוד היא ראייה מרכזית, ובמשך שנים אף כונתה " מלכת הראיות" – בשל משקלה הרב והחזק שהשופטים נותנים לה בבית המשפט. הודאת שווא, היא הודאה שהתוכן שלה, או חצי ממנה אינו אמת. כלומר אדם מודה למעשה בביצוע של פשע שאותו הוא לא ביצע. הסכנה המרכזית של הודאות שווא היא הסכנה מפני הרשעות שווא בבית משפט – וסיטואציות בהם חפים מפשע יושבים בכלא על פשע שלא ביצעו. בועז סנג'רו, מחלק את הגורמים להרשעות שווא לשני היבטים מרכזיים ועיקריים עליהם אדבר בהרחבה בעבודה זו: הראשון, גורמים המשתייכים לתחום דיני הראיות ודרכי ההוכחה במשפט והשני, גורמים המשתייכים לפרוצדורה הפלילית הכוללת סדרי דין, אופן ניהול החקירה ואופן ניהול המשפט.
הרשעות שווא לא רק פוגעות בנאשם וגורמות לו עוול נוראי, אלא גם פוגעות בהליך החפות שיא ערך בסיסי בהליך הפלילי. היא משקפת את הרעיון כי כל בני האדם זכאים עד שלא יוכח אחרת. גם אם נפתחת חקירה נגד חשוד, ואף אם מוגש כתב אישום פלילי נגד נאשם, עד שלא יוכח במשפט מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם אשם, הוא בחזקת חף מפשע. חשיבותה של החפות באה לידי ביטוי גם במעמדו של ערך ההליך ההוגן במשפט הפלילי. ההליך ההוגן נועד להגן על זכויותיו של החשוד והנאשם, כך שלא יורשע חף מפשע, ובכך ייגרם עיוות הדין החמור ביותר. בד בבד נועד ההליך ההוגן לוודא שמירה על כבוד האדם וחירותו, בהתאם לעקרונות שהותוו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
עבודה זו תעסוק באופן נרחב בתופעת הרשעות שווא בישראל והקיפן לרבות הסיבות בהן נאשמים בוחרים להודות בפשע שלא ביצעו. כלומר עבודה זו תעסוק בהיקף הרשעות שווא בישראל והסיבות שהובילו לכך שנאשמים הודו בפשע שלא ביצעו. הרשעות שווא מעוררות בעיה ותהיות לגבי השאלה האם אכן נאשמים חפים משפע מודים באשמה בפשע שלא ביצעו מסיבות שפורטו בהרחבה בסקירת הספרות, ועל כן יש פגיעה בכל הקשור לחפות של אדם באשר הוא אדם וכאמור בעיה גדולה נוספת היא כי יש פגיעה באחת ממטרות העל של הדין הפלילי והוא גילוי וחקר האמת
אי לכך, שאלת המחקר של עבודה זו היינה: למה נאשמים מודים באשמה על אף היותם חפים מפשע? על מנת לענות על שאלה זו, ראשית אבצע סקירת ספרות מקיפה בה אציג דעות וגישות שונות של מלומדים אודות התופעה, היקפה, הגדרתה וכמובן הסיבות אשר גורמות לנאשמים להודות באשמה על אף היותם חפים מפשע. לאחר מכן אבצע פרק אודות הצגת התופעה באופן נרחב ומפורט. לאחר מכן אגיע לחלק הארי של עבודה זו והוא פרק המתודולוגיה, שם אבצע סקירה מקיפה של שלושה מקרי בוחן שהתרחשו בישראל, אנתח באופן נרחב את הממצאים שעולים מניתוח של מקרים אלו, לרבות מה עולה מכל הממצאים יחד ומה מאפיין את התופעה של הרשעות שווא על פי הממצאים. לאחר מכן אבצע פרק דיון בו אציג את עקרי ממצאי המחקר והתובנות שעולות מכך- אסכם את העבודה ואציג מסקנותיי.