השפעות מבצע "עופרת יצוקה" על חיזוק ההרתעה

האוניברסיטה העברית בירושלים

ביטחון לאומי בעת שגרה ובעת לחימה (56094)

השפעות מבצע "עופרת יצוקה" על חיזוק ההרתעה

שנה"ל תשפ"ג

תוכן עניינים

מבוא 3
סקירת ספרות 4
טרור 4
ארגון החמאס 6
מבצע עופרת יצוקה 7
הרתעה 8
מתודולוגיה 11
ממצאים 12
מרכיבי ההרתעה – ייחודיות המקרה הישראלי 12
מרכיבי ההרתעה – מבצע עופרת יצוקה 12
אסטרטגיות הרתעה שונות 14
תוצאות מבצע עופרת יצוקה והשפעתן על ההרתעה 16
מסקנות 17
ביבליוגרפיה 19

מבוא

מאז הקמתה של מדינת ישראל, ניתן לראות כי היא נאבקת באתגרים רבים מול ארגוני טרור. המדינה ממוקמת באזור בעל מצב ביטחוני מורכב ומלא באתגרים, והיא מתמודדת עם אחת המציאויות הקשות ביותר בעולם. המאבק עם הפלסטינים וגל הטרור שהתגבר בשנים האחרונות, גרם לעלייה חריפה בפעילות ארגוני הטרור. מצב זה כלל, בין היתר, פיגועי התאבדות מסוכנים, שיגורי טילים, פיגועי דקירה, פיגועי דריסה ועוד. כתוצאה מכך, ההישרדות של מדינת ישראל תלויה ביכולתה להתמודד עם האיומים המשתנים, לאיים על אויביה ולהגן על עצמה בצורה יעילה, חכמה ומתאימה (גולוב, 2016).
הלחימה נגד ארגוני הטרור התעצמה והפכה להיות עם תוכניות צבאיות קונקרטיות, כאשר כוחות הביטחון הישראליים נקטו במבצעים ממוקדים נגד הטרור ועבדו לנטרול תשתיות טרור בשטחים תחת שליטתם. התובנה האסטרטגית המרכזית מאחורי מבצעים אלה היא שישראל מתמודדת עם מערכה ארוכת טווח נגד אויבים שאינם מתחזקים זהות מדינתית ברורה, כחלק מסכסוך שאינו ניתן לפתרון בטווח הקצר. רוב המבצעים שביצע צה"ל בשנים האחרונות נועדו לחזק את רמת ההרתעה כלפי ארגוני הטרור ולהבטיח אורח חיים תקין ובטחון מתמשך בארץ.
החשיבות המרבית בימים אלה, בהקשר של הקרב נגד החמאס ברצועת עזה, מתקיימת בבחינת הפקטורים השונים של מושג ההרתעה. המטרה העיקרית היא לבדוק ולהעריך האם יש לו עמדה חיונית ובמידה זו יש לו עמדה שימושית לביטחון המדינה של ישראל.
בעבודה זה ארצה לבחון את שאלת ההרתעה שהיא תוצר של פעילות מבצעית של צה"ל ברצועת עזה. ארצה לבחון האם אכן, לפעילות זו הייתה השפעה על ההרתעה. לשם כך, בחרתי להתמקד באחד המבצעים הראשונים והמרכזיים אליהם יצאה ישראל, בשת 2008, שהוא מבצע "עופרת יצוקה".
מבצע "עופרת היצוקה" היה מבצע צבאי רחב היקף שביצע צה"ל בדצמבר 2008, בעקבות התקפות של ירי תלול מסלול ופעולות טרור של ארגון החמאס ברצועת עזה. המבצע נמשך 22 יום והוא התרחש בשתי פעימות: תחילה המבצע כלל סדרת מתקפות אוויריות, ולאחר מכן, בכניסה קרקעית לרצועה. מטרתו העיקרית הייתה לרסן את החמאס ולהחזיר את השקט ליישובי הדרום. המבצע הוא אחד מהמבצעים המצומצמים שגרם לשינויי במפת התקיפה של מדינת ישראל ושימש כלי ייחודי להרתעה ולפעולות נגד ארגוני טרור (משרד החוץ, 2008; רובין 2015).
בעבודה להלן אסקור את הספרות המחקרית על טרור, ארגון החמאס, מבצע עופרת יצוקה, והרתעה. על סמך סקירה זו, ועל סמך ניתוח תוכן של אסטרטגיות הרתעה, ואסטרטגיות ההרתעה של צה"ל. אדון בתוצאות של "מבצע עופרת יצוקה" והשפעותיהם על ההרתעה. הטענה המרכזית במחקר הנוכחי היא כי מבצע עופרת יצוקה הביא להרתעה בקרב ארגון החמאס, אך יחד עם זאת, הביא גם להתחזקות הארגון ואפשרותו להתחמש במטרה לממש את עיקרי האידיאולוגיה של התנועה: הקמת מדינה אִסלאמית פלסטינית על כל שטחי ארץ-ישראל.