השפעת המהפכה החוקתית על זכויות המיעוט הערבי בישראל

השפעת המהפכה החוקתית על זכויות המיעוט הערבי בישראל

תוכן עניינים

מבוא 2
המיעוטים במדינת ישראל 3
מעמד המיעוט הערבי במדינת ישראל 3
המהפכה החוקתית 3
הזכות לשוויון 5
שוויון בהקצאת משאבים כספיים 7
שוויון במגורים 7
הזכות לחינוך 8
חקיקת חוק יסוד הלאום 8
סיכום ומסקנות 10
ביבליוגרפיה 12

מבוא

מאז קום המדינה, מתקיים בישראל מתח מובנה בין זהותה כמדינה יהודית לבין מחויבותה לערכים דמוקרטיים. מתח זה עולה ביתר שאת כאשר בוחנים את מעמדו המשפטי והחברתי של המיעוט הערבי, המהווה כחמישית מאזרחי המדינה. סוגיית זכויות המיעוט הערבי בישראל אינה רק שאלה של מדיניות ציבורית, אלא גם שאלה חוקתית, מוסרית וזהותית. בתוך הקשר זה, ראוי לבחון כיצד התפתחות המשפט החוקתי הישראלי, ובפרט מה שמכונה "המהפכה החוקתית", עיצבה או השפיעה על זכויות המיעוט הערבי.
מטרת עבודה זו היא לבחון את השפעתה של המהפכה החוקתית בישראל על מעמדו של המיעוט הערבי ועל זכויותיו בתחומים שונים של החיים הציבוריים. שאלת המחקר המרכזית שבה תעסוק העבודה היא: עד כמה השפיעה המהפכה החוקתית על עיגון, קידום והגנה של זכויות המיעוט הערבי בישראל, ובאילו אופנים באה לידי ביטוי השפעה זו?
לצורך בחינת שאלה זו, העבודה תתמקד בניתוח התפתחויות משפטיות מרכזיות שחלו בעקבות חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק בשנת 1992, ובפסיקות בתי המשפט שהחילו את עקרונותיהם על סוגיות הנוגעות למיעוט הערבי. בתוך כך, תיבחן גם חקיקת חוק יסוד הלאום והשלכותיה האפשריות על שוויון זכויות, כמו גם הדיון העקרוני במתח בין יהדותה של המדינה לדמוקרטיותה. העבודה תעשה שימוש במקורות משפטיים, בפסיקה עדכנית ובספרות מחקרית בתחום המשפט החוקתי.
העבודה בנויה ממספר חלקים מרכזיים. ראשית, תובא סקירה כללית על מעמד המיעוטים בישראל, תוך התמקדות בהיבטים משפטיים והיסטוריים הנוגעים לערבים אזרחי המדינה. לאחר מכן, תוצג סקירה של המהפכה החוקתית וניתוח עקרונותיה, כפי שהתעצבו בפסיקה, בדגש על הקשר שבין חוקי היסוד לבין עקרון השוויון. בהמשך, ייבחנו פסיקות מפתח בהקשרים של שוויון במשאבים, מגורים, חינוך ותעסוקה, כדי להבין את השלכות המהפכה החוקתית על חיי היומיום של המיעוט הערבי. לבסוף, תנותח השפעתו של חוק יסוד הלאום, ומידת התאמתו לעקרונות דמוקרטיים ולערכי שוויון. העבודה תסתיים בפרק סיכום אשר יגבש את המסקנות העולות מן הדיון, תוך התייחסות למשמעויות החברתיות והמשפטיות של ממצאי המחקר.