התמודדות עם אלימות אוהדים בכדורגל באנגליה ובישראל

האוניברסיטה הפתוחה

התמודדות עם אלימות אוהדים בכדורגל באנגליה ובישראל

עבודה סמינריונית

בקורס: ספורט וחברה (10583)

2025

תוכן עניינים

מבוא 1
רקע תיאורטי 3
מהו ספורט 3
אהדת כדורגל 3
אלימות בספורט 4
אלימות אוהדי הכדורגל באנגליה 5
התמודדות אנגליה עם בעיית האלימות 7
אלימות בכדורגל הישראלי 11
דרכי ההתמודדות של ישראל עם האלימות בכדורגל 14
דיון 18
סיכום 20
ביבליוגרפיה 21

מבוא

הספורט התחרותי הוא אחד המוסדות החברתיים המרכזיים של העת המודרנית, והוא משמש זירה שבה באים לידי ביטוי זהויות קולקטיביות, מתחים חברתיים ויחסי כוח שאינם מצטמצמים לגבולות המגרש (גלילי, לידור ובן-פורת, 2009). לצד תפקידו כמקור הנאה ופנאי נושא הספורט גם צד אפל של אלימות פיזית ומילולית, המופנית בין אוהדים לאוהדים, בין אוהדים לשחקנים ולעיתים אף בין השחקנים לבין עצמם (הלפרין, 2014). הכדורגל, ענף הספורט הפופולרי בעולם, הפך עם השנים למוקד המובהק ביותר של תופעה זו. ספרות המחקר העכשווית מתארת את אלימות האוהדים לא כחריגה אקראית אלא כתופעה הנשענת על אידאולוגיה של יריבות ועל פרקטיקות יומיומיות המשעתקות אותה מדור לדור (‎Grodecki‎ & ‎Rookwood‎, 2025).

המונח חוליגניזם, שנטבע בהקשר האנגלי, מתאר התנהגות אלימה ומשבשת סדר מצד אוהדי כדורגל. ואולם מחקר הספורט מדגיש כי אין מדובר בקטגוריה טבעית אלא בקטגוריה חברתית שהתגבשה בתוך הקשר תקשורתי, פוליטי ומשפטי מסוים, ולכן גם דרכי ההתמודדות עימה משתנות ממקום למקום ומתקופה לתקופה (‎Williams‎, 2022). באנגליה הגיעה התופעה לשיאה בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים, ושני אסונות המונים, הייזל בשנת 1985 והילסבורו בשנת 1989, הפכו אותה לשאלה ציבורית ממדרגה ראשונה. בעקבותיהם גיבשה בריטניה מערך חקיקתי ייעודי הכולל צווי הרחקה מאצטדיונים, רישוי מגרשים ועבירות ספציפיות הנוגעות למשחקי כדורגל (‎Pearson‎ & ‎Stott‎, 2022).

חשיבותה של הסוגיה אינה מצטמצמת לעולם הספורט. האלימות במגרשים נתפסת בספרות כתמונת מראה של החברה שבתוכה היא מתרחשת, ובישראל היא קשורה הדוקות למתחים לאומיים, עדתיים ופוליטיים (בן-פורת, 2016). כבר בשלהי שנות השמונים הצביעו פרבשטיין וסמיונוב (1990) על כך שהאלימות בכדורגל הישראלי מתפלגת באופן שיטתי לפי מאפייניהן של הקבוצות ושל הקהילות שמהן הן צומחות, ולא באופן מקרי. מאז נעשו בישראל ניסיונות חוזרים ונשנים לאמץ את המודל הבריטי, ובראשם עבודתה של הוועדה המייעצת לבחינת הפעלת החוק לאיסור אלימות בספורט (צור, 2008), שהתבססה במידה רבה על הניסיון האנגלי (זולפן, 2001).

עבודה זו מבקשת לבחון את דרכי ההתמודדות של השלטונות עם אלימות אוהדים בכדורגל באנגליה ובישראל, ולעמוד על הסיבות לפערים בתוצאות. שאלת המחקר של העבודה היא: כיצד התמודדו השלטונות באנגליה עם תופעת האלימות בכדורגל לעומת מדינת ישראל משנות השמונים ועד היום? הבחינה ההשוואתית מתמקדת בשלושה צירים, הציר החקיקתי והמשפטי, ציר השיטור והאכיפה והציר החינוכי והתקשורתי, ובכל אחד מהם נבדקת לא רק ההחלטה שהתקבלה אלא גם מידת יישומה בפועל. הספרות העדכנית מלמדת כי האפקטיביות של ההתמודדות תלויה פחות בחומרת הסנקציה ויותר באיכות היחסים שבין המשטרה ובין קהל האוהדים ובתפיסת הלגיטימיות של האכיפה בעיני האוהדים עצמם (‎Atkinson‎, 2022).

מבנה העבודה הוא כדלקמן. לאחר המבוא מוצג פרק של רקע תיאורטי המגדיר את מושגי היסוד של ספורט, אהדת כדורגל ואלימות בספורט. הפרק שלאחריו עוסק באלימות אוהדי הכדורגל באנגליה ובדרכי ההתמודדות של השלטונות עימה, והפרק שלאחריו מתאר באופן כרונולוגי את תופעת האלימות בכדורגל הישראלי ואת הכלים שננקטו כנגדה. פרק הדיון משווה בין שתי המדינות ובוחן את הפער שבין אימוץ ההחלטות ובין יישומן, ובכלל זה בסוגיית הגזענות במגרשים, שבה נמצא כי יוזמות למאבק בגזענות נתקלות בספקנות מצד ציבור האוהדים עצמו (‎Penfold‎ & ‎Cleland‎, 2022). העבודה נחתמת בסיכום המשיב על שאלת המחקר.