חשיבות המרכיב הימי בתפיסת הביטחון הלאומי לישראל

פרויקט מחקר
מדיניות ציבורית – צבא וביטחון
עבודת סמינריון

חשיבות המרכיב הימי בתפיסת הביטחון הלאומי לישראל

הזיקה בין היעדר תפיסת ביטחון לאומי לישראל להיעדר ניצול התווך הימי

ינואר 2024

תוכן עניינים

תקציר 3
מבוא 5
תשתית תיאורטית 7
תפיסת ביטחון לאומי 7
תפיסת ביטחון לאומי לישראל 9
אסטרטגיה ימית רבתי 10
ביטחון ימי 10
מודעות למרחב הימי (Awareness Domain Maritime) 12
התנהלות ישראל בנוגע לתפיסת ביטחון לאומי ימי 14
תפיסת הביטחון הלאומי מימי ראשית המדינה 14
מודעות ימית במורשת עם ישראל 16
הזיקה בין היעדר תפיסת ביטחון לאומי לחוסר ניצול התווך הימי 18
ממצאים 21
רמת המנהיג 21
רמת המדינה 22
רמת המערכת 25
מסקנות 27
סיכום 29
מקורות 31

תקציר

"קברניט שאינו יודע לאיזה חוף רוצה להגיע, שום רוח שבעולם לא תיקח אותו לשם." (ל.א סקנה).
בשלהי המאה ה- 19 ניסח לראשונה תת אדמירל אלפרד תייר מהן את מרכיבי העוצמה הימית הנסמכת על ניתוח המאות הקודמות ועל אופן התפתחות המעצמות של אותה תקופה (בריטניה, צרפת והולנד), תוך התייחסות להשפעתה של העוצמה הימית על מהלכה ברמה הפילוסופית, האסטרטגית והטקטית. חיבורו שהפך לימים לאבן יסוד בהגות הצבאית, השפיע רבות על התפתחות הציים בעולם. ההתפתחות הטכנולוגית מכלי שיט קטנים מעץ ומונעים בכוח הרוח, לספינות ענק הבנויות מתכת ובעלות הנעה גרעינית, צוללות ונושאות מטוסים, נשענת כולה על אותם עקרונות שטבע מהן באשר לחשיבות העוצמה הימית בביסוס עוצמת מדינה. לפיו, מדינה בעלת דרכי גישה לים, כמו ישראל, שמשק האנרגיה שלה מבוסס היום יותר מתמיד על הים, שכלכלתה מבוססת כמעט לחלוטין על ייצוא וייבוא דרך הים, ומכיוון שכך הלכה למעשה היא משולה לאי, מחויבת לבחון ולפתח את המרחב הימי, להשתמש בו ולהגן עליו (שרביט ורז, 2018).
ראש הממשלה ושר הביטחון של ישראל לשעבר, דוד בן גוריון, כתב לרגל סיום קורס חובלים בפברואר 1950: "ביטחון המדינה תלוי בים. ציודנו, מסחרנו, נישא על גלי הים ובלי שלטון וכוח ימי לא יעמוד לנו צבא היבשה והאוויר החזק ביותר. בלי שלטון בים תיהפך מדינת ישראל לעיר נצורה." אבל בנוסף לקשירת הצורך של עוצמה ימית בהגנת ישראל מהים או באבטחת נתיבי השיט והמסחר, הוא גם היה מהראשונים לשער כי העצמאות האנרגטית של מדינת ישראל תישען על הפקת גז מהים וכתב "חשיבותו של הים היא לא רק מדינית וצבאית, בים תלוי במידה רבה עתידנו המשקי… הים אינו מדבר מים, כי אם אוצר בתוכו חומרי גלם מכל הסוגים והמינים ואוצרות עוצמה וכוח." (בן גוריון, 1950)
מאז היוסדה מתמודדת ישראל עם איומים ביטחוניים ולכן ניתן משקל יתר כדרך קבע בתפיסת הביטחון הלאומי לתחום הביטחון ולמתן מענה לאיומים החיצוניים. עם זאת, בשל השתנות האיומים לצד השתנות הכללים והמוסכמות בחברה ובהנהגת ישראל, ובמערכת הבינלאומית, עלה משקלם היחסי של הממדים האחרים הנכללים בתפיסת הביטחון. הרעיון לפיו שימור המצב הקיים עדיף על חתירה לשינויים ולקיחת סיכונים בסביבה המתאפיינת באי ודאות, הפכו את ישראל לגורם מגיב, לא יוזם, ופסיבי במאבקי הכוחות הנוכחיים בין הגורמים הפועלים באזור. היעדר תפיסה ולא עמימות תפיסתית עליה קשה להצביע, משתלבת עם היעדר תשתית ביטחון לאומי מוצהרת, דבר הפוגע בלכידות הרעיונית בין הדרגים המדיניים, הביטחוניים והפרטיים. התנהלות זו מובילה לבחינת המציאות דרך היכולות הקיימות או התוכניות האופרטיביות, מבלי להבין את הבעיה האסטרטגית של ישראל ואיך נכון לפעול כאשר האינטרסים הישראליים עומדים בסכנה.
כיום המגמות המסתמנות וכוונות הממשלה מצביעות על התעצמות מוגברת בשנים הבאות בתווך הימי תוך הבנה כי הים הוא עומק אסטרטגי והמרחב הימי הולך וגובר בחשיבותו לישראל, לאינטרסים החיוניים שלה, לעצמאותה האנרגטית ולמשקה ועל כך אכתוב את עבודתי הנכתבת בימי מלחמת "חרבות ברזל" שסופה עוד נראה רחוק ולא ידוע. ההבנה כי אירועי ה- 07 לאוקטובר עשויים להתפתח למלחמה אזורית ואם נרחיק לכת אז אף מעבר לכך, מצריכה את ישראל להסיק בהקדם את מסקנות "11 בספטמבר" בנוגע למודעות למרחב הימי ולהפנים כי במצב הנוכחי עליה להיות מוכנה לתרחישים רחבים וארוכי טווח המצריכים הכנה מוקדמת ויפה שעה אחת קודם.
דוגמא לכך ניתן לראות כבר היום באיומי החות'ים ונאומי השליט האיראני חמינאי בנוגע לשאיפותיהם לחסום את נתיבי השיט לישראל ואף לתקוף כלי שיט שבדרכם ארצה או קשורים לישראל גם אם בעקיפין.
"דובר החות'ים, יחיא סריע, טען שאם עזה לא תקבל את המזון ואת התרופות שהם צריכים, כל כלי שיט בים האדום שמתכוון להגיע לנמל ישראלי, "יהפוך למטרה". לפיו, "הכוחות המזוינים של צבא תימן מכריזים על איסור מעבר של ספינות אשר מפליגות לעבר הישות הציונית, תהיה אשר תהיה ההשתייכות המדינית של אותן ספינות, כל זמן שלא יוכנסו לרצועת עזה האוכל והתרופות שדרושים. ספינות אלה יהפכו ליעד לגיטימי למתקפות מצד הכוחות המזוינים שלנו. ומתוך רצון לשמור על שלום האזור הימי, אנחנו מזהירים את כלל הספינות והחברות מפני שיתוף פעולה עם הנמלים הישראליים". (רוזנצוויג א', 10/12/2023, "צבא צרפת: יירטנו שני מל"טים של החות'ים בתימן", Mako)
איומים אלו שצוינו לעיל באים לידי ביטוי בפועל ומניסיון העבר וההווה, קיימות השלכות בכל הנוגע לנתיבי הסחר בפרט ולמרחב הימי בכלל.

מבוא

בשנים האחרונות, עם התרחבות העיסוק בתווך הימי והגדלת היקף הפעילות האנושית בתחומו, מדינות שונות בעולם, כמו גם ישראל, החלו בתהליכי תכנון של המרחב הימי, תוך גיבוש מסמכי מדיניות ותכנון מרחבי אזורי. (מנהל התכנון, 2021) דוגמא לכך הינה ארצות הברית שמסקנותיה מאסון התאומים הצביעו על עיוורון ימי והצורך לתת לכך מענה על ידי הגדלת המודעות למרחב הימי ממניעים ביטחוניים בתחילה ובהמשך התרחב לכלל התחומים לטובת מימוש הפוטנציאל הימי לטובת המדינה. (חורב, 2021). כיום, קיימת דעה רווחת כי העלאת מודעות התווך הימי וניהולו, עיגונו במסמכים מדיניים כמו תפיסת ביטחון לאומי, בניית אסטרטגיה ימית רבתי, והעמדת מסמכי מדיניות בשרניים, שקיים בהם היבט תפעולי אסטרטגי, הכרחיים לטובת מימוש מלוא התועלות לישראל (חורב, 2021).
כחלק מהיעדים הלאומיים של מדינת ישראל, קיימת הבטחת חוסנה החברתי והכלכלי וכן חיזוק מעמדה הבין לאומי והאזורי של המדינה, תוך חתירה לשלום עם שכניה (מינץ ושי, 2016). בהיעדר תפיסת ביטחון לאומי רחבה לישראל, הכוללת היבטים שהם מעבר לביטחוניים הגנתיים צרים, קיים החשד כי נפגעים תהליכים של צמיחה ומינוף. יתר על כן, נראה כי גם אם קיימות האסטרטגיות, הן ברובן אינן גלויות כחלק ממדיניות עמימות בה ישראל נוהגת ונשאלת השאלה, האם נצרכת העמימות באופן רוחבי כל כך או שמא זכות הציבור לדעת ויש מקום לחשוף ולהציג את אותם מסמכים, לצד שמירה על צעדים אופרטיביים מסוימים תחת חסיון.
הרעיון העומד בהצגת תפיסת ביטחון לאומי לישראל ואסטרטגיות ארוכות טווח בהקשרים ימיים הם הצורך לשים דגש על הפוטנציאל הגלום כקווים מנחים שישפיעו על עתידנו ולא רק בהקשרים ביטחוניים, שכן אם בעבר כדי להעלות מודעות לנושאים במרחב הציבורי ובקרב מקבלי ההחלטות, היו קושרים אותם לפן הביטחוני, היום יציבות כלכלית קובעת גבולות גזרה ברורים יותר המאפשרים לשחקנים בינלאומיים לכלכל את צעדיהם או את ההחלטות שלהם וזאת על ידי חיזוק עוצמתם הכלכלית שמשפיעה גם על הביטחונית. זאת אומרת, שמענה אסטרטגי לכך, עשוי למקסם את התועלות הכלכליות, הכלליות והביטחוניות לישראל. המחיר להיעדר תפיסת ביטחון לאומי הכוללת את התווך הימי הינו חוסר מימוש הפוטנציאל במלואו והדבר בא לידי ביטוי בהיבטים שונים, ביטחוניים, דיפלומטיים, מסחריים, בתחומים השונים של הים כמו גז, נפט, ספנות, סחר וכו'. לכן אבקש לחקור את הזיקה בין היעדר תפיסת ביטחון לאומי לישראל לבין היעדר ניצול מיטבי של התווך הימי. שאלת המחקר היא כיצד מצב תפיסת הביטחון הלאומי משפיע על ניצול התווך הימי?
טענת המחקר הינה שבהיעדר תפיסת ביטחון לאומי לישראל או היעדר הרחבת התפיסה מהיבט הגנתי ביטחוני צר להיבטים נוספים, אין ניצול מיטבי של התווך הימי מפני שאין תפיסת ביטחון לאומי שערה לממדים אלו כלל ולמחירים אותם ישראל משלמת בהיעדר חשיבה ארוכת טווח בתחום. במצב בו אין ניהול מיטבי של המרחב הימי כחלק מתפיסת ביטחון רחבה, ייפגע הפוטנציאל הכלכלי והביטחוני שחשובים למדינת ישראל לטובת מיקומה במערכת ויציבותה. אבקש להציג את העובדה כי ניהול רופף, אם בכלל, בהכרח מחמיץ את מלא התועלות…………