יחס הדין הישראלי להמתת חסד

יחס הדין הישראלי להמתת חסד

תוכן עניינים

מבוא 3
המתת חסד – הגדרה 4
איזון והתנגשויות בין כבוד האדם וחרותו והזכות לאוטונומיה לבין ההגנה על קדושת החיים 5
חקיקה ופסיקות בית המשפט, ההלכה הקיימת, והמגמות ביחס להמתת חסד 9
משפט משווה – ארצות הברית 16
המתת חסד אקטיבית 16
המתת חסד פאסיבית – צוואה בחיים 17
יישום עקרון צוואה בחיים במדינות ארצות הברית: 19
סיכום ודיון 20
ביבליוגרפיה 23

מבוא

עבודה אקדמית זו תעסוק בהרחבה בסוגייה של המתות חסד במדינת ישראל.
נכון לימנו אלו, בשנת 2023, בהחלט ניתן לומר כי, הסוגייה של המתת החסד, מהווה את אחת הסוגיות הרגישות ביותר שיש כיום בחברה הישראלית ובחברה הכלל אנושית, וזאת לנוכח העובדה כי התקדמותה של הרפואה המודרנית, מאפשרת נכון לימנו את הארכת חיי החולה- ואף הסופני.
מאז ומעולם היוו הגישות והיחס לחולה אשר נוטה למות אחת מהבעיות המוסריות הגדולות ביותר בתחום הרפואה והמוסר כאחד. הבעיה הזו גברה במיוחד במרוצת השנים האחרונות, בעקבות הקדמה הרפואית המתפתחת, שמצד אחד, העניקה לרופאים מגוון של אמצעיים אבחנתיים וטיפוליים מתקדמים ביותר, אשר מאפשרים לאותו רופא להאריך חיים של חולים רבים הרבה מעבר משניתן בעבר; ומהצד השני, לא תמיד מביאה אותה הארכת החיים לשיפור באיכות החיים, של אותו חולה ובכך מדובר לעתים בהארכת חיי סבל וייסורים קשים מנשוא.
בנקודה זו חשוב לי לציין כי, עד לשנת 2005, מדינת ישראל לא חוקקה שום חוק שנועד להסדיר את הסוגייה של המתות החסד באופן מוחלט ומוסדר. המקור החוקי היחידי אליו היה ניתן לפנות להבנתו ובדיקתו של יכולת או אי יכולת של ביצוע המתת חסד בישראל הינו חוק העונשין, אשר קובע, כי כל סיוע באשר הוא להתאבדות מהווה עבירה פלילית שהעונש לצידה הוא 20 שנות מאסר.
סעיף 309(4) לחוק העונשין קובע, כי "במעשהו או במחדלו החיש את מותו של אדם הסובל ממחלה או מפגיעה שהיו גורמות למותו גם אילולא מעשהו או מחדלו זה". המשמעות של סעיף זה משמעותו, כי קיים איסור מוחלט על כל ביצוע או אפילו נקיטת פעולה כלשהי באופן פעיל שיכולה להיות סוג של המתת חסד.
לעומת זאת, לעניין המתת חסד פאסיבית, המצב המשפטי בישראל היה יותר ברור ומובן.
דהיינו, לקראת סוף שנת 2005 חוקק חוק החולה הנוטה למות, שמטרתו של החוק הזה הינו להתוות את הקו המנחה, בנושא מתן הטיפול הרפואי לחולה/מטופל הנוטה למות תוך כדי שמירה על האיזון שבין 2 הערכים הקדושים מבחינה חוקתית והם ערך קדושת החיים לבין חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו ואיכות חייו של החולה. לפי לשון החוק נקבע עקרון בסיסי שעל פיו יקבע הטיפול הרפואי עבור אותו חולה הנוטה למות. הפרמטרים אשר יהוו משקל הם מצבו הרפואי של החולה, רצונו ומידת הסבל אותו הוא חווה.
כך למשל אפשר להניח לחלוטין כי ההנחה הראשונית והברורה של כל אדם באשר הוא אדם הוא כי האדם רוצה להמשיך לחיות את חייו. רק כאשר נקבע על ידי רופא מוסמך כי מצבו הרפואי של החולה, עומד בתנאי הגדרת החוק של חוק החולה הנוטה למות, ושאין הוא צפוי להמשיך לחיות מעבר לתקופה של מינימום 6 חודשים, ניתן לבדוק באם החולה איננו מעוניין שחייו יוארכו באופן מלאכותי.
נקודה חשובה נוספת שאני רוצה להבהיר היא כי, קיימות דילמות רבות ומגוונות בכל הנוגע לסוגייה של המתת החסד. הראשונה, היא יכולת הארכת החיים של החולים לעיתים בכל מחיר גורמת וגוררת איתה סבל לנוטים למות הסובלים למשל ממחלות שכוחות מרפא, שכתוצאה ישירה ממחלות אלה סובלים החולים ממגוון הפרעות שונות בתפקוד של איברים שונים, מכאב פיזי ומסבל נפשי חמור. ואז נוצר מצב, בה מבקשים או ישאלו הרופאים את קרובי החולה – האם ברצונם להקל על הסבל והכאב ולשים קץ לייסורי התופת בהם החולה סובל באופן יזום ומלאכותי (מצב זה מוכר כהמתת חסד אקטיבית).
מצד שני, מקרים אחרים כגון מניעת טיפול היא זו שתביא לכאביו של החולה (המתת חסד פאסיבית).
שאלת המחקר של עבודה זו היינה: אם ההסדר החקיקתי בישראל סביב המתת חסד מהווה פגיעה בכבוד האדם וחרותו והזכות לאוטונומיה של האדם המבקש לסיים את חיוו בדרך של המתת חסד.
הדילמות המתעוררות בעבודתי, נוגעות בעימות החוקתי בין שני ערכים חוקתיים ראשונים במעלם, ואלו הם: העימות בין עקרון "קדושת החיים" לבין עקרון "כבוד האדם".
אי לכך, על מנת לסקור בהרחבה את הסוגייה של המתות חסד במדינת ישראל לאור הערך החוקתי של כבוד האדם וחרותו – אעבוד לפי אבני הדרך כדלקמן:
בפרק הראשון אסקור ואתאר בהרחבה יתרה מהי למעשה המתת חסד לפי הדין המקובל בישראל והשיטות השונות שמבצעים אותה. לאחר מכן אסקור את סוגיית המתת חסד מבחינה משפטית כפי שהיא מוסדרת כיום בשנת 2023 ואציג את החקיקה ופסיקת בית המשפט לרבות ההלכה הקיימת לעניין זה. באותו הפרק אני אסקור בהרחבה יתראה את הערך החוקתי את האיזון וההתנגשויות בין זכויות – בין כבוד האדם וחרותו והזכות לאוטונומיה לבין ההגנה על קדושת החיים לאור החקיקה וההלכה הקיימת בישראל. לאחר מכן אבצע סקירה של המצב המשפטי במדינות ארצות הברית.
לבסוף אנסכם את העבודה ואתאר את מסקנותיי העיקריות, ואביע את דעתי לגבי הכיוון שמדינת ישראל הולכת מבחינת נושא המתות חסד וזאת לאור ביאור ופירוש החקיקה הפסיקה ואיזון חוקי היסוד והערכים המתנגשים.