מנהיגות מוסרית בארגונים: מדידה, מנגנונים והראיות על התנהגות אתית ועל דיווח על הפרות

מנהיגות מוסרית בארגונים: מדידה, מנגנונים והראיות על התנהגות אתית ועל דיווח על הפרות

מבוא 1
הגדרת המנהיגות המוסרית ומדידתה 1
ההגדרה המקורית וסולם המדידה שנגזר ממנה 1
ניסיונות להרחיב את המושג 2
המנגנונים המוצעים 3
למידה חברתית וחיקוי 3
החלפה חברתית, זהות והפנמה 3
מנגנונים קוגניטיביים 4
הראיות על התוצאות 4
ממצאי מטא-אנליזה 4
גבולות ההשפעה והצד האפל 4
המקרה של דיווח על הפרות 5
מן הקול הארגוני אל השריקה 5
הראיות על הקשר 6
מתי מנהיגות מוסרית עלולה לדכא דיווח 6
מה מניע את המדווח 7
הביקורת המתודולוגית על התחום 7
חפיפה מושגית עם סגנונות מנהיגות אחרים 7
דיווח עצמי ומדידה חד-זמנית 8
בעיית הסיבתיות 8
סיכום 9
רשימת מקורות 10

מבוא

המושג מנהיגות מוסרית נכנס לחקר ההתנהגות הארגונית כתשובה לשאלה מעשית: מה בדיוק עושה מנהל שעובדיו תופסים אותו כאדם ישר, ומה ההשלכות של ההתנהגות הזאת עליהם. בראון, טרווניו והריסון הגדירו מנהיגות מוסרית כהפגנה של התנהגות נאותה מבחינה נורמטיבית בפעולות אישיות וביחסים בין-אישיים, וכקידום ההתנהגות הזאת בקרב הכפופים באמצעות תקשורת דו-כיוונית, חיזוק וקבלת החלטות (‎Brown‎, ‎Treviño‎, & ‎Harrison‎, ‎2005‎). ההגדרה קושרת יחד שני רכיבים, מודל אישי של התנהגות נאותה מזה וניהול פעיל של האתיקה בקרב הכפופים מזה, והיא סיפקה לראשונה כלי מדידה קצר ובר-שכפול (‎Brown‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2005‎).

בעשרים השנים שחלפו הצטברה סביב ההגדרה הזאת ספרות אמפירית גדולה. סקירה מוקדמת של בראון וטרווניו כבר הצביעה על כך שהמושג נבדל מסגנונות מנהיגות סמוכים ובה בעת חופף להם באופן חלקי, ועל כך שהמנגנונים שדרכם הוא אמור לפעול טרם נבדקו כראוי (‎Brown‎ & ‎Treviño‎, ‎2006‎). ביקורת מאוחרת יותר טענה שהתחום סבל מריבוי הגדרות ומדידות שאינן עולות בקנה אחד זו עם זו, ושדרוש לו ניקוי מושגי לפני שאפשר יהיה להצטבר ממנו ידע (‎Banks‎, ‎Fischer‎, ‎Gooty‎, & ‎Stock‎, ‎2021‎).

סקירה זו בוחנת את גוף הידע הזה בחמישה צירים. הפרק הראשון עוסק בהגדרת המושג ובמדידתו. הפרק השני מציג את המנגנונים התאורטיים המרכזיים שהוצעו כדי להסביר כיצד מנהיגות מוסרית פועלת. הפרק השלישי סוקר את הראיות על התוצאות ברמת העובד וברמת הצוות, ובכללן הראיות על גבולות ההשפעה. הפרק הרביעי מוקדש למקרה מבחן אחד, הדיווח של עובדים על הפרות אתיות, שבו הראיות מורכבות במיוחד. הפרק החמישי דן בביקורת המתודולוגית על התחום. הסיכום מציע מסקנות זהירות ומצביע על מה שהספרות אינה מסוגלת לבסס. לאורך הסקירה נשמרת הבחנה מפורשת בין ממצא מתאמי ובין טענה סיבתית, מפני שרוב המחקר בתחום הוא חתכי ומבוסס דיווח עצמי.