משאבי הטבע והשפעתם על מלחמת האזרחים באנגולה

האוניברסיטה העברית בירושלים
הפקולטה למדעי החברה
המחלקה ליחסים בינלאומיים

משאבי הטבע והשפעתם על מלחמת האזרחים באנגולה

עבודה סמינריונית בקורס:
קפיטליזם גלובלי: נפילתו ועלייתו במהלך המאה ה-20 (58307)

תוכן עניינים

מבוא 1
המאבק הפנימי על משאבי הטבע באנגולה 3
התפתחות הסכסוך ומטרותיו הכלכליות 3
אזורי שליטה של ה-MPLA 6
אזורי שליטה של ה-UNITA 9
מדינות זרות התומכות ב-MPLA 12
מדינות זרות התומכות ב-UNITA 15
האינטרסים הכלכליים והפוליטיים בסכסוך 21
סיכום ומסקנות 23
ביבליוגרפיה 25

מבוא

בעבודה זו אציג את השפעותיהם של משאבי הטבע על קונפליקטים, שאלת המחקר שאותה ארצה לבדוק היא – כיצד השפיעה נוכחותם של משאבי הטבע על מלחמת האזרחים באנגולה? לצורך כך אבחן כמקרה בוחן את אנגולה השוכנת בדרום-מערב אפריקה בשנים 1975 עד 2002. באותן שנים נמצאה המדינה בסכסוך פנימי במקביל לקבלת העצמאות מפורטוגל, והחלה התקופה הפוסט-קולוניאלית באנגולה. סכסוך אלים החל בשל חוסר הסכמה של תנועות לאומיות שונות בהנהגה והרצון של כל אחת לקחת שליטה על משאבי הטבע של המדינה, זאת על מנת לקבוע ריבונות המדינה והביסוס שלה. התנועות שהיו בסכסוך ממשך הן האיחוד הלאומי לעצמאות של אנגולה (UNTIA) והתנועה העממית לשחרור אנגולה (MPLA).
לפיכך, אבחן כיצד כל תנועה ביססה את שליטתה באנגולה והאם המאבק החל בעקבות הימצאות מאגרי הטבע, כגון מאגרי נפט נכבדים הנמצאים באזור החוף בקבינדה (Cabinda) שהיו ידוע כמקור הכנסה העיקרי של הממשלה הקולוניאלית הפורטוגלית. הבנה זו תסייע להבין את הימשכותה של המאבק הפנימי והאם נובע מאינטרסים כלכליים. היות ומאגרי הטבע מייצגים את מקורות הפוטנציאליים להכנסה ופיתוח כלכלי למדינה במיוחד שמדובר במדינה אשר מתחילה את דרכה החדשה. יתרה מזו, אבחן את התערבותן של מדינות חיצונות בקונפליקט באנגולה, המדינות העיקריות שאתמקד בהן: ארצות הברית (ארה"ב), ודרום אפריקה, המסייעות לתנועה הלאומנית (UNTIA) לצד ברית המועצות (בריה"מ) וקובה התומכות בתנועה עממית (MPLA). העבודה תכלול התבונות על כל מדינה באופן פרטני והבנת האינטרסים הפנימים שלה בסכסוך ומדוע היא בחרה להיות בצד התומך של אותה תנועה, האם מדובר באינטרסים פוליטיים? כגון ארה"ב שהסתייגה לצד התנועה הלאומנית, משום שהתנועה העממית אחזה באידאולוגיה קומוניסטית ובעלת ברית עם בריה"מ. זאת לאור המלחמה הקרה שהתנהלה באותן שנים בין ארה"ב לבריה"מ.
בנוסף לכך, העבודה תבחן את האינטרסים הכלכליים האם מדינות מנסות להגן על רווחיהן גם במהלך הקונפליקט ולכן הן בוחרות צד, לדוגמא ארה"ב בשנת 1975, אשר אחת מחברות הנפט שלה שעבדו באנגולה הייתה Gulf Oil Corporation. ל-Gulf Oil לה היה 50% ממניות חברת Cabinda Gulf Oil, שפעלה במחוז Cabinda של אנגולה. המעורבות של Gulf Oil באנגולה הייתה חלק ממגמה גדולה יותר של חברות נפט אמריקאיות להשקיע במדינות עשירות בנפט באפריקה וברחבי העולם. עם זאת, מלחמת האזרחים באנגולה שיבשה את הייצור וחיפושי הנפט, וגרמה להפסדים כלכליים משמעותיים למדינה ולחברות זרות הפועלות בה.
כמו כן, אראה כיצד המערכת הבינלאומית פועלת בסכסוך, האם היא נוקטת בצעדים חוקתיים המגבלים את הרדיפה אחר מאגרי הנפט או לפחות מגבילים את השימוש בהן. על מנת למנוע את המשכיות המאבק הפנימי באנגולה, אשר עירב עימו את המעצמות הגדולות. אבחן אילו סנקציות הוטלו על ידי האו"ם, זאת לצד הסיוע שהתקבל מן האיחוד האפריקני שניסה לנהל משא מתן בין שני הקבוצות. אבחן את הכלים, ואבדוק אם הם החמירו את הרדיפה אחר משאבים או שמה הייתה גיוס פוליטי של התנועות לשיח מפייס. לסיום מטרתי בעבודה היא לראות את השלכותיהם של מאגרי טבע במדינה, לרבות מדינה הנמצאת בסכסוך כאשר אותם משאבים מהווים בסיס מתמשך למאבק, לצד התנהלות של מדינות אחרות שהן בעלות אינטרסים כלכליים ופוליטיים.