ניתוח משפטי והשוואתי של דרישת ראיית הסיוע בעדות ילדים בעבירות מין

ניתוח משפטי והשוואתי של דרישת ראיית הסיוע בעדות ילדים בעבירות מין

תוכן עניינים

מבוא 3
מבט כללי אודות התוספת הראייתית מסוג סיוע 4
המועד לבחינת ראיית הסיוע 4
המקרים לדרישת הסיוע בדין הישראלי 6
ההסדר הקבוע בחוק הגנת הילדים לעניין עדות קטינים 7
טיב ומהות ראיית הסיוע הנדרשת לעדות ילד בפני חוקר ילדים 8
מצב נפשי, שקרי נאשם, אמירות מפלילות והתנהגות מפלילה כסיוע 8
מצב נפשי כסיוע 9
שקרי נאשם כסיוע 10
אמירות מפלילות והתנהגות מפלילה כסיוע 11
מבט ביקורתי על דרישת הסיוע בעבירות מין בילדים 12
היקש מסעיף 54א(ב) לפ' הראיות לרפורמה בדרישת הסיוע 13
משפט משווה – ארה"ב ואנגליה 20
סיכום 22
ביבליוגרפיה 24

מבוא

בסמינריון זה אבקש להתמקד בדרישה הראייתית לראיית סיוע, כאשר התביעה מבקשת להסתמך על עדות ילד שנגבתה בחקירת ילדים וכאשר הילד לא מעיד במשפט. דרישה זו קבועה בסעיף 11 לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (להלן: חוק הגנת ילדים). הסעיף קובע כי במצב דברים זה לא ניתן להרשיע נאשם על בסיס עדות של חוקרת הילדים המעידה במקום הילד, אלא אם קיימת בחומר הראיות ראיה מסוג סיוע. במסגרת הסמינריון אבקש לבחון את טיבה ומהותה של אותה ראיית סיוע שנדרשת לשם הרשעה כאשר הילד לא מעיד בבית המשפט. דיון זה מתעורר בפסיקה בעיקר בעבירות מין שבוצעו כלפי קטינים, ומשכך בעבודה אתמקד בדרישת הסיוע ספציפית ביחס לעבירות מין שבוצעו בקטינים, בתוך המשפחה ושלא בתוך המשפחה.

דרישה הסיוע בסיטואציה זו נועדה להגן, בעיקר, על שני אינטרסים נוגדים. מחד, אינטרס ההגנה על זכויות הנאשמים ואינטרס ההגנה על חפים מפשע מפני הרשעת שווא, שכן הקטינים לא עומדים למבחן החקירה הנגדית. מנגד, דרישה זו נועדה להגן על קטינים נפגעי עבירה, בין היתר מפני הפגיעה הנפשית שעלולה להיגרם להם כאשר הם מעידים בבית המשפט, עומדים בפני הנאשם וחשופים לחקירה נגדית.

לאור זאת, אני מבקשת לטעון כי ההסדר הקובע דרישת סיוע עלול לפגוע בערך ההגעה לחקר האמת ובמקום להגן על קטינים נפגעי עבירה, הוא פעמים רבות עלול דווקא לפגוע בקטינים נפגעי העבירה לאור ההחמרה הראייתית הנדרשת וזיכוי נאשמים בשל האמת המשפטית השונה מהאמת העובדתית, ובשים לב לקושי בהוכחת ראייה מסייעת. אטען בהקשר זה כי ההסדר החוקי הוא הסדר ישן, מכביד, שעלול להוביל לתוצאות בלתי צודקות כזיכוי אשמים, בין אם כאמור בשל היעדר ראייה המהווה סיוע, ובין אם משום שרשויות התביעה מראש יבחרו לסגור את תיק החקירה ולא להגיש כתב אישום, בהיעדר ראייה מסייעת. אין מדובר במקרים נדירים וחריגים, שכן עבירות המין בקטינים, ובכלל, כידוע נעשות "בחדרי חדרים" ולא גלויים לעיני כל. זו גם הסיבה שמרבית תיקי המין נסגרים עוד בשלב התלונה או החקירה וכלל לא מגיעים לפתחו של בית המשפט.

סמינריון זה נכתב אחרי "תקופת הקורונה", שלצד הקושי שבא עלינו בתקופה זו, היא נתנה לנו הזדמנות להיווכח כי ניתן לנהל גם הסדרים משפטיים בצורה אחרת. כמעט כל הדיונים הפליליים שאינם דיוני הוכחות מתקיימים באמצעות מערכת ה- video conference (היוועדות חזותית). לכן, ניתן למצוא הסדרים דומים שיאפשרו להקל עם דרישת הסיוע, ובמקום זאת למצוא פתרונות טכנולוגיים אחרים כמו העדת הילד באמצעות מערכת היוועדות חזותית, או נוכחות הנאשם באמצעות היוועדות חזותית או בדרכים דומות אחרות. באופן זה, ניתן יהיה "להגמיש" או להחליף את דרישת הסיוע בדרישות ראייתיות מקילות יותר. שינוי דומה בעבירות מין מדרישת סיוע לדרישת הנמקה נעשה לגבי הרשעה בעבירת מין על יסוד עדות יחידה של נפגעת העבירה. ארחיב אודות שינוי זה ואבקש לטעון כי כפי שנעשה השינוי בהקשר זה כך צריך להיעשות גם לגבי עדויות ילדים נפגעי עבירות מין.