ניתוח פסק הדין: ע"ע 203-10: רשות העתיקות נ' עבדלה חגאזי ואח'

ע"ע 203-10: רשות העתיקות נ' עבדלה חגאזי ואח'

ניתוח פסק דין

תוכן עניינים

הצגת המקרה והמחלוקת 1
תמצית טיעוני המערערת (רשות העתיקות) 2
תמצית טיעוני המשיבים (העובדים) 2
הכרעת בית המשפט: התייחסות לטענות והכרעה סופית 3
חשיבות פסק הדין ותרומתו למשפט הישראלי 4
ביקורת משפטית על פסק הדין 5

הצגת המקרה והמחלוקת

פסק הדין ניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים. מדובר בסכסוך בין רשות העתיקות לבין עובדים (חגאזי ו־30 נוספים), אשר הועסקו בפועל באתרי חפירות ארכיאולוגיות מטעם רשות העתיקות, אך באמצעות חברת כוח אדם: חברת בריק.
עובדים אלו טענו כי לאחר תשעה חודשי עבודה, הם הפכו לעובדי רשות העתיקות מכוח סעיף 12א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו־1996. רשות העתיקות טענה מנגד כי מאפייני העבודה אינם מקנים לעובדים מעמד של עובדי הרשות, שכן מדובר בעבודות זמניות וחולפות.
המחלוקת המרכזית נסבה סביב פרשנות תחולתו של סעיף 12א: האם יש לראות בעובדים כעובדי הרשות לאחר תקופת העסקה ממושכת באמצעות קבלן, חרף האופי הנטען של זמניות בעבודתם. בית הדין האזורי קיבל את עמדת העובדים, קבע כי הם עובדי הרשות ופסק שהפיטורים שבוצעו על ידי נציגי הקבלן בטלים. רשות העתיקות ערערה על כך לבית הדין הארצי.
סיכום:
• הסוגיה המרכזית: תחולת סעיף 12א לחוק קבלני כוח אדם על עובדים המועסקים בפועל ברציפות, אך בעבודות "זמניות".
• המחלוקת: מעמד העובדים לאחר תקופת עבודה ממושכת בשירות רשות העתיקות באמצעות קבלן.