ניתוח פסק הדין: ע"ע 478/09 יצחק חסידים נ' עיריית ירושלים

ע"ע 478/09 יצחק חסידים נ' עיריית ירושלים

ניתוח פסק דין

תוכן עניינים

הצגת המקרה והמחלוקת 1
תמצית טיעוני המערער 2
תמצית טיעוני המשיבות 3
הכרעת בית המשפט 3
חשיבות פסק הדין ותרומתו למשפט הישראלי 4
ביקורת משפטית על פסק הדין 5

הצגת המקרה והמחלוקת

פסק הדין עוסק במערכת יחסי עבודה משולשת מורכבת שהתנהלה במשך עשרות שנים בין המערער יצחק חסידים לבין עיריית ירושלים והחברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי. החל משנת 1975 העבירה העירייה את שירותי המחשוב שלה למיקור חוץ באמצעות החברה, ובהמשך באמצעות חברת אשד, ובכך יצרה מתכונת ממושכת של העברת פונקציות מחשוב לגורמים חיצוניים. חסידים עבד ברצף במערך המחשוב של העירייה מארבע תקופות שונות: כשכיר בחברה, כקבלן עצמאי באשד, שוב כקבלן עצמאי מול החברה, ולבסוף כשכיר בחברה עד לפיטוריו בשנת 2003.
המערער תבע הכרה בו כעובד העירייה לכל התקופה שבין 1977 ל־2003. לחלופין ביקש להכיר בעירייה ובחברה כמעסיקות במשותף. בנוסף תבע השלמת פיצויי פיטורים ושאר זכויות הנגזרות מהכרה זו. המחלוקת המרכזית נסובה סביב זהות המעסיק האמיתי של חסידים: האם הייתה זו העירייה, כמי שקיבלה בפועל את עבודתו לאורך כל השנים, או החברה והקבלנים שהעסיקו אותו פורמלית ושילמו את שכרו.
ההכרעה בערעור נדרשה אפוא להתייחס לשאלת מיקור החוץ של מערך המחשוב בעירייה, למבחנים המנחים לקביעת זהות המעסיק במערכות משולשות, ולבירור קיומם של יחסי עובד ומעסיק בתקופות השונות של ההתקשרות. סוגיה נוספת שנדונה נגעה להפסקת תשלום רכיב השנרק (שעות נוספות רגילות קבועות) ששולם למערער כשכיר בחברה.
סיכום:
• המחלוקת נסובה על זהות המעסיק האמיתי במהלך עשרות שנות עבודה.
• הנושא מחייב בחינה מעמיקה של מיקור חוץ אותנטי לעומת העסקה פיקטיבית.
• נדונה גם שאלת תשלום רכיב השנרק והשלכותיו על פיצויי הפיטורים.