ניתוח פסק הדין: ע"ע 508-08: מדינת ישראל הנהלת בתי המשפט נ' רוטנברג

ע"ע 508-08: מדינת ישראל הנהלת בתי המשפט נ' רוטנברג

ניתוח פסק דין

תוכן עניינים

הצגת המקרה והמחלוקת 1
תמצית טיעוני המערערת (המדינה) 2
תמצית טיעוני המערערים (המשיבים) 2
הכרעת בית המשפט 3
חשיבות פסק הדין ותרומתו למשפט הישראלי 4
ביקורת משפטית על פסק הדין 4

הצגת המקרה והמחלוקת

פסק הדין עוסק בשאלת זכאותם של מתמחים בלשכות שופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים לתשלום גמול שעות נוספות עבור עבודתם במהלך תקופת ההתמחות. המתמחים הועסקו במשך שנה (1.3.2001-29.2.2002), והיקף עבודתם עמד על 42.5 שעות שבועיות. במהלך תקופה זו, הופעל מנגנון לפיו שעות נוספות שעבדו עד מכסה מסוימת (25.5 שעות בחודש – כשלושה ימי עבודה) הומרו בימי חופשה, ללא תשלום כספי. עבודתם מעבר למכסה זו לא תוגמלה כלל.
לאחר סיום ההתמחות, הגישו המתמחים תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בדרישה לתשלום גמול עבור כל השעות הנוספות שביצעו, הן בגבולות המכסה והן מעבר לה. בית הדין האזורי קיבל את התביעה בחלקה וקבע שעל המדינה לשלם גמול מסוים על העבודה במסגרת ההסדר, אך לא מלא, וכן גמול מלא עבור שעות נוספות מעבר למכסה.
על פסק דין זה הוגשו ערעורים הדדיים: המדינה ערערה על עצם החיוב, והמשיבים ערערו על אי פסיקת גמול מלא, אי פסיקת פיצויי הלנה והוצאות.
סיכום:
• המתמחים טענו לזכויות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה.
• המדינה טענה לחוקיות ההסדר ולהיעדר סמכות של שופטים להורות על שעות נוספות.
• המחלוקת נגעה הן לעצם הזכאות והן לשיעור הפיצוי.