סולם המיצובים של מארסיה: מדידת גיבוש הזהות בגיל ההתבגרות ותוקפו של המודל כטענה התפתחותית

סולם המיצובים של מארסיה: מדידת גיבוש הזהות בגיל ההתבגרות ותוקפו של המודל כטענה התפתחותית

מבוא 1
מאריקסון למארסיה: שני ממדים וארבעה מיצובים 2
המקור התיאורטי 2
החקירה, המחויבות וארבעת המיצובים 2
כלי המדידה: מן הראיון החצי מובנה אל השאלונים 3
הראיון ככלי המקורי 3
השאלונים והשאלה אם הם מודדים את אותו דבר 3
טיפולוגיה תיאורית או טענה התפתחותית 4
עדות מחקרי האורך והמעברים בין מיצובים 4
מן המיצובים אל הממדים: המודלים המאוחרים 6
המודל התלת ממדי 6
המודל הרב ממדי 6
מה נותר מן המיצובים 7
מגמות מתודולוגיות בשנים האחרונות 7
סיכום 8
רשימת מקורות 9

מבוא

המושג זהות נכנס אל הפסיכולוגיה ההתפתחותית דרך המודל הפסיכו חברתי של אריקסון, שתיאר את גיל ההתבגרות כשלב שבמרכזו עומדת ההתמודדות בין גיבוש זהות לבין בלבול תפקידים, והציע את רעיון המורטוריום הפסיכו חברתי כפרק זמן מוגן שבו רשאי הצעיר להתנסות בלי להתחייב (‎Erikson‎, ‎1968‎). המושג היה עשיר, אך גם רחב ומעורפל מכדי שאפשר יהיה למדוד אותו במישרין. מארסיה טען שכדי לחקור אותו אמפירית יש לתרגם אותו למשתנים ניתנים לצפייה, והתרגום שהציע היה צמצום מכוון: שני ממדים בלבד, חקירה ומחויבות, וארבעה מיצובים שנגזרים מהצלבתם (‎Marcia‎, ‎1966‎). המודל הזה, שנודע כסולם המיצובים, הפך בתוך שנים ספורות לכלי הנפוץ ביותר בחקר גיבוש הזהות (‎Waterman‎, ‎1982‎).

הצמצום הצליח מעבר למצופה, אך הוא גם הותיר עמימות שנשארה בלב הוויכוח עד היום. השאלה היא אם ארבעת המיצובים הם ארבעה שלבים ברצף התפתחותי, שהמתבגר נע ביניהם בסדר צפוי, או שהם ארבעה טיפוסים תיאוריים המתארים דרכי התמודדות שונות בלי להתחייב לסדר כלשהו. ווטרמן ניסח את ההשערה ההתפתחותית במפורש וסקר את הראיות שנצברו לה (‎Waterman‎, ‎1982‎), ואילו קוטה ולוין טענו שהתרגום שעשה מארסיה לאריקסון צמצם את המושג עד כדי כך שאין הצדקה לייחס למודל מעמד התפתחותי (‎Côté‎ & ‎Levine‎, ‎1988‎). ואן הוף הרחיבה את הביקורת וטענה שהשדה כולו זקוק לרוויזיה מהותית, ולא לתיקונים נקודתיים (‎van‎ ‎Hoof‎, ‎1999‎).

לוויכוח הזה נלווית שאלה מתודולוגית שאינה נפרדת ממנו. הכלי המקורי היה ראיון חצי מובנה שמנוקד בידי שופטים מאומנים, ואילו הספרות שהתפתחה אחריו נשענה ברובה על שאלונים, והשאלה אם שני סוגי הכלים מודדים את אותו דבר נותרה פתוחה (‎Schwartz‎, ‎2004‎; ‎Waterman‎, ‎2015‎). מיוס הראה שהתשובה לשאלה ההתפתחותית תלויה במידה ניכרת בכלי שנבחר (‎Meeus‎, ‎2018‎).

סקירה זו בוחנת את המודל בארבעה צירים. תחילה יוצג מקורו בתיאוריה של אריקסון והתרגום שעשה לה מארסיה. לאחר מכן יידונו כלי המדידה והשאלה אם הראיון והשאלונים מתכנסים. בהמשך תיבחן ההבחנה בין המודל כטיפולוגיה תיאורית לבין הטענה ההתפתחותית שלו, ולצדה עדות מחקרי האורך והמעברים. לבסוף יוצגו המודלים המאוחרים שפירקו את שני הממדים המקוריים לממדים נוספים, והמגמות המתודולוגיות של השנים האחרונות.