סיכום הקורס דיני תאגידים

סיכום קורס דיני תאגידים

תוכן עניינים

הקדמה 3
סוגי תאגידים מוכרים 3
עמותות 3
שותפות 4
חברה ציבורית 4
חברה 4
הגדרה ומטרה – מבוא 4
הגדרה 4
מטרת חוק החברות 4
ייחוד החברה: עקרונות מרכזיים 5
אישיות משפטית נפרדת 5
דוגמאות לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת 5
התאגדות כחברה 6
עקרון הגבלת האחריות 7
המשמעות וההצדקות 7
ההצדקות לעקרון הגבלת האחריות 7
המכנה המשותף שבין עקרון האישיות המשפטית הנפרדת לעקרון הבע"מ 8
חסרונות התאגיד 9
1. פערי כוחות חברתיים-כלכליים 9
2. כלכלה פוליטית 9
3. החצנות שליליות 9
4. בעיות מבניות 9
5. השפעה על הבחירות הפוליטיות 9
6. דיני מיסים ומחירי העברה של חברות 9
ניירות ערך 11
סוגי הון 12
פס"ד פרי העמק 13
פרי העמק: המעבר מהגישה ההיררכית לגישה החוזית 14
אחריות החברה ונציגיה: תורת האורגנים 15
תורת הארגונים 15
חוק השליחות 15חריגה מהרשאה 17
התנאים לתחולת תורת האורגנים 16
החלת תורת האורגנים במשפט 17
חריגה מהרשאה 17
אחריות נציגי החברה 19
אחריות פלילית 19
אחריות נזיקית 19
אחריות חוזית 20
אחריות קפידה 20
הרמת מסך 21
מה ההבדל בין הטלת האחריות האישית להטלת הרמת המסך 21
הצדקות להרמת המסך 22
עילות להחלת הרמת המסך 23
עילות תאגידיות ספציפיות להרמת מסך 24
עילות תרמית מתוך הפסיקה: הברחת נכסים ומימון דק 24
אשכול חברות 27
תכלית החברה 27
שיקולי מדיניות – עידוד לטובתו של הציבור 28
שיקולי מדיניות – השאת רווחי החברה (טיעונים השוללים תרומה לטובת הציבור) 28
בעיית הנציג 29
הממשל התאגידי 30
אדישות רציונאלית 30
רוכב החופשי 31
מוצר ציבורי 31
מנגנוני הפיקוח של הממשל התאגידי 31
בעיית הנציג 1: בין בעלי המניות למקבל ההחלטות 31
מנגנוני הממשל התאגידי 32
חובת הזהירות מול חובת הנאמנות 34
כלל ה-BJR (business judgment rule) – שק"ד העסקי 35
חובת האמונים 38
החלטות הנגועות בעניין אישי 40
מישור החברה 40
מישור נושא המשרה 40
פטור שיפוי וביטוח 41
בעיית הנציג 2: בין בעלי המניות לבין עצמם 42
ההצדקות לרגולציה 43
פתרונות שוקיים 43
עילת הקיפוח 44
פס"ד בכר 45
הנפקת מניות מקפחת 45
פתרונות הקיפוח: חובות אמון 47
אישור עסקאות בעלי עניין 48
בעל שליטה בעל עניין אישי 50
מהו עניין אישי 50
המשטר התאגידי 52
כללי ההצבעה 52
כלל ההכרעה הרובני 52
בעיית הנציג 3 – בין החברה ובעלי המניות לנושים 53
החלוקה 56
מבחן הרווח 56
מבחן יכולת הפירעון 56
רכישה 57
תביעות נגזרות ותביעות ייצוגיות 58

הקדמה

המילה תאגיד מגיעה מהמקור אגד של אנשים שיצרו את התאגיד ואלה שפועלים במשותף בשמו למען מטרה משותפת, מיקסום הרווחים של הבעלים לתאגיד. מבחינה כלכלית, הדבר בא לטובת התאגיד מהבחינה שהעבודה היא בסינרגיה, יחד, והעבודה כך יותר טובה מאשר שתעשה על ידי כל אחד בנפרד. לאחד כשורים כאלה ולשני כשורים אחרים, הסנרגיה יוצרת עבודה משותפת כלכלית בעלת ערך רב יותר.
התאגיד אינו חדש, כבר ברומא לפני יותר מ-2000 שנה, היו תאגידים כמו ה"פקיליום" או ה"פמיליה" כאשר את הנכסים של המשפחה הפעילו דרך איזה שהוא תאגיד או למשל כאשר האדון היה משתמש בעבדיו על מנת להפעיל את תאגידו. תאגידים ישנם כבר הרבה מאוד שנים על פני האדמה, ישנה התפתחות מאוד חשובה של התוכן שלנו והאפשרות שלנו לפעול.
התאגידים מימהב"נ או הרומים היו מאוד מוגבלים מבחינת היכולת שלהם לפעול כאשר ישנם כל כך הרבה אנשים. סקר שנעשה בשנת 1832 מוכיח שמרביתם המוחלטת של העסקים המצליחים היו עסקים קטנים ומשפחתיים שפעלו בהם פחות מעשרה אנשים. העסקים הקטנים אינם מועילים לכלכלה והחלו להתפתח לאחר מכן. ההתפתחות של הטכנולוגיה והתקשורת והמעצמות יוצרת מצב שיש יתרונות מאוד גדולים לגודל של תאגיד, עסקים קטנים אינם עומדים בקצב ההתפחות הזו.
ב-1855 נכנס לתוקף חוק אנגלי שלמעשה קבע את האפשרות של "בע"מ" (בערבון מוגבל) – הגבלת האחריות של התאגיד. האפשרות שתאגיד מתנהל ככה, משנה לגמרי את פני הכלכלה…