עבודה סמינריונית בתקשורת: ייצוג נפגעי מלחמה בתקשורת – השוואה בין ייצוג נפגעים יהודים לייצוג נפגעים ערבים בסיקור התקשורתי של מבצע צוק איתן

ייצוג נפגעי מלחמה בתקשורת: השוואה בין ייצוג נפגעים יהודים לייצוג נפגעים ערבים בסיקור התקשורתי של מבצע צוק איתן

תוכן עניינים

מבוא 3
שאלת המחקר 4
סקירת ספרות 5
יצוג מלחמה וקונפליקט בתקשורת 5
יצוג מיעוטים בתקשורת 7
יצוג מיעוטים בישראל (בדגש על המיעוט הערבי) 9
מבצע "צוק איתן" 12
שיטות 14
תוצאות 15
דיון 18
סיכום ומסקנות 21
בבליוגרפיה 24

מבוא

עיתונאים המסקרים קונפליקטים ומלחמות נאבקים עם האופן בו יש להציג דימויי מלחמה וביחוד קורבנות בשל מספר קונפליקטים – הצורך לדבוק באמת לצד הצורך לרצות את הקורא, פטריוטיות לצד הצורך לדיווח מאוזן, ועוד. לאירועים ולתופעות חברתיות בכלל ישנן דרכי הבניה שונות ויצוגן נעשה בתוך טווח של קודים חברתיים ותרבותיים. בין היתר, הבניית יצוגים מלחמה מושפעת מהאופן בו מוצגות קבוצות ומוגדר ה"אחר". כך, מסייעת התקשורת להבין מי הוא "האחר" לעומת "אנחנו", ולהבניה זו יש השפעה על תודעת הקורא ומשמעות רבה עבור השיח הציבורי, מאחר והיא משקפת אידיאולוגיות ויחסי כוח. עבודה זו, אם כן, עוסקת ביצוג שני הנושאים במקביל – הן ביצוג מוות באמצעות יצוג קורבנות מלחמה והן ביצוג זה בהקשר קבוצת ה"אחר".
בישראל, התקשורת דוחקת לשוליים קבוצות מיעוט מהשיח הציבורי בכלל ואת המיעוט הערבי בפרט. סיקור המיעוט הערבי הוא דל וסטראוטיפי והם מודרים מהשיח החברתי-כלכלי בשל מעמדם הפוליטי. בנוסף לכך, קבוצה זו מיוצגת כ"אחר", אך באופן שאינו הומוגני או קבוע ותלוי באווירה הפוליטית. עבודה זו מבקשת לבחון כיצד מסוקר ה"אחר" הערבי לעומת "השייך" הישראלי בעיתות קונפליקט ועושה זאת באמצעות ניתוח כמותני של פרסומי תקשורת במהלך מבצע "צוק איתן". במהלך הניתוח נערכה השוואה של האופן בו מיוצגים קורבנות ערבים פלשתינאים לעומת האופן בו מוצגים קורבנות ישראלים מבחינת מינוחים, מספר אזכורים וכן התמונות המוצגות.
לפי תוצאות הניתוח, הקורבנות הפלשתינאים מוצגים תוך כדי הזרה באמצעים כמו התעלמות מזהות, הצגתם על-פי לאום ומיעוט הצגת פני הקורבן. לעומתם, הקורב הישראלי מיוצג לעתים קרובות באמצעות שם, תפקיד ותמונת פנים, באופן המחזק את "סיפורו האישי" ויוצר זהות. ההבדלים בסיקור תורמים ליצוג ההבדלים בין הקבוצות – הערבי "האחר" לעומת הישראל "השייך". עם זאת, נמצא גם מגמה הפוכה – של הצגת הקורבנות הפלשתינאים בכינויים הומאניים שנועדו לייצר חמלה אצל הקורא. הסיקור השלילי היוצר הזרה של ערבים-פלשתינאים פוגע בציבור הציבורי אודות הקונפליקט ועשוי להוביל לפגיעה בחופש הביטוי, לצד פגיעה בזכותו של הציבור הרחב לקבל תמונת מציאות מהימנה. עם זאת, המגמות המעורבות מעידות על מגמות מעורבות באקלים הפוליטי-חברתי ועל תפקידה המורכב של התקשורת בכלל הן כעוסקת בהבניית המציאות והן כמדווחת ומתווכת מסרים.