על הסכמי מסחר: תרגום של הפרק השישי בספר הרביעי של "עושר העמים" מאת אדם סמית

על הסכמי מסחר

כאשר אומה מתחייבת בהסכם להתיר כניסת סחורות מסוימות ממדינה זרה אחת בעודה אוסרת אותן על כל האחרות, או לפטור את סחורותיה של מדינה אחת מהיטלים שהיא מטילה על סחורותיהן של כל האחרות, המדינה שמסחרה זוכה להעדפה כזאת מפיקה בהכרח יתרון גדול מן ההסכם, או לכל הפחות הסוחרים ובעלי המלאכה שבה. סוחרים ובעלי מלאכה אלה נהנים ממעין מונופול במדינה המפנקת אותם כך. אותה מדינה נעשית שוק רחב יותר ומשתלם יותר לסחורותיהם: רחב יותר, משום שסחורותיהן של אומות אחרות מוצאות ממנו או מוטלים עליהן היטלים כבדים יותר, ולכן הוא סופג כמות גדולה יותר משלהם; ומשתלם יותר, משום שסוחרי המדינה המועדפת, הנהנים שם ממעין מונופול, ימכרו לא אחת את סחורותיהם במחיר טוב יותר מזה שהיו מקבלים אילו עמדו בתחרות חופשית מול כל האומות האחרות.

ואולם הסכמים כאלה, אף שהם עשויים להועיל לסוחריה ולבעלי המלאכה של המדינה המועדפת, מזיקים בהכרח לסוחריה ולבעלי המלאכה של המדינה המעניקה. בדרך זו ניתן נגדם מונופול לאומה זרה, והם נאלצים לקנות תכופות את הסחורות הזרות הדרושות להם ביוקר רב יותר מכפי שהיו משלמים אילו הותרה תחרותן החופשית של אומות אחרות. מכאן שאותו חלק מתוצרתה שלה, שבו רוכשת אומה כזאת סחורות זרות, נמכר בהכרח בזול יותר; שכן כאשר שני דברים מוחלפים זה בזה, זולותו של האחד היא תוצאה הכרחית של יוקרו של האחר, ולמעשה היא היא. לפיכך ערך החליפין של תוצרתה השנתית עלול לקטון בעקבות כל הסכם מסוג זה. עם זאת, הקיטון הזה כמעט שאינו מגיע כדי הפסד ממש, אלא רק כדי צמצום הרווח שיכלה להפיק אלמלא כן. אמנם היא מוכרת את סחורותיה בזול יותר משיכלה למכרן, אך קרוב לוודאי שלא תמכור אותן בפחות ממה שעלו לה, וגם לא, כפי שקורה במקרה של פרמיות ייצוא, במחיר שאינו מחזיר את ההון שהושקע בהבאתן אל השוק בתוספת רווחי ההון הרגילים. אילו כך היה, לא היה המסחר יכול להימשך זמן רב. לפיכך אפילו המדינה המעניקה עשויה עדיין להרוויח מן המסחר, אם כי פחות מכפי שהייתה מרוויחה בתנאי תחרות חופשית.

ואולם היו שראו בהסכמי מסחר אחדים דבר מועיל מטעמים שונים לחלוטין מאלה. לא אחת העניקה מדינה מסחרית מונופול מסוג זה, נגד עצמה, לסחורות מסוימות של אומה זרה, משום שציפתה שבמכלול המסחר ביניהן היא תמכור מדי שנה יותר משתקנה, וכי מאזן בזהב ובכסף יוחזר אליה מדי שנה. על יסוד עיקרון זה זכה לשבחים כה רבים הסכם המסחר בין אנגליה לפורטוגל, שנחתם בשנת 1703 בידי מר מתיואן (‎Methuen‎). להלן תרגום מילולי של אותו הסכם, המורכב משלושה סעיפים בלבד.

סעיף א. הוד מלכותו המקודש של פורטוגל מבטיח, בשמו ובשם יורשיו, להתיר מעתה ולתמיד את הכנסתם לפורטוגל של בדי הצמר ושאר מוצרי הצמר של הבריטים, כמנהג שהיה נהוג עד שנאסרו בחוק; ואולם בתנאי זה:

סעיף ב. דהיינו, שהוד מלכותה המקודשת של בריטניה הגדולה תתחייב, בשמה ובשם יורשיה, להתיר מעתה ולתמיד את הכנסת יינות גידולה של פורטוגל לבריטניה; כך שבשום עת, בין שיהיו שלום ובין שתהיה מלחמה בין ממלכות בריטניה וצרפת, לא ייגבה עבור יינות אלה דבר נוסף בשם מכס או היטל, או בכל כותרת אחרת, במישרין או בעקיפין, בין שיובאו לבריטניה הגדולה בחביות גדולות או בחביות בינוניות או בחביות אחרות, מעבר למה שייגבה עבור כמות או מידה דומה של יין צרפתי, בניכוי או בהפחתה של שליש מן המכס או ההיטל. אך אם בעת כלשהי ייעשה ניסיון לפגוע בניכוי או בהפחתה זו של המכסים, שיש לבצעם כאמור, יהיה זה צודק וחוקי מצד הוד מלכותו המקודש של פורטוגל לאסור שוב את בדי הצמר ואת שאר מוצרי הצמר הבריטיים.

סעיף ג. האדונים המעולים ביותר, מיופי הכוח, מבטיחים ונוטלים על עצמם כי אדוניהם הנזכרים לעיל יאשררו הסכם זה, וכי בתוך חודשיים יוחלפו כתבי האשרור.

על פי הסכם זה מתחייב כתר פורטוגל להתיר את כניסת מוצרי הצמר האנגליים על בסיס אותם תנאים שהיו לפני האיסור, כלומר שלא להעלות את ההיטלים ששולמו קודם לכן. אך אין הוא מתחייב להתיר את כניסתם בתנאים טובים יותר מאלה של אומה אחרת כלשהי, צרפת או הולנד למשל. כתר בריטניה הגדולה, לעומת זאת, מתחייב להתיר את כניסת יינותיה של פורטוגל בתשלום שני שלישים בלבד מן ההיטל המשולם על יינות צרפת, שהם היינות הצפויים ביותר להתחרות בהם. עד כה, אפוא, ברור שההסכם מועיל לפורטוגל ומזיק לבריטניה הגדולה.

ואף על פי כן הוא נחוג כיצירת מופת של המדיניות המסחרית של אנגליה. פורטוגל מקבלת מדי שנה מברזיל כמות זהב גדולה מזו שאפשר להעסיק במסחרה הפנימי, בין כמטבע טבוע ובין ככלי כסף וזהב. העודף יקר מכדי להניחו מובטל ונעול בתיבות, ומאחר שאין הוא מוצא שוק משתלם בבית, הוא חייב להישלח אל מעבר לים, על אף כל איסור, ולהיות מוחלף במשהו שיש לו שוק משתלם יותר בבית. חלק גדול ממנו מגיע מדי שנה לאנגליה, תמורת סחורות אנגליות או תמורת סחורותיהן של …..

תרגום של הפרק:

Smith, A. (2007). Of Treaties of Commerce. In: An Inquiry into the Nature and Causes of the Wealth of Nations (pp. 420-429). Lausanne: MetaLibri. (Original work published 1776)