על עבריינות הצווארון הלבן: האם ענישה מחמירה יותר תעזור בהפחתתה?

על עבריינות הצווארון הלבן: האם ענישה מחמירה יותר תעזור בהפחתתה?

תוכן עניינים

מבוא 1
פתיח דברים 3
1. הגדרת המושג "עבריינות הצווארון הלבן" 4
1.1 המאפיינים העיקריים של עבירות הצווארון הלבן: 4
2. על הענישה ומטרותיה 6
2.1 מדיניות הענישה הנהוגה בישראל 9
3. מבט כולל על עבריינות הצווארון הלבן מן הפסיקה הישראלית ובכלל 11
3.1 דוגמאות למקרים נוספים מתוקשרים של פשעי צווארון לבן מהשנים האחרונות שהביאו לצורות שונות של ענישה: 13
4. הקושי שבהוכחת יסודות עברות הצווארון הלבן 14
5. אופן ההרתעה והקשיים שביישומה 15
6. מדוע עברייני הצווארון הלבן ממשיכים לבצע עברות? 19
7. מודל מוצע כפתרון לייעול הענישה וצמצום הפשיעה בצווארון הלבן 22
סיכום 25
ביבליוגרפיה 27

מבוא

בעבודתי זו, נסוב סביב נושא הענישה שבעברות הצווארון הלבן תוך בחינת השאלה המרכזית, האם הינה די מחמירה או שמא לחילופין ישנו הצורך בהחמרתה. נבחן את הדין הנוהג בישראל, תוך סקירת החוקים הרלוונטיים והבנת אופן הענישה על פי סקירת פסקי דין ואירועים מכוננים. כל זאת, בכדי שנוכל להבין בבירור האם מידת חומרתה הנוכחית מגבירה את תחושת ההרתעה מביצוע אותן העבירות או שמא יש לנהוג בתקיפות יתרה על המתרחש בימינו אנו.
בפרק הראשון, נעמוד בקצרה על המאפיינים הבולטים הנוגעים למושג שנקרא "הצווארון הלבן" על ייחודו ועל אופני העבריינות בתחומו לצד אזכורים מכתבי האקדמיה שנכתבו במשך השנים, תוך התייחסות לתפיסה השיפוטית והחברתית הרווחת באשר להימנעות ייחוס חומרה יתרה לעברות אלה לצד ההנחות היתרות המקובלות כיום. בהמשך נעמוד גם על הקשר שבין מאפיינים אלה לבין דרכי ההתמודדות עמם במישורי האכיפה. נצביע על החריגות המצויה בעברות הצווארון הלבן, אשר בהיותן מצד אחד, בעלות חומרה פחותה בהשוואה לחלק מעברות הצווארון הכחול (דוגמת מרבית עברות המין והאלימות) ומצד שני, קלות לביצוע ובו בזאת בעלות רגישות מוגברת לענישה.
בפרק השני, נדבר על הטלת העונשים השונים והמאסר אשר כפי שנראה פעמים רבות שלא מיהרו להשתמש בכלי ענישה אלה. כפי שנראה, היו שטענו, כי הנזק שבהטלת העונשים לעוברי עברות הצווארון הלבן אינו מרתיע מספיק עבורם מעצם אופיים של העבריינים ותחכומם. שכן, ההרתעה הגדולה מגיעה דווקא מצידו השני של המתרס, דווקא מאזור הנזק החברתי אשר נגרם לאותם עברייני צווארון לבן בפרט אך ורק מעצם העמדתם לדין והפגיעה שזה יוצר בשמם הטוב. נראה, כי במקרים רבים, ישנה השפעה על עונשם של העבריינים מתוקף מעמדם הגבוה המייצר עבורם קרבה עסקית, מקצועית או "חברית" בינם לבין חלק מהשופטים. מצב כזה, תורם רבות לאותה התייחסות מקלה. בנוסף, נבין מהי מדיניות הענישה הנהוגה בישראל. זאת כאשר, במהלכם של השנים השתנתה מגמת הענישה הנוגעת לתחומי הצווארון הלבן, בעיקר בשל הפרשיות הנוגעות בתחום אשר הלכו והתעצמו כתקדימים לאחר שגרמו לנזקים שלא ניתנים לכימות.
בפרק השלישי, נרחיב על מקרים מוכרים היטב מן הפסיקה הישראלית ובכלל. זאת, באופן המתקשר לפרק השני וכך ממחיש טוב יותר את מגמת השינוי אשר חלה בענישה במהלך השנים ובעקבות אותם תקדימים מוכרים שהתבטאו בסוגיות רחבות היקף של עבריינות כלכלית כפי שלא ראו עוד לפני כן אשר סוקרו בלהט בכלי התקשורת עד ימינו אנו. בנוסף לכך, נראה כי השינוי שחל במגמת הענישה מתבטא גם בחקיקה, עם השנים הועלו הצעות חקיקה שבמטרתם ביקשו להחמיר את הענישה בכמה מסוגי עברות הצווארון הלבן . ובנוסף, ניתן לראות גם בפסיקה את דרישת ההחמרה ברמת הענישה אשר בעקבותם התעצמה הדרישה לכדי הרחבת כלי האכיפה. לאור קבלת חלק מהשינויים והדרישה שתעצמה עם הזמן כשהצורך בה גבר, חלה גם מגמת שינוי באופן השיפוטי אליו ניגשו בתי המשפט. כמו כן, נראה כי השינוי המדובר הוחל גם בנוגע לנזקיה הישירים והפוטנציאליים. עוד, בהקשר החברתי המצוי על כף המאזניים השנייה לצידה של הענישה, חלה יותר ויותר חשיבות גם לערך החברתי החשוב לא פחות ולפעמים אף יותר כלפי עברייני הצווארון הלבן ולמעשה ניתן כשיקול לצד הענישה הכלכלית והמאסר כמענה ראוי מבחינה ענישתית. אולם, על אף שינויים אלה, נבין כי אין בידינו ולא קמצוץ של אינדיקציה חד משמעית המצביע לנו על הצטמצמותה של התופעה, אלא להיפך. נראה כי מבחינת כמה היבטים, התופעה הזו הולכת וגדלה לאור קלות היתר שבביצוען של עברות אלה אשר עם השנים גם לאור הקידמה הטכנולוגית הולכת ומתאפשרת יותר ויותר בדרכים חדשות שונות ומגוונות.
בפרק הרביעי, נעמוד על הקשיים המצויים בהוכחת קיומם של יסודות העברה תוך שיקולים כגון, הרף העליון והתחתון הבלתי עבירים לענישה היוצאים מתוך הנחות גמולניות, בעקבות החידוש שיצר תיקון 113 לחוק העונשין בבואו באשר לכל הנוגע להבנייתם של שיקולים שיפוטיים בענישה. כפי שנראה, היו שטענו בדבר ההגבלה שנוצרה מכוח התיקון כי בעצם הדבר תורם במובן מסוים לכדי הגדלת החסר ההרתעתי אשר ברוב המקרים נותן את הפתח לתוקף התנהגותם של עברייני הצווארון הלבן ומכאן הקושי המירבי, שכן יש לאזן זאת באמצעות אכיפה פלילית נוקשה יותר שאינה מתחשבת בממצאים זרים כגון מעמדו של העבריין וכדומה.
בפרק החמישי, בפרק זה נדבר על השימוש בהרתעה כאמצעי הפועל על שלל גווניו לצמצום הפשיעה הפלילית ועל הקשיים שביישומה בעברות הצווארון הלבן בפרט. שכן, כפי שנראה בעבודה זו, ישנו קושי הרתעתי בכל הנוגע לעברייני הצווארון הלבן, אשר מן לרוב מבחינתם האישית אינם נרתעים מביצוע העברות הכלכליות הנרחבות שעושים שוב ושוב. מצב דברים זה, נוצר ממספר סיבות בולטות, למשל כשמדובר בחברה/ארגון גדול המאפשר כדרך קבע פעולות פליליות, אזי שהדבר הופך לנורמה באותו ארגון וכך גם העבריין מצידו חושב שזה בסדר לפעול כך בעצמו. כפי שנראה, ישנם עוד סיבות רבות המעפילות על הקושי שביישום ההרתעה. בנוסף, נתייחס גם להרתעת הציבור הרחב, נבין את הצורך שבמודעות הציבור הרחב בכל הנוגע להטלת העונש האפשרי מפני ביצוע העברות כהרתעה כללית.
בפרק השישי, ננסה להבין מדוע עברייני הצווארון הלבן ממשיכים באופן שחוזר חלילה לבצע עברות אלו על אף שלכאורה כבר נמצאים במעמד שבו יש להם כל מה שהאדם הממוצע היה רוצה לעצמו, הן מן הבחינה הכלכלית והן מן הבחינה החברתית וההשכלתית. למעשה נסביר זאת על ידי מספר ההיבטים הבולטים ביותר הגורמים לעברייני הצווארון הלבן להמשיך ולבצע את אותן העברות.
בפרק השביעי והאחרון של העבודה, אציע מודל שבתקווה יוכל להביא למספר פתרונות לייעול ההרתעה בתחומי הצווארון הלבן ובצמצום הפשיעה על ידי שיתוף פעולה נרחב של מספר גורמים באופן מלא וכך נוכל להביא לכדי ענישה ראויה, הגברת ההרתעה וצמצום הפשיעה. כל זאת, מבלי לחצות את גבולות הענישה ומבלי שייוחסו שיקולים זרים מקלים וכדומה שאינם מאפשרים ענישה לא שוויונית. כך, בעצם בעקבות חולשתם היחסיים של הפתרונות הקיימים בימינו ולאור הקשיים הרבים שמתעוררים בתחומי הצווארון הלבן כפי שנראה במהלך עבודה זו, נבחן את האפשרות לייחד לעבריינות הצווארון הלבן מסגרת ענישתית נפרדת, התואמת את מאפייניה ומספקת לה את המענה הראוי ביותר. זאת, באופן שיצור סדר ושליטה בענישה, באכיפה, בהרתעה ובפיקוח משפטי ושלטוני בכל הקשור לעבריינות הצווארון הלבן.