עמנואל סיוון, המזרח התיכון בתקופת מסעי הצלב – סיכום מאמר

עמנואל סיוון, המזרח התיכון בתקופת מסעי הצלב

תוכן עניינים

המזרח התיכון במאה ה-11 1
א. הח'ליפות העבאסית 1
ב. הח'ליפות הפאטמית 2
ג. הקיסרות הביזנטית 2
המצב בסוריה וארץ ישראל 2
מסע הצלב הראשון 1095–1099 3
גורמי מסע הצלב הראשון 3
תקופת ההתפשטות וההתנחלות 1099–1118 4
ראשיתו של הג'יהאד 1118–1146 5
מסע הצלב השני 1146–1149 6
תנועת התחייה הדתית הסורית 6
מדיניות האיחוד האסלאמי 7
התפוררות האחדות וחידושה על ידי צלאח א-דין 1174–1186 8
קרב חטין וכיבוש ארץ ישראל 1187–1188 8
מסע הצלב השלישי 1188–1192 9
תקומתה של הפדרציה האיובית 1193–1250 10
פתרונות צבאיים ודיפלומטיים לקיום "הממלכה השנייה" 11
הפלישה המונגולית 1256–1260 12
הממלוכים וחיסול מדינת הצלבנים 1260–1291 12
מסעי הצלב – הערכה כללית 13

המזרח התיכון במאה ה-11

א. הח'ליפות העבאסית
לאחר 200 שנה של ירידת כוחה, עבר על הח'ליפות תהליך התאוששות, הודות לשיתוף פעולה בין הח'ליפה אלקאים (1031–1075) ובין גדודי התורכים הסלג'וקים (סונים), שפלשו לתחומי האסלאם במאה ה-10. הח'ליפה הוכר כמנהיג דתי עליון של האסלאם הסוני, והוחזרה שליטתו בבגדאד, אולם הוא לא שב למעמד של שליט ממשי באסלאם, שכן סמכויות השלטון החילוני הועברו למנהיג הסלג'וקי טגרלבכ, שנשא מעתה תואר "סולטאן". מוגרו השושלות השונות, שיעיות ברובן, שמשלו בחלקים האסיאתיים של הח'ליפות. האסלאם הסוני עבר להתקפת-נגד על השיעה. הסלג'וקים נתנו דחף עצום לתנועת התחייה הסונית. המדינה מימנה רשת "מדרסות" בעיראק ובפרס, שהפיצו את האסלאם הסוני ושימשו בתי אולפנה להכשרת שכבה משכילה נאמנה לאורתודוכסיה.
הסלג'וקים יצאו להשיב לעבאסים את נחלותיהם, שנכבשו ע"י השושלת הפאטמית – החזקה בשושלות השיעיות. הסלג'וקים הצליחו להוציא מידי הפאטמים את סוריה ואת רובה של א"י, ועמדו לפלוש למצרים. בו-בזמן הם פעלו גם נגד אויב משני בחשיבות – ביזנטיון. אולם בשנת 1092 מת הסולטאן מלכשאה. בניו היו קטינים, והממלכה שקעה ל-12 שנים של מלחמות על הכתר בין בניו ואחיו של מלכשאה: ב-1094 נאלץ הסולטאן להכיר בפיצול הממלכה ל-6 אזורים, ובשנים הבאות התפצלה עוד יותר, ובאזורים שונים צצו שליטים קטנים. מכאן ועד שלהי המאה ה-12 המדינה הסלג'וקית, ועמה הח'ליפות, היתה בתהליך ירידה.