שאלות אמריקאיות באתיקה מקצועית (משפטים) – כולל תשובות!

שאלה 1: יצחק זמיר טוען במאמרו כי האתיקה נעלה על המשפט. מהי אחת הסיבות המרכזיות לטענה זו?
א. הכללים האתיים נרחבים יותר, ומשפיעים על היום יום.
ב. המשפט הוא רף מינימלי, ואילו האתיקה היא רף נעלה יותר.
ג. האתיקה נאכפת על ידי מנגנוני אכיפה מסודרים יותר.
ד. המשפט מגן רק על אינטרסים מהותיים, ואילו האתיקה על ערכים.

שאלה 2: בנוגע להבדלי האכיפה בין משפט לאתיקה, איזו טענה נכונה?
א. למשפט יש מנגנוני אכיפה מסודרים, ואילו לאתיקה יש אכיפה חברתית כמו חרם או נזיפה.
ב. מערכת המשפט משתמשת בסנקציות אזרחיות שאינן מאפשרות סנקציות חברתיות נוספות.
ג. מערכת המשפט משתמשת בסנקציות פליליות שאינן מאפשרות סנקציות חברתיות נוספות.
ד. האכיפה האתית נעשית באמצעים חברתיים כגון שיימינג, חרם ונזיפה.

שאלה 3: מהו מקור הסמכות לקביעת כללי המשפט וכללי האתיקה, לפי זמיר?
א. האתיקה נקבעת על ידי מוסדות דתיים או על ידי לשכת עורכי הדין.
ב. מקור הסמכות: המשפט מהמדינה, האתיקה מהחברה.
ג. המשפט נקבע על ידי הכנסת, ואילו האתיקה על ידי בתי המשפט.
ד. המדינה קובעת את כללי האתיקה, והחברה את כללי המשפט.

שאלה 4: במודל "שחור–אפור–לבן", כיצד תסווג פעולה שהיא חוקית אך לא הוגנת כלפי הצד שכנגד?
א. לבן – פעולה רצויה ומומלצת.
ב. שחור – עבירה ברורה על החוק.
ג. ירוק – פעולה שמותרת רק באישור בית המשפט ובפיקוח מלא.
ד. אפור – פעולה מותרת משפטית אך בעייתית מוסרית.

שאלה 5: מדוע זמיר מתנגד להרחבת המשפט אל התחום האפור ("היכשר אבל מסריח")?
א. חוסר יכולת של המשטרה לאכוף חוקים נוספים במצב הקיים.
ב. אוטונומיה של הפרט תפגע עקב צמצום החופש על ידי המדינה.
ג. פגיעה באוטונומיית הפרט וקושי באכיפת החוקים הקיימים.
ד. חשש לירידה דרסטית בציות לחוקים הקיימים.

שאלה 6: מתי נרצה לקחת כלל אתי ולעגן אותו ככלל משפטי מחייב?
א. כאשר יש צורך ליצור מושג שסתום רחב שניתן לפרשנויות מגוונות על ידי בתי המשפט.
ב. כאשר הכלל האתי חלש והציבור לא מציית לו.
ג. רק כאשר הכלל האתי קשור לעבירות פליליות חמורות, כמו רצח או שחיתות ציבורית.
ד. כשיש צורך להגן על אינטרס מהותי או למנוע שחיתויות; למשל, הטרדה מינית.

שאלה 7: ב"פרשת דרעי" (בג"ץ 3094/93), כיצד נוצרה התנועה מכלל אתי לכלל משפטי?
א. בג"ץ החליט שראש הממשלה אינו חייב לפטר שר המוגש נגדו כתב אישום.
ב. ביהמ"ש קבע כי הנוהג במדינות בעלות אתיקה חזקה אינו רלוונטי לישראל.
ג. ביהמ"ש העליון מילא לאקונה (חסר בחוק) בכלל אתי.
ד. השר דרעי החליט להתפטר מיוזמתו, למרות שלא היה חייב על פי חוק.

שאלה 8: מהי ההכרעה המרכזית בבג"צ ידיעות אחרונות נ' קראוס (95/7325), בנוגע ל"הגדר האטומה"?
א. ביהמ"ש קבע כי חופש העיתונות אינו מצדיק פגיעה בשמו הטוב של קראוס.
ב. העיתון טען כי זו זכותם לא לעדכן בדבר סגירת תיק החקירה, ואין חיוב בחוק.
ג. ביהמ"ש לא הפך את הקוד האתי לחוק, עקב עקרון "הגדר האטומה".
ד. ביהמ"ש העליון הפך את הקוד האתי של העיתונות לכלל משפטי מחייב בנסיבות העניין.

שאלה 9: מהי אחת הסיבות שמציג זמיר לחולשת האתיקה בחברה הישראלית?
א. המשפטיזציה המועטה בישראל.
ב. הציבור בישראל צעיר ואינו מחויב לכללים.
ג. היעדר דוגמה אישית מההנהגה אשר אינה מקפידה על הכללים האתיים.
ד. חברה רב תרבותית מקשה על השגת קונצנזוס אתי.

שאלה 10: כיצד מגדיר פרופ' אסא כשר את המונח "אתיקה מקצועית"?
א. קוד התנהגות כתוב שנקבע על ידי לשכת עורכי הדין בלבד.
ב. אוסף נורמות המהוות רף מינימלי מחייב לבעלי מקצועות הדורשים רישיון.
ג. חובה חברתית המוטלת על כל אדם, גם אם אינו מחזיק ברישיון מקצועי.
ד. האידיאל המעשי של התנהגות מקצועית (מהרף ומעלה).

שאלה 11: מהו המאפיין של "מושג שסתום" (סעיף סל) בדין המשמעתי של עורכי הדין (סעיף 61)?
א. כלל צר שקובע רשימה סדורה ומפורטת של כללי התנהגות שוועדת האתיקה קובעת.
ב. סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, המטפל רק בעבירות פליליות חמורות.
ג. מושג שסתום (סעיף סל) שנועד לשמור על כבוד המקצוע.
ד. דוגמה לחוק שהיה אתי במקור והפך לחוק משפטי מחייב בכנסת.

שאלה 12: מהי הסיבה המרכזית לחשיבות האתיקה דווקא במקצוע עריכת הדין?
א. לשם שיפור תרבות הדיון בלבד, כפי שעלה מדו"ח הוועדה.
ב. האתיקה הכרחית לשמירה על אמון הציבור, הקשור לפרנסתם.
ג. עורכי דין כפופים רק לכללים הכתובים, והאתיקה מאפשרת גמישות.
ד. רק עורכי דין מחויבים לכללי אתיקה, בעוד שרופאים פטורים.

שאלה 13: מהן שלוש הנאמנויות הניצבות בפני עורך דין?
א. נאמנות לכבוד המקצוע, ונאמנות לכללים הכתובים והבלתי כתובים.
ב. נאמנות ללקוח, לביהמ"ש, ולחברה (שלטון החוק).
ג. הנאמנות ללקוח, הנאמנות לבני משפחת הלקוח, והנאמנות ללשכת עורכי הדין.
ד. שלוש הנאמנויות הן שלושה מעגלים חופפים של נאמנות ללקוח.

שאלה 14: מהי הגישה הדומיננטית (גישת עורכי הדין) בנוגע להיררכיית הנאמנויות?
א. הלקוח במרכז; הנאמנות ללקוח גוברת על כל האחרות.
ב. לפיה, הנאמנות לחברה ולשלטון החוק היא ראשונה במעלה, כפי שמשתקף בפס"ד דרעי.
ג. גישת האיזון, קובעת כי כלל הנאמנויות שוות מדרגה ואין ביניהן היררכיה.
ד. גישה זו מנחה את כללי האתיקה הכתובים של לשכת עורכי הדין.

שאלה 15: מהי מאפיין "גישת האתיקה המקצועית" (גישת הכללים) בנוגע להיררכיית הנאמנויות?
א. הנאמנות לבית המשפט היא תמיד הראשונה והחשובה ביותר.
ב. זו הגישה הדומיננטית בקרב עורכי הדין בישראל, ובה נעשה שימוש בפרשת לוגן.
ג. זוהי הגישה שנועדה לבטל את עקרון החיסיון בין עורך דין ללקוחו.
ד. גישת האיזון; הנאמנויות שוות, והכללים מאזנים ביניהן.

שאלה 16: מהו העיקרון המנחה ב"גישת בתי המשפט" בנוגע להיררכיית הנאמנויות?
א. הנאמנות לחברה ולביהמ"ש עומדת בראש הפירמידה.
ב. גישת האיזון, שבה הכללים קובעים את ההיררכיה הנכונה.
ג. גישה שבה הנאמנות ללקוח היא החשובה ביותר.
ד. גישה המתמקדת רק בהבטחת פרנסתם של עורכי הדין באמצעות אמון הציבור.

שאלה 17: מהי המשמעות העיקרית של כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית)?
א. חובת עורך דין לדווח לוועדת האתיקה על כל עבירה שבוצעה על ידי עמית.
ב. עורך דין מחויב לשמור על כבוד המקצוע באמצעות התנהלות נאותה בבית המשפט.
ג. הכלל הקובע כי עורך דין אינו רשאי להפסיק ייצוג של לקוח בשום מקרה.
ד. חובת נאמנות ללקוח ואיסור על הזנחת הטיפול.

שאלה 18: מהי הדילמה המרכזית שהדגימה פרשת לוגן (Logan) בהקשר לגישה הדומיננטית של עורכי הדין?
א. עורכי הדין לא גילו מידע שיכול היה להציל חפים מפשע, מתוך נאמנות ללקוח.
ב. הלקוח הואשם ברצח, ובית המשפט הרשיע אותו למרות שגופות הקורבנות לא נמצאו.
ג. המקרה הדגים כי הגישה הדומיננטית היא תמיד זו שמנצחת בתיקי רצח.
ד. בגישה זו, הנאמנות לחברה עומדת תמיד בראש הפירמידה ההיררכית.

שאלה 19: מהי אחת הסיבות שהועלו בדו"ח הוועדה לקידום התנהלות דיונית תרבותית לירידה בתרבות הדיון בבתי המשפט?
א. חוסר הבהירות של כללי האתיקה הכתובים.
ב. המעבר של כללים אתיים רבים לעולם המשפט שפגע באתיקה.
ג. עקרון החיסיון בין עורך דין ללקוח, שמקשה על האכיפה.
ד. ריבוי עורכי הדין, חינוך משפטי לא מספיק, ומעט מדי אכיפה.

שאלה 20: כיצד מאופיין תהליך "הכנת עדים" לקראת משפט בהקשר האתי?
א. זהו תהליך שאינו קשור כלל לאתיקה, אלא רק לדיני ראיות וסדרי דין.
ב. סקאלה רחבה שבין עבירה פלילית לבין פגיעה אתית.
ג. עורך דין רשאי ללמד את העד מה לומר ואת פרטי העובדות.
ד. כלל הקובע כי עורך דין אינו רשאי לדבר עם עדיו לפני הדיון.

**לקבלת גרסה שכוללת את סימון התשובות הורידו את הקובץ באמצעות הטופס לעיל^