שאלות אמריקאיות בדיני משפחה – כולל תשובות!

שאלה 1: מהו ההבדל העקרוני בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני בנוגע ל"תקדים מחייב"?
א. בשתי הערכאות קיים עקרון התקדים המחייב בצורה זהה לחלוטין.
ב. בבית הדין הרבני קיים תקדים מחייב, ואילו בבית המשפט למשפחה השופט פוסק רק לפי צו מצפונו.
ג. ביהמ"ש האזרחי – תקדים מחייב; בית הדין הרבני – פוסק לפי מראה עיניו (היעדר תקדים).
ד. עקרון התקדים המחייב חל בבית הדין הרבני רק בסוגיות של משמורת ילדים ומזונות אך לא בגירושין.

שאלה 2: בפרשת בבלי (בג"צ 1000/92), מה קבע בית המשפט העליון לגבי פסיקת בית הדין הרבני בענייני רכוש?
א. בית הדין הרבני מוסמך לפסוק לפי הדין העברי (הדתי) גם בסוגיות רכושיות.
ב. בית הדין הרבני חייב לפסוק בענייני רכוש על פי הדין האזרחי.
ג. בית הדין הרבני רשאי לבחור איזה דין להחיל, בהתאם להסכמת הצדדים בדיון הראשון.
ד. פסיקת בית הדין הרבני תקפה רק אם הרכוש רשום על שם שני בני הזוג בטאבו.

שאלה 3: בני זוג יהודים, אזרחי ישראל ותושביה, מעוניינים להתגרש. לאיזו ערכאה נתונה הסמכות הייחודית לדון בגירושין עצמם (סידור הגט)?
א. לבית הדין הרבני בלבד.
ב. לבית המשפט לענייני משפחה בלבד.
ג. לערכאה אליה הוגשה התביעה ראשונה (מרוץ סמכויות).
ד. לבית הדין הרבני, אך רק אם הנישואין נערכו כדת משה וישראל מלכתחילה.

שאלה 4: על מנת ש"כריכה" של עניינים נוספים לתביעת הגירושין תהיה תקפה, עליה לעמוד במבחנים שנקבעו בפסיקה (מבחני גבעולי). מהו התנאי שאינו נדרש?
א. תביעת הגירושין צריכה להיות כנה.
ב. הכריכה צריכה להיות כנה.
ג. הכריכה צריכה להיות כדין (מפורשת וספציפית).
ד. הסכמת בן הזוג השני לכריכה.

שאלה 5: מהי ההלכה שנקבעה בבג"צ פלמן (8497/00) בנוגע למרוץ הסמכויות?
א. הסמכות תיקבע אך ורק לפי השאלה היכן הוגש התיק קודם מבחינת הזמן הכרונולוגי.
ב. הערכאה הראשונה שנתנה החלטה מהותית בשאלת הסמכות היא זו שתכריע.
ג. לבית המשפט לענייני משפחה יש תמיד עדיפות על פני בית הדין הרבני בשאלת הסמכות.
ד. בית הדין הרבני הגדול הוא הפוסק האחרון בשאלת הסמכות בכל מקרה של מחלוקת.

שאלה 6: על פי בע"מ 919/15 (הלכת המזונות החדשה), כיצד ייקבעו מזונות ילדים בגילאי 6-15 במשמורת משותפת?
א. האב ישלם את מלוא הצרכים ההכרחיים ללא קשר להכנסת האם או לזמני השהות.
ב. המזונות יתחלקו שווה בשווה בין ההורים, ללא תלות בגובה ההכנסה של כל אחד מהם.
ג. החיוב יחולק בין ההורים בהתאם ליחס ההכנסות ביניהם וליחס זמני השהות עם הילדים.
ד. האם תשלם את המזונות לאב, מכיוון שבגילאים אלו הילדים נמצאים בחזקת האב לפי הדין העברי.

שאלה 7: מהו המעמד המשפטי של "ידועים בציבור" בישראל על פי הפסיקה (למשל פס"ד פסלר)?
א. זהו מצב עובדתי המקנה זכויות וחובות, אך אינו מהווה "סטטוס" משפטי כשל נישואין.
ב. זהו סטטוס משפטי הזהה לנישואין לכל דבר ועניין, כולל רישום בתעודת הזהות כנשואים.
ג. ידועים בציבור מוכרים רק אם ערכו חוזה כתוב אצל עורך דין המאשר את זוגיותם.
ד. המעמד ניתן רק לזוגות שאינם יכולים להינשא כדת וכדין (פסולי חיתון).

שאלה 8: זוג נישא בשנת 1980. איזה משטר רכושי חל עליהם (בהנחה שלא ערכו הסכם ממון)?
א. הלכת השיתוף.
ב. הסדר איזון המשאבים (חוק יחסי ממון).
ג. הפרדה רכושית מוחלטת (מה שרשום על שם צד אחד נשאר שלו).
ד. הדין הדתי האישי של בני הזוג.

שאלה 9: כיצד ניתן להחיל שיתוף על "נכס חיצוני" (כגון דירה שנרכשה לפני הנישואין) בבני זוג שחל עליהם חוק יחסי ממון?
א. לא ניתן להחיל שיתוף על נכס חיצוני בשום מקרה, החוק אוסר זאת במפורש.
ב. באמצעות רישום הערת אזהרה בטאבו לטובת בן הזוג השני במהלך הנישואין או ירושה.
ג. אך ורק אם הנכס נרשם על שם שני הצדדים מלכתחילה לפני הנישואין.
ד. באמצעות הוכחת "כוונת שיתוף ספציפית" (דבר מה נוסף), כגון שיפוץ משמעותי בנכס.

שאלה 10: במקרים של "קידושין פרטיים" (נישואין ללא רב מוסמך), מתי בית המשפט העליון נוטה לסייע לבני הזוג להירשם כנשואים?
א. כאשר בני הזוג עשו זאת מטעמים אידיאולוגיים ומצפוניים בלבד.
ב. כאשר בני הזוג הם קטינים מתחת לגיל 16 ורוצים לממש את אהבתם ואת זכותם לחיי משפחה.
ג. כאשר בני הזוג הם "פסולי חיתון" (כהן וגרושה, לדוגמה) והרבנות סירבה להשיאם.
ד. בית המשפט לעולם לא יסייע במקרה של קידושין פרטיים שנעשו בישראל.

שאלה 11: מהי המשמעות העיקרית של הכרזת אישה כ"מורדת" בבית הדין הרבני?
א. היא מאבדת את זכאותה למזונות אישה.
ב. היא מאבדת את זכויותיה ברכוש המשותף שנצבר במהלך הנישואין.
ג. היא מאבדת באופן אוטומטי את המשמורת על הילדים.
ד. היא חייבת להתגרש תוך 30 יום ממועד ההכרזה.

שאלה 12: על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סעיף 25), עד איזה גיל קיימת "חזקת הגיל הרך" (הקובעת כי טובת הילד להיות אצל אמו)?
א. עד גיל 3.
ב. עד גיל 6.
ג. עד גיל 15.
ד. עד גיל 18.

שאלה 13: במקרה של בני זוג מעורבים (דתות שונות) או חסרי דת, איזו ערכאה מוסמכת לדון בהתרת הנישואין שלהם?
א. בית הדין הרבני הגדול בירושלים.
ב. בית הדין של העדה הדתית של הגבר.
ג. בית המשפט המחוזי.
ד. בית המשפט לענייני משפחה.

שאלה 14: על פי הדין העברי (לפני החידושים של בע"מ 919/15), על מי מוטלת החובה האבסולוטית למזונות הילדים "הקטני קטנים" (עד גיל 6)?
א. על שני ההורים שווה בשווה.
ב. על המדינה (הביטוח הלאומי).
ג. על האב בלבד.
ד. על האם, מכיוון שהילדים נמצאים בחזקתה בגיל זה.

שאלה 15: מהו הכלל "מעשה ידיה תחת מזונותיה"?
א. הכנסת האישה מעבודה מקוזזת כנגד חובת הבעל למזונות אישה.
ב. האישה חייבת להעביר את כל משכורתה לחשבון הבנק של הבעל.
ג. הבעל חייב לשלם לאישה מזונות גם אם היא מרוויחה משכורת גבוהה מאוד.
ד. עבודות הבית שהאישה מבצעת נחשבות כתשלום עבור המזונות שהיא מקבלת.

שאלה 16: מה נקבע בהלכת פונק שלזינגר (בג"צ 143/62) לגבי רישום נישואין אזרחיים שנערכו בחו"ל?
א. הנישואין מוכרים כתקפים מבחינה דתית לכל דבר ועניין.
ב. פקיד הרישום חייב לרשום את הזוג כנשוי בהתבסס על התעודה הציבורית (תפקיד סטטיסטי).
ג. פקיד הרישום רשאי לסרב לרשום את הנישואין אם הם מנוגדים לדין התורה או אם מדובר בשידוך שלא הוגש כדין.
ד. הרישום מותנה באישור של בית הדין הרבני על תקפות הנישואין.

שאלה 17: מהו החידוש בפס"ד ירוס-חקק (ע"א 10280/01) לגבי אימוץ בקרב זוגות חד-מיניים?
א. בוטלה האפשרות של זוגות חד-מיניים לאמץ ילדים בישראל.
ב. נקבע כי רק הגורם הביולוגי יירשם כהורה, ולשני יהיה מעמד של אפוטרופוס בלבד.
ג. נקבע כי זוגות חד-מיניים יכולים לאמץ רק ילדים ממדינות זרות.
ד. ניתן לרשום צו אימוץ שניתן בחו"ל לבנות זוג חד-מיניות במרשם האוכלוסין.

שאלה 18: במקרה של פלונית (58/08), האישה הגישה תביעה לבית המשפט 15 דקות לפני הבעל, אך לא מסרה לו את התביעה במשך תקופה. מה נפסק?
א. הסמכות נתונה לבית המשפט כי הוא קיבל את התביעה ראשון כרונולוגית ("מבחן הזמן" של הפלמן).
ב. הסמכות נתונה לבית המשפט כי האישה תמיד מועדפת בסוגיות רכוש.
ג. הסמכות נתונה לבית הדין הרבני, עקב חוסר תום לב של האישה בעיכוב המסירה.
ד. שתי הערכאות ידונו במקביל עד להחלטה אחרת של היועץ המשפטי לממשלה.

שאלה 19: לפני תיקון מס' 4 לחוק יחסי ממון (סעיף 5א), מה הייתה הבעיה המרכזית במועד איזון המשאבים?
א. הזכות לאיזון קמה רק עם פקיעת הנישואין (גט/מוות), שאפשרה סחטנות.
ב. האיזון התבצע רק על נכסי נדל"ן ולא על זכויות סוציאליות ופנסיה או רכוש מחוץ לישראל.
ג. החוק חייב את בני הזוג למכור את דירת המגורים מיד עם פרוץ הסכסוך.
ד. האיזון היה תלוי ברצונו הטוב של בית הדין הרבני בלבד.

שאלה 20: מהי הכתובה על פי הדין העברי?
א. מסמך סימבולי ללא משמעות משפטית או כספית מחייבת.
ב. מסמך משפטי המפרט את חובות הבעל לאשתו במקרה של גירושין או מוות.
ג. הסכם הדדי שבו שני הצדדים מתחייבים לנאמנות מוחלטת זה לזה וכן להמשך קיומו של התא המשפחתי.
ד. שטר קניין שבו האישה רוכשת בעלות על מחצית מנכסי הבעל.

**לקבלת הגרסה כולל סימון התשובות הנכונות, הורידו את הקובץ באמצעות הטופס לעיל^